"לשנות את שיטת מינוי השופטים" | איך בוחרים שופטים בעולם?

(צילום: שאטרסטוק, הרשות השופטת, בית המשפט בארה"ב)

"שלטון בג"ץ". כמה פעמים שמענו על הרפורמה שצריכה להיעשות לדעת רבים במערכת המשפט. בכתבה הזו לא ניכנס לדיון האם אכן יש צורך בשינוי השיטה בישראל אלא נעסוק במעמד בתי המשפט במדינות נבחרות בעולם.

>> למגזין המלא <<

בישראל, כידוע אין חוקה, אך ברחבי העולם תפקידה של החוקה הוא לעגן זכויות שונות לצד קביעת הסמכויות של כל רשות - מחוקקת (פרלמנט, הכנסת), מבצעת (ממשלה) ושופטת. כמו חוקי היסוד בישראל, רוב החוקות עשויות לעיתים קרובות להיות סותרות ובעלות ניסוחים הניתנים לפרשנות שונה.

בתי המשפט

בכל מדינה דמוקרטית ליברלית קיימת בקרה שיפוטית. כך למשל בתי משפט ברחבי העולם מבטלים חוקים או משנים בגבולות הניתנים בכל מדינה ומדינה ובהתאם לגישת השופטים (אקטיביזם שיפוטי או לא) - הביטול בדרך כלל מגיע תוך הגנה על זכויות מיעוט, שוויון וכדומה.

אחרי שסקרתי דמוקרטיות רבות ברחבי העולם, ניתן לחלק את הדרך לבקרה שיפוטית לשתי שיטות. השיטה הראשונה היא בה בית המשפט העליון, הגבוה, הוא האחראי על אכיפת החוקה. שיטה נוספת, הנחשבת טרייה יחסית ובת כמאה שנים, היא הקמת בית משפט מיוחד לחוקה שלא קשור לבית המשפט שדן בנושאים אחרים.

השיטה הזו פועלת כיום בעולם בעשרות מדינות, בעיקר באזור אירופה אבל לא רק. תפקיד בית המשפט הזה הוא לבסס את החוקה כעליונה על חוקים 'רגילים'.

הסיבה לשיטה הזו, ואולי גם ההסבר לכך שאחרי מלחמת העולם השנייה היא הפכה פופולארית באירופה, זו העובדה שהיה חוסר אמון בשופטים המכהנים שחלקם עוד כיהנו בימים אפלים - ובמקום זאת בנו בית משפט חדש עם אמון גבוה יותר. בדרך כלל בתי משפט כאלו הם בעלי גישה פוליטית יותר ממדינות בהן אין בית משפט מיוחד לחוקה.

לצד זאת, יש צורך להבין את בחירת השופטים. מצד אחד, מתן אפשרות לשופטים למנות שופטים מגביר את עצמאות בית המשפט, אך מנגד מצמיח אליטה שיפוטית. מצד שני, אם שופטים נבחרים על ידי הציבור, מדובר בהעברת רחשי לב הציבור גם לבית המשפט - אך מהצד השני עצמאותו נפגעת.

השיטה בארצות הברית

בניגוד לנראה, ארצות הברית מחזיקה בבית משפט עליון חזק מאוד, ואחד החזקים מבין הדמוקרטיות הליברליות. התדמית שקיבל בית המשפט העליון בישראל מגיע בגלל שיטת הבחירה שלו.

מבנה: בית המשפט העליון משמש כמעט רק לערעורים כשרובם נובעים מטענה להפרת זכויות חוקתיות.

בחירות: כל שופט בארצות הברית נבחר לכהונה לכל החיים, וברגע שאחד מתשעת השופטים הולך לעולמו - או מתפטר, נשיא ארצות הברית יכול למנות את השופט, מה שיוצר מצב של מינוי שופטים שמרנים יותר בזמן שיש נשיא רפובליקני וכן להיפך.

התערבות: בבית המשפט בארצות הברית גילו השופטים לא אחת אקטיביזם שיפוטי, כשאחד הבולטים בהם היה בשנת 1954, אז הוחלט על כך שהפרדת תאי שירותים לשחורים ולבנים היא בניגוד לחוקה.

השיטה בקנדה

בקנדה, בדומה מאוד לארצות הברית, בית המשפט העליון חזק במיוחד וממונים בפועל על ידי הממשלה, מה שמעורר ביקורת על חוסר במתן קול גם לפרלמנט.

מבנה: בית המשפט העליון מונה תשעה שופטים ודן בערעורים רבים, זאת לצד דיונים בחוקים שחוקק הפרלמנט ועשויים להיות לא חוקיים. בית המשפט העליון בקנדה יכול לבטל חוקים של הפרלמנט אם לדעתו מדובר בהפרה של החוקה.

בחירות: השופטים ממונים לפי המלצת הממשלה ובמדינה טוענים כי מדובר באי מתן קול לאופוזיציה. השופטים מכהנים עד גיל 75.

השיטה באוסטרליה

גם באוסטרליה, בית המשפט העליון הוא אקטיביסטי במיוחד, ואם חברי הפרלמנט מעוניינים לבצע שינויים בחוקה עליהם לעבור גם משאל עם.

מבנה: בית המשפט נחשב עצמאי, ובתוכו מכהנים גם שופטים שכיהנו בעבר כפוליטיקאים וחברי פרלמנט.

בחירות: השופטים ממונים בהתייעצות של המושל הכללי עם ראש הממשלה, זאת בסיוע של התובע הכללי במדינה. השופטים מכהנים עד גיל 70.

השיטה בגרמניה

בניגוד לשלוש המדינות הקודמות, בגרמניה קיים בית משפט מיוחד לחוקה, בין היתר בהתחשב בעובדה שמערכת המשפט תמכה בהיטלר לאורך שנות המלחמה, מה שהוריד את האמון בשופטים הקיימים כאנשים שיוכלו לשמר ערכים דמוקרטים.

מבנה: בית המשפט לענייני חוקה מונה 16 שופטים ומחולק לשני הרכבים, כשאחד מתמחה בחירויות יסוד והשני בשאר. בית המשפט בעל סמכות לפסול חוקים וגם מפלגות. כך למשל הוציא בית המשפט את המפלגה הניאו נאצית ואת המפלגה הקומוניסטית מחוץ לחוק. מאז שנות החמישים ועד שנת 2000 בוטלו חמישה אחוזים מכלל החוקים.

בחירות: השופטים נבחרים ברוב של שני שליש של שני בתי הפרלמנט בגרמניה.

השיטה ביפן

נעבור לאסיה, אל יפן, מדינה דמוקרטית ליברלית לכל הדעות. ביפן, בית המשפט העליון מחזיק בסמכויות רחבות ויכול לבטל את חוקי הפרלמנט היפני.

מבנה: 15 שופטים וכאמור, יכול לבטל את חוקי הדיאטה, בית הפרלמנט היפני.

בחירות: השופטים נבחרים על ידי הממשלה ונשיא בית המשפט על ידי ראש הממשלה. לצד זאת, בבחירות שנערכות לאחר מינויים, הבוחר היפני מצביע גם במשאל עם אם הוא מביע אמון באותו שופט שמונה. בנוסף מתקיים משאל עם על כל שופט בכל עשר שנים. עד היום, אף שופט לא הודח בהצבעת עשור.

השיטה בצרפת

סמכות מועצת החוקה בצרפת מצומצמת יותר, ומועצת החוקה נחשבת לפחות אקטיביסטית. עד לפני עשור, אזרחים לא יכלו לעתור למועצת החוקה אלא רק נבחרי ציבור.

מבנה: תשעה שופטים שפוסקים האם החוקים תואמים לחוקת צרפת.

בחירות: אחת לשלוש שנים נבחרים השופטים על ידי נשיא צרפת ומנהיגי שני בתי הפרלמנט בצרפת. בכל פעם נבחרים שלושה שופטים לתקופה קצובה של תשע שנים.

השיטה בבריטניה

מכל המדינות שסקרנו עד כה, ניתן לומר בצורה ברורה כי בית המשפט העליון בממלכה הוא בעל הסמכויות המצומצמות ביותר לשינוי וביטול חוקים.

מבנה: 12 שופטים, מתוכם הנשיא וסגן. השופטים בגיל 75 צריכים לפרוש מתפקידם.

בחירות: הפרלמנט יכול להחליט להדיח שופטים מתפקידם. הליך הבחירה מבוצע על ידי ועדה מיוחדת המונה את נשיא בית המשפט העליון, סגן הנשיא יחד עם חברים מוועדות למינוי שופטים מווילס, אנגליה וסקוטלנד.

לאחר הבחירה, שר המשפטים מחליט אם לאשר את הבחירה, והוא יכול לפסול עד שני מועמדים כשהוא מחויב לאשר את המועמד השלישי - או לבחור להעדיף את המועמד שפסל קודם לכן.

סיכום

כפי שניתן לראות, ככל שמדינה נותנת קול חזק יותר לפוליטיקאים, בדרך כלל בית המשפט חזק יותר ואקטיביסטי יותר. לעומת זאת, ככל ששופטים נוגעים יותר ויותר במינויים - כך סמכותם יורדת, ברוב המקרים.