הנזק שעושה השמאל לאי-שחרור החטופים // הרב דב פוברסקי

הרב דב פוברסקי (צילום: קובי ישעיהו)

עכשיו. עכשיו. עכשיו – שלום עכשיו

לך עכשיו, להחזיר את החטופים עכשיו – עכשיו עכשיו רק עכשיו.

זה החל בשנת 1978, בצמוד להסכמי השלום עם מצרים אותם הסכמים שאותם כונן רוה"מ המנוח מנחם בגין ז"ל, שהחל בנאומו של  נשיא מצרים - אנואר סדאת מעל בימת כנסת ישראל.

אז קמה לה תנועה שרק בקשה בתמימות אופיינית, לקדם את תהליכי השלום במזה"ת -  היה מכתב קצינים, שהם בטח מבינים ויודעים, כי הם אלו  שהובילו חיילים למלחמות ולקרבות שמהם רבים לא חזרו, ומאלה שחזרו בריאים ושלמים, היו כאלה שחזרו פצועים ונכים.

אז מי לא יתן את לבו ומי לא יטה את אוזנו לדברי שלום ואמת שיוצאים מלבם הרוטט והתמים של תנועת שלום שכזו.

לרגע קט נדמה היה שעד שהפציעה וקמה לה התנועה התמימה והמציאה את רעיון השלום, עם ישראל ומדינת ישראל לא ידעו שיש דבר שכזה שנקרא שלום, וכאילו היה או שיש מי מאתנו שאיננו חפץ לחיות בשלום.

היו רבים וטובים, שהסלוגן ושלטי החוצות, משכו את לבם, ומצאו עצמם מזדהים עם תנועה תמימה שבהמשך התבררה כתנועת שמאל רדיקאלי.

תנועה שיותר ממה שהם השיגו שלום עם שכנינו, הם בהחלט חתומים על מחלוקות ושנאה בתוכנו.

שנאת החרדים, שנאת הדת, שנאת הימין, שנאת המתיישבים ביהודה ושומרון.

פועל יוצא הוא שהם יותר חתומים על פילוג וקיטוב בעם ישראל מאז חורבן בית שני – לא פחות.

הם יפעלו באכזריות מזוויעה, הם ינצלו את רגשותיהם של אל מי שנקלע בדרכם, הם יפנו למי שלדאבון לבנו איבד את היקר לו במלחמות ישראל, ויוכחו לו שהאובדן היה מיותר, וכי במותו הוא לא הקנה לנו את החיים אלא בעיקר הוא שימש  חזון של והגנה של כמה  משיחיסטים הזויים, או כדי לשרת גחמות ואינטריגות של ראש ממשלה כזה או אחר, ובדגש על כזה...

גם את שמם ואת הסלוגן הם ישנו בהתאם לצורך, פעם זה היה 'שלום עכשיו', אח"כ זה לךךך עכשיו, דרך לשחרר את החטופים עכשיו.

הם ישלחו לחזית ההפגנות והתקשרות אנשים תמימים שבאמת רק רוצים לשחרר את החטופים כמה שיותר מהר – ובאמת זה הכי נכון וצודק ונכון שחייבים לאפשר להם לזעוק את זעקתם.

כאילו יש מישהו בממשלה או בקואליציה שאיננו חפץ לשחרר את החטופים, כאילו 'עשרה קבין של רוע ואטימות' נפלו משמים לארץ, תשעה נטלה ממשלת ישראל, וכל השאר כל העולם כולו.

אני לא מחפש להמעיט מאחריותו הקולקטיבית של ראש הממשלה בנימין נתניהו על אירועי השביעי באוקטובר, אך אין בכך להעיב על רצונו ושאיפתו ופועלו למען שחרורם של החטופים  ו אין לי ספק שהוא עושה את כל מה שהוא יודע ויכול, כדי להביא את החטופים בשלום חזרה לביתם וכמה שיותר מהר.

כמו גם שאין לי ספק, שאילו היה יכול היה לחזור על המו"מ לשחורו של גלעד שליט משבי החמאס, הוא היה פועל אחרת, ולא משחרר למשל את סינוואר -  שלימים הפך להיות אדריכל הרצח ההמוני.

וכן, בין לבין הוא מנסה לפעול ולהביס את החמאס, ולהחזיר את החטופים.

והעמך הוא עמך, והסלוגן של 'שחרור החטופים עכשיו' מושך את הלב, וכן נוצר לו לינקצ' בין העובדה שחמאס איננו משחררם לבין הממשלה ובעיקר לבין מי שעומד בראשה, הופך להיות בלתי ניתן להפרדה, משל כאילו בנימין נתניהו מחזיק את החטופים במנהרות בעזה, רק כדי להגן על עצמו במשפט הפלילי אותו הוא מנהל בימים אלו 1,000, 2,000 ו-4,000.

כמה מוזר, כמה הזוי – ממש שמאל משיחסטי מתנחל בבוץ הקיטוב והשנאה.

גם בזמן שחיילי צה"ל הטהורים, מוסרים את נפשם בעזה ובכל מקומות הלחימה מול שונאנו ורודפי נפשנו, עומדים אלו ושורפים אותנו מבפנים.

זו קבוצה לא גדולה שעושה נזק עצום, שמושכת אליה את התמימים מאידך, ומצד שני את המתוסכלים בע"מ, שנפשם חשקה בכסא רוה"מ, כמו ברק, אולמרט, חלוץ ועוד שכאלה.

ומי כבר זוכר את הפגנות 'קפלן' – 'אותה גברת בשינו אדרת'

אם יש לי טענות על הממשלה והקואליציה הזו, היא מדוע אינכם פועלים להסיר את המסווה מעל פניהם, ולחשוף את פרצופם בפני העם.