
הרב אריה זאב גורביץ, נולד בשנת ה'תרס"ו בעיר מאלאט, שבליטא. מ אביו היה הרב משה אהרן קושלבסקי, שכיהן כרב העיר.
שמו המקורי היה אריה זאב קושלבסקי. בגיל צעיר, כשהיה רק בן 13, עזב את בית הוריו, גנב את הגבול ונסע ללמוד בישיבת וילקומיר. לאחר שנה וחצי בווילקומיר, נסע לווילנה ופגש שם את בני ישיבת מיר, שהגיעו לעיר בעקבות תנאי המלחמה. הוא הצטרף לשורות תלמידי ישיבת מיר, שם למד במשך שמונה שנים.
בשנת 1932 הגיע לפולין הרב אליהו לופיאן, מראשי תנועת המוסר בדורו וראש ישיבת עץ חיים בלונדון, יחד עם בתו הבכורה ליבה, בחיפוש אחר שידוך. בעקבות המלצת ידידו, המשגיח בישיבת מיר, רבי ירוחם ליבוביץ, נסע הרב לופיאן לבריסק להתרשם מ"לייב'ל מאלאטר" (כפי שכונה הרב גורביץ על שם עיר הולדתו).
בתנאי האירוסין סוכם כי ליבה תעזוב את לונדון ותבוא לפולין כדי לאפשר לחתן הצעיר להמשיך בלימודיו. אולם, אמה של ליבה, הרבנית שרה לאה לופיאן, נפטרה באנגליה במהלך תקופת האירוסין, כשהיא מותירה את בעלה עם 13 יתומים. ליבה כתבה לארוסה כי אינה יכולה לעזוב את אביה במצב זה. הרב גורביץ, שהיה נבוך מהמצב, נסע לראדין אל החפץ חיים, שהיה אז מבוגר וחולה. החפץ חיים השיב לו בעקיפין על ידי חזרה על שורות מתפילת "ברוך שאמר", ובכללן "ברוך פודה ומציל". החתן הצעיר פירש זאת כהוראה להינשא לארוסתו ולעקור לשם כך לאנגליה, אף על פי שייאלץ להפסיק את לימודיו בישיבות פולין.
בשנת 1948 הוזמן הרב גורביץ על ידי גיסו, הרב אריה ליב לופיאן, להצטרף לצוות ישיבת גייטסהד שהתרחבה מאוד בעקבות גל פליטים שהגיע לאנגליה לאחר מלחמת העולם השנייה. הוא נענה להזמנה וכיהן במשך למעלה משלושים שנה כראש ישיבת גייטסהד. הרב גורביץ החל ללמד את בני השיעור הגבוה, ובתקופתו הישיבה גדלה, ומספר תלמידיה הוכפל ושולש. ישיבת גייטסהד התעצבה בזכותו כאחד
בדרכו החינוכית, הרב גורביץ עסק בהבחנה בין חינוך באמצעות שכל לחינוך באמצעות רגש.
וכה היה אומר- בהגדה של פסח נאמר "את פתח לו", כפי שנאמר על הבן שאינו יודע לשאול בהגדה, הוא ביאר את חשיבות הרגש בחינוך של מי שקשה לו לתפוס דברי שכל. הוא הדגיש כי החילוק בין אב לאם הוא שהאב מחנך על ידי השכל, והאם – על ידי הרגש. לגבי מי שאינו יודע לשאול, הסבר שכלי לא יועיל: "אם תדבר איתו דברי שכל, הוא לא יבין". לכן, הפתרון הוא "את פתח לו" - אם תסחוף אותו בגלי רגש הוא יהיה שלך.
הרב אריה זאב גורביץ נפטר ב ד' בחשוון תשמ"ג, תנ.צ.ב.ה








0 תגובות