בישראל מתרגשים מסופת "ביירון" הפופולארית, שהמטירה וממטירה על ערי ישראל גשמי ברכה. ברחבי הארץ נמדדו עד עשרות רבות של מילימטרים, ובמקומות רבים נרשמו הצפות, בזמן שהאזרחים ספונים בבתיהם ודרוכים לקראת הסופה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
עוד בתחילת השבוע, משרד הבריאות פרסם מסמך היערכות חריג, המתריע על תרחישים של הפסקות חשמל ממושכות, חסימות כבישים, פגיעה בתשתיות ונפגעים מתאונות. בתי החולים הונחו לבדוק גנרטורים, להיערך לפעולה עצמאית, לשמור מלאי דם, ציוד חימום ואפילו להכין מצב שבו צוותים ייתקעו במשמרות כי אי אפשר יהיה להגיע או לצאת.
אם אתם מתרגשים מ'ביירון', חזרנו אל הסופות והסערות הגדולות שפקדו את ישראל לאורך ההיסטוריה.
השלג הגדול ב-2013
הסופה גדולה הזכורה מהעבר הקרוב הייתה בחורף 2013, כשבין 12 ל-14 לדצמבר מערכת מזג אוויר קרה במיוחד ועתירת משקעים פקדה את הארץ ושלג בעומק של כחצי מטר ויותר נערם בפסגות הרי הצפון והמרכז. בהרי הצפון והמרכז, מרום של כ-500 מטרים, ירד שלג כבד שהצטבר בפסגות לחצי מטר ויותר.
עובי שלג של חצי מטר דווח גם בשכונות הגבוהות של ירושלים וביישובים הגבוהים בפרוזדור ירושלים. בבית ג'אן ובפסגות השומרון דווח על שלג המתקרב לגובה של מטר. במקומות הגבוהים והמדרונות הצפוניים השלג שרד על הקרקע במשך יותר משבוע ובחלק מהמקומות אף יותר משבועיים.
המשך ירידת השלג ועומקו הובילה לקשיים משמעותיים בפתיחת צירי התנועה ליישובים הרריים מבודדים. כל כבישי הגישה לירושלים ממערב (כבישים 1, 443 ו-375) נחסמו החל מערב ה-13 בדצמבר.
מאות עד אלפי אנשים נלכדו ברכבם במבואות ירושלים, עקב חסימת הדרכים. חלק מאנשים אלו פונו למרכזי חירום שהוקמו במבשרת ציון, במחנה עופר ובבנייני האומה. גם לאחר סיומה של הסערה נשארו חלק מהכבישים חסומים למספר ימים, בשל ההערמות הכבדה. חסימת חלק מהכבישים על ידי ערמות השלג שפולסו לצידי הכבישים ועצים שהתמוטטו הובילה לעומסי תנועה כבדים בירושלים בשבוע שלאחר הסערה.
קרח הצטבר בלילות על חלק מהכבישים שפולסו, והביא לתאונות דרכים עקב החלקה ולחסימת חלק מהכבישים בשעות הלילה.
הן כמות השלג והן משך שרידותו על הקרקע היו חריגים ביותר בהשוואה לכל עונת החורף, ועוד יותר מכך בהתייחס למחצית הראשונה של דצמבר, בה לא התרחש שלג בממדים האלה או קרובים לכך מאז ראשית המדידות בירושלים באמצע המאה ה-19.
טמפרטורות המקסימום היומיות הגיעו בהרים ל-3-1 מעלות ובמישור החוף ל-10-8, ערכים נמוכים באופן חסר תקדים לחודש דצמבר. במהלך ליל 14 בדצמבר, לאחר שנסתיימה הסופה, נמדדו בהר בנטל ברמת הגולן 13.6°C מתחת לאפס (!) - עשירית מעלה יותר משיא כל הזמנים בארץ ישראל, שנמדד בפברואר 1950. היישוב שנמדדה בו הטמפרטורה הנמוכה ביותר הוא קיבוץ מרום גולן ב-16 בדצמבר 2013 והיא 13.6°C מתחת ל-0.
רשויות החירום וההצלה נזקקו לעזרת צה"ל, שהפעיל נגמ"שים של חיל הרפואה ככוח פורץ לנזקקים בכבישים שהיו חסומים עקב השלג הרב. נזקי הרכוש בסופה של 2013 נאמדו בכמיליארד שקלים.
חורף 1992
חורף 1992 היה הגשום ביותר ברוב ארץ ישראל מאז שהחלו המדידות גשם סדירות בישראל, אי שם בשנת 1870. החורף היה גם אחד הקרים מתחילת המדידות של אקלים ארץ ישראל. במהלך חודשי החורף הקשים ביותר, התחוללו ברחבי מדינת ישראל סערות שלוו בקור ובשלגים בתפרוסת ובעוצמה נדירה. הסערות שלוו בקור ובשלגים גרמו לכמה מקרי מוות ו-11 אזורים בארץ הוכרו כמוכי אסון טבע.
בחודש פברואר היה אירוע שלג קיצוני מאוד בעיקר בצפון ישראל, כאשר השלג נערם לגובה של 1.5 מטרים בצפון הגולן. שלג זה היה גם חריג מאוד בתפרוסתו ביחס לאקלים הארץ-ישראלי וירד במקומות חריגים ביותר כגון: מישור החוף הצפוני (נמל חיפה, עכו, נהריה), עמק יזרעאל, מרכז עמק החולה, הגליל המערבי, ועוד.
גם במרכז הארץ היו אירועים חריגים, כאשר ירדו פתיתי שלג ברעננה ובהרצליה. באותו זמן אזורים בחוף, כולל העיר תל אביב, התכסו, לא בשלג, אלא בשכבה לבנה של "ברד רך". לקראת סוף המערכת אף היו תנאי קור טובים לשלג בתל אביב, אולם הם הוחמצו עקב העדר עננים מורידי משקעים במרכז הארץ. בנוסף ירד שלג בערד, דימונה ומצפה רמון. בבאר שבע ירד שלג קל לכ-15 דקות, ואף בקדש ברנע זכו לשלג. בשולי הערבה והרי אילת שוב ירד שלג, אולם בעיר אילת עצמה לא ירד שלג.
באותה שנה, מפלס הכנרת עלה ביותר מ-4 מטרים ונוצר חשש להצפת היישובים. לכן הוחלט לפתוח את סכר דגניה ו-250 מיליון קוב מים זרמו לירדן. באותו חורף בפסגת החרמון הישראלי נערמו שישה (!) מטרים של שלג, ותנאי הגלישה החזיקו מעמד עד תחילת מאי.
השלג הכבד ב-1968
ב-1968 פקדה את הארץ סערה מטלטלת נוספת. בין 14 ל-15 בינואר החל לרדת שלג כבד בהרים שהגיע לגובה 35-30 ס"מ בצפון ובמרכז. השלג הוסיף לרדת גם בלילה הבא, ובשעות הבוקר שאחריו הגיע עומקו לשיא עם 70 ס"מ בקוניטרה שבגולן, 50 ס"מ בהר כנען ו-32 ס"מ שנמדדו בתחנה המטאורולוגית במרכז ירושלים.
שלג ירד גם בהר הנגב ואזורים נמוכים יותר: בכרמל, בצפון הנגב, כולל שלג קל בבאר שבע, בגליל התחתון ואף בעמקי הצפון ובמישור החוף הצפוני. השלג הרב גרם לנזקים כמו שיתוק התחבורה לירושלים, ניתוק יישובים בגליל, קריעת כבלי חשמל וקריסת עצים.
בירדן ובלבנון סופת שלג זו עלתה בחייהם של 52 איש. למרות עובי השלג הוא לא שרד זמן רב על הקרקע בשל התחממות שחלה כבר ב-16 בינואר וגרמה למעבר ממשקעי שלג לגשם. הגשם גרם להפשרה מהירה של השלג על הקרקע ולחזרה מהירה יחסית לשגרה, אך מנגד גם להצפת מבנים.
אירוע הגשם הגדול ב-1951
בשנת 1950 היה אירוע הגשם הקיצוני ביותר שתועד עד כה בישראל. לפי מדידות השירות המטאורולוגי 500-400 מילימטר גשם ואף יותר ירדו במישור החוף, בסופה חסרת תקדים. במשך 11 ימים רצופים השתוללה בישראל הסופה הממושכת שבמהלכה כמעט בכל יום נרשמו לפחות בחלק מהאזורים בארץ כמויות גשם גדולות.
לצד הכמות הגדולה נקבע בסופה זו שיא במשך ירידת הגשם ברציפות. ברשם הגשם בקריה בתל אביב נרשמה ב-21 בדצמבר 1951 ירידת גשם במשך 19 שעות ו-20 דקות ברציפות. הגשמים הרבים גרמו לשיטפונות עזים, לשיבוש התחבורה ולנזקים כבדים ברכוש ואף בנפש.
בייחוד היה חמור מצבם של תושבי שכונות דרום תל אביב, שנאלצו להתפנות מבתיהם גם בתחילת הגשמים וגם מיד לאחר שחזרו לבתיהם, עקב גאות נוספת של נחל איילון לקראת סוף הסערה.
מעבר לכמות ומשך הגשמים הצטיינה הסופה גם ברוחות החזקות שהגיעו בהר כנען למהירות ממוצעת של 110 קמ"ש ולמשב עליון של 140 קמ"ש, בגלי ים גבוהים שגרמו לספינות לעלות על שרטונות ובקור שהביא לירידת שלג בהרי הצפון בחלק מימי הסופה.
השלג הגדול ב-1950
בחורף 1950 התרחש האירוע הקיצוני ביותר שתועד עד כה בישראל. מארכיון השירות המטאורולוגי ניתן ללמוד שבמחנה עולים סמוך לקיבוץ עין שמר נהרגו ארבעה מהתמוטטות תקרת חדר אוכל, וברובע היהודי בירושלים, שהיה אז בשליטת ירדן, התמוטטה תקרת בית כנסת וקברה תחתיה כמה אנשים שנכחו במקום. בנוסף דווח על נזקים רבים לחקלאות ולתחבורה.
עם תום האירוע חלה התבהרות והחל אירוע קרה משמעותי. בשל הקור והיעדר גשם שיפשיר את השלג, נשאר השלג בהרים על הקרקע והפשיר סופית רק ב-11 בפברואר. מבחינת תפרוסת השלג היה זה אירוע קיצוני חסר תקדים.
במהלך הסופה השלג ירד בכל רחבי הארץ, למעט הערבה ודרום הנגב. הוא החל ב-4 בפברואר בצפון והתפשט דרומה: בבוקר השלג כבר הגיע לעמקי הצפון, ובלילה החל להיערם גם במישור החוף. גובה השלג הגיע עד ל-55 סנטימטרים בעכו ול-70 ס"מ בשכונת בית הכרם בירושלים. בשדה התעופה במפרץ חיפה נמדדו 17 ס"מ ו-10-15 ס"מ נמדדו במישור החוף המרכזי והדרומי ובעמקים, לרבות בכנרת ובעמק בית שאן. השלג ירד גם בחלקים נרחבים של הנגב וברביבים נמדדו 19 ס"מ.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
שלג דווח ממקומות רבים נוספים כגון: פתח תקווה, כפר סבא, נתניה, בשומרון, ועוד. ב-8 בפברואר הגיע השלג לבסוף גם לים המלח, כאשר נערמו 8 סנטימטר של שלג.
0 תגובות