תקנות הנגישות שנכנסות השבוע לתוקפן, מחייבות בין היתר גם בעלי אתר אינטרנט להפוך אותם לנגישים עבור גולשים בעלי מוגבלויות.
התקנות כאמור נכנסות לתוקפן השבוע, ובעלי האתרים ייאלצו לבצע את הליך הנגשת האתר עבור מוגבלים במהלך 3 השנים הקרובות.
על פי החוק, אתרי האינטרנט יחוייבו בביצוע התאמות נגישות, לבנות את האתר לפי התקנים, ולהתאימו למכשירי העזר בהם משתמשים בעלי מוגבלויות.
בין היתר, נדרשים מנהלי האתרים להתאים את האתר לגלישה באמצעות המקלדת בלבד, גם ללא שימוש בעכבר.
באיגוד האינטרנט הישראלי, התייחסו לתקנות שנכנסות לתוקפן, ואמרו כי חובת הנגשת האינטרנט היא צעד מתבקש, בראש ובראשונה מבחינה חברתית ומוסרית ועלינו להיערך לכך בהקדם האפשרי.
עם זאת הוסיפו באיגוד, התייחסות קולקטיבית לכלל האתרים; קטנים כגדולים, בעלי תנועת גולשים מעטה כרבה, אינה ריאלית ומכבידה עד מאוד על מנהלי אתרים אלה. האיגוד מציע לתקן תקנות אלו תוך שקילת מידתיות והתאמת האתר להיקף הפעילות שלו ושל הארגון אותו הוא מייצג. נציגי האיגוד ימשיכו לפעול להתאמת התקנות תוך התחשבות בכלל משתמשי האינטרנט בישראל.
שאולה הייטנר, חברת הוועד המנהל באיגוד האינטרנט הישראלי, אמרה: "השימוש האינטואטיבי ברשת של מרבית האוכלוסייה הינו בגדר גישוש באפלה עבור אנשים עם מוגבלות. האיגוד קורא למנהלי אתרים להנגיש את האתרים ברמה הנדרשת לאוכלוסייה זו, ומעמיד לרשותם מרכז מידע באתר, כמו גם מענה טלפוני המאויש בנציגי הקו הפתוח של האיגוד. עוד קורא האיגוד לבחינה מחודשת של התקנות והחלתן בצורה מדודה ומודולרית המותאמת לשוני הקיים בין האתרים השונים ברשת."
עו"ד משה מובשוביץ מסביר כי לאחר שתחלוף תקופת ההסתגלות בת שלוש השנים, חברה או רשות ציבורית אשר אתר האינטרנט שלה לא יונגש בהתאם לתקנות, תהיה חשופה לתובענה ייצוגית עקב כך. בעבר, כבר הוגשו לבית המשפט תובענות ייצוגיות שעניינן אי עמידה בתקנות ובסטנדרטים בדבר הנגשת שירותים שונים לאנשים עם מוגבלויות וחלקן אף התקבלו.
אמנם, יש להניח כי לגופים גדולים [ממשלה, עיריות, בנקים, חברות ביטוח, חברת התקשורת, חברות התחבורה והתעופה, רשתות השיווק הגדולות וכיו"ב] אין קושי מיוחד להקצות תקציבים להפיכת אתר האינטרנט שלהם למונגש. כמו כן, יש להניח כי גם עסקים קטנים וזעירים לא יהיו חשופים לאותן תובענות שכן הנזק מאי-הנגשת האתר יהיה דווקא של אותם עסקים קטנים ולא של התובעים, וממילא בלא נזק ברור, פחות או יותר, יקשה על מי שירצה בכך להגיש תובענה ייצוגית כנגד אותם עסקים קטנים.
לכן, יש להניח כי הגופים שיהיו חשופים לתובענות ייצוגיות מאי הנגשת האתר שלהם הינן בעיקר גופים מן הדרג הבינוני אשר לא ימצאו עניין כלכלי בהגשת האתר ואף יעדיפו שלא לתקצב מהלך שכזה. ייתכן כי פעילות איגוד ליצירת אבחנה בין הגופים השונים מכוונת בעיקר על מנת להגן על גופים אלו מפני פוטנציאל לתובענה ייצוגית כנגדם."