המדינה קיבלה דחייה של יום בתגובה לבג"ץ על חוק הגיוס | "מדוע לא מגייסים גם ערבים?"

"כי הם חיינו ואורך ימינו". היכל פוניבז' | ארכיון (צילום: משה גולדשטיין)

בחצות הלילה היה אמור לפקוע מעמד בן ישיבה מכל בחור ישיבה שכן פקע חוקית חוק הגיוס, אך בינתיים הגזירה נדחתה ביום, לאחר שכמה דקות לפני חצות הלילה (חמישי) היועצת המשפטית לממשלה ביקשה הארכה של יום נוסף לענות לבג"ץ. בינתיים איחוד הישיבות הגיב לבג"ץ על הדרישה לגייס בחורי ישיבה.

"כפי שראינו לעיל", נכתב בטיוטה מטעם היועמ"שית שהוגשה לבג"ץ, "החל מיום 1.4.24, קרי לאחר פקיעתה של החלטת ממשלה 682, ובהיעדר החלטת ממשלה המאריכה את תוקפה - לא יהיה עוד מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין; משמעות הדברים היא כי על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים שדחיית השירות שניתנה להם מכוח פרק ג'1 לחוק פקעה, או שהגיעו לגיל גיוס לאחר פקיעת ג'1 לחוק. אופן המימוש של חובה זו ייקבע על ידי רשויות הגיוס".

היא הוסיפה וכתבה: "לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, החל מיום 1.4.24, לאור הוראותיו הכלליות של חוק שירות ביטחון, ובהיעדרה של מסגרת נורמטיבית שתאפשר דחייה גורפת של שירותם, או את אי גיוסם של תלמידי הישיבות, לא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספי תמיכות למוסדות בגין אותם תלמידים שיהיו חיייבים בגיוס על פי הדין".

"עם זאת", נכתב עוד בטיוטה, "היועצת המשפטית לממשלה סבורה, כי יש מקום לאפשר תקופת היערכות קצרה בלבד, כהוראת מעבר, שבמהלכה ניתן יהיה להמשיך במתן התמיכות, וזאת, בשים לב לצורך בהיערכות המוסדות הנתמכים והתלמידים הלומדים בהם למצב הדברים החדש. ככל שימצא זאת בית המשפט הנכבד לנכון, המדינה מציעה לאפשר לה להגיש תצהיר תשובה משלים, שבו יפורט אופן היערכות רשויות הגיוס לגיוסם של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדי".

בתוך כך, נטעאל בנדל מדווח כי ‏איחוד הישיבות הגיש את תגובתו הארוכה והמפורטת בת ה-70 עמודים לבג"ץ.

בין שלל הטענות שעלו בתגובה, נכתב, כי "לציבור החרדי חוסר אמון בבג"ץ. "המהפכה החוקתית" לא הביאה עמה יתרונות ובג"ץ מעולם לא עמד על זכויתיו של הציבור החרדי". עוד נכתב: "לבג"ץ אין סמכות לפסוק בנושא וחלה "אי שפיטות". בנוסף, בפסקי דין קודמים השופט יצחק עמית קבע כי כפיית גיוס חרדים נועדה לכישלון והשופט נעם סולברג כתב כי בכל מקרה פתרון אינו יכול לבוא בדרך של כפייה".

‏"החלטה של בג"ץ", נכתב עוד בתשובה: "לגיוס בני הישיבות הינה בררנית ומפלה שכן אין החלטה זהה כלפי הערבים, המוסלמים והנוצרים אשר הפטור שלהם כרוך בזה של בני הישיבות", לדברי האיחוד, "צה"ל אינו ערוך כיום לקליטת עשרות אלפי חרדים וגיוסם יהווה פגיעה בזכותיהם- החוקתיות לחופש דת וכבוד. לא ניתן לגייס חרדים לצה"ל מבלי לשנות את אופיו של צה"ל".