הרב גיא אלאלוף פרסם שיעור שעורר גלים בציבור הדתי-לאומי. בדבריו תיאר את ישיבות ההסדר כ"בית חרושת לעמי ארצות", והוסיף: "כשאני שומע רב דתי לאומי אומר 'עולם התורה החדש זה ישיבות ההסדר', אני אומר: אני רוצה להיות חרדי. כי אם זה עולם התורה החדש - הלכה התורה".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
יצוין שהרב אלאלוף מכיר בערך מסירות הנפש של תלמידי ההסדר, אך ביקש להציב אותה בפרופורציה: "אני שומע משפטים שאומרים: 'למה הם לא רואים את הבנים שלנו שנהרגים בקרב וגם למדו תורה?'. מחילה מכבודכם, הבנים שלכם שנהרגו בקרב ולמדו תורה - זה דבר עצום. אבל הם לא בסדר גודל התורני של העולם החרדי, של עולם התורה הליטאי".
עוד הוסיף כי "אין הרב קנייבסקי בקהל הדתי לאומי...".
ההיסטוריה חוזרת: "בית חרושת לרבנים"
הביטוי "בית חרושת" אינו חדש במחלוקות על עולם התורה. בתחילת המאה ה-20 ביקש הרב עזריאל הילדסהיימר להקים בית מדרש לרבנים בארץ ישראל. בגרמניה גדולי ישראל אהדו את יוזמת אביו הגאון רבי עזריאל זצ"ל, אך בארץ ישראל התנגדו לה. מרן הגר"ח עוזר גרודזינסקי כינה את המוסד המתוכנן "בית חרושת לרבנים". הרב הילדסהיימר נפגע מאוד מהביטוי.
כעת, יותר ממאה שנה מאוחר יותר, הביטוי חוזר - הפעם כלפי ישיבות ההסדר, ורבני והוגי דעות מקרב הציבור הדת"ל הגיבו גם הגיבו לדברים.
הרב אברהם סתיו: "יעקב אבינו לא היה לו כולל"
הרב אברהם סתיו הגיב לדברים. "המסורת שלפיה יעקב אבינו שמר את התורה כולה לא באה לספר לנו על יעקב. היא באה לספר לנו על התורה כולה", כתב. "היא באה ללמד שהתורה כולה היא משהו שיעקב יכול היה לשמור אותו למרות שלא היו לו כוללים וישיבות ותקציבים לשירותי דת, ואפילו שבמשך 20 שנה הוא עבד ולא למד ואפילו לא יכול היה לומר בכל יום את קריאת שמע. ואף על פי כן ולמרות הכל הוא שמר את התורה כולה".
הרב סתיו הציג הגדרה אחרת לשומר תורה: "עולם תורה ישן מאוד. עולם שבו הפירוש הבסיסי ביותר של להיות שומר-תורה הוא להיות אדם עם חוש של צדק, עם יושרה והגינות. להיות מי שמגיע בזמן לשמירה שלו במקום למצוא דרכי התחמקויות. לקחת אחריות כלכלית על משפחה ועדר ונכסים. לאחוז בחרב ובקשת אך לתת מקום גם לדורון ולתפילה".
על הטענה שאין רב בסדר גודל כשל מרן הגר"ח קנייבסקי דתי-לאומי, השיב: "נכון, אין לנו הרבה תלמידי חכמים כמו הרב קנייבסקי, אבל אולי יהיו לנו כאלו שהולכים בדרכו של יעקב אבינו".
הרב אורי שרקי: "עם נורמלי - 12 שבטים"
הרב אורי שרקי הסכים עם הנחת היסוד של הרב אלאלוף שהוויכוח עמוק יותר מסוגיית הגיוס. "יש כאן משהו הרבה יותר עמוק", אמר. "מה זה יראת שמיים? מה זה תלמיד חכם? מה תפקיד התורה בחברה?".
הרב שרקי טען ש"הוויכוח הוא בעצם האם בעם נורמלי יש אנשי מקצוע שונים. יש מעט פיזיקאים מקצועניים, יש מעט אנשי משפט גדולים ויש גם מעט תלמידי חכמים גדולים".
הרב שרקי הדגים: "יש 12 שבטים. שבט לוי הוא אחד מהשבטים. הוא לא כל השבטים". לדבריו, "לא כל אחד צריך לכתוב 'קצות החושן'. יש הרבה דורות שהתקיימו גם בלי הקצות".
על הטענה שיש מה ללמוד מהעולם החרדי, השיב: "אין תורה בלי שימוש תלמידי חכמים ואנחנו שימשנו את גדולי תלמידי החכמים של כל הדורות. הרב קוק היה גדול הדור, תלמידיו גם כן".
הרב ספי גלדצהלר: "צריך תורה שלמה"
"לימוד התורה בעולם החרדי ממוקד כמעט רק בגמרא בבלי סדרי נשים נזיקין, ויש לזה יתרון עצום כדי להעמיד דיינים בישראל. עם זאת, תלמיד חכם שלא לומד ברצינות תנ"ך, תלמוד ירושלמי, קבלה, מחשבת ישראל ומדרש - לא יכול לפסוק באמת, ובטח לא בענייני כלל ישראל. לכן העולם החרדי לא הבין עד היום את מהלכי הגאולה של ה-100 שנים האחרונות".
"כל עוד החרדים יישארו חרדים, החילונים יישארו חילונים. כשנציגי התורה יציגו תורה שלימה שנוגעת לכל חלקי החיים, חילוני יוכל להתחבר אליה. היתרון בישיבות הסרוגות הוא הניסיון להקיף את כל חלקי התורה, וכשזה יצליח יהיו לנו גם דיינים גדולים וגם חיבור מחודש ליהדות מצד כל חלקי העם".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות