לפעמים, דווקא כשכל הסינטיסייזרים והגיטרות החשמליות יוצאות לחופשה קצרה — הלב שומע יותר טוב. ימי ספירת העומר, שבהם המוזיקה מתכנסת אל תוך הלחישות העדינות של הנשמה, מביאים איתם בכל שנה אתגר מוזיקלי ואפשרות נדירה: לגלות מחדש את הכוח שבקול האנושי לבדו. זאת כמובן גם לצד האפשרות לקבל השמעות ולהעלות מודעות לשירים שבמהלך השנה כבר נעלמו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בדיוק למקום הזה נכנס "נפתלי קמפה ווקאלי" — אלבום חדש שבו נפתלי קמפה, אחד הקולות היותר אהובים ומצליחים במוזיקה היהודית העכשווית, לוקח את עולמו המוזיקלי למסע ווקאלי מעניין מתוך ארבעת אלבומיו המצליחים.
האלבום החדש, שמכיל עשרה שירים מוכרים של קמפה, עובר עיבוד ווקאלי מחודש ומדויק תחת ידיהם המיומנות של המפיקים המוזיקליים הצמודים של קמפה - אלי קליין ואיצי ברי. הביצועים כולם ווקאליים לחלוטין — ללא כל כלי נגינה — אך ברמת הפקה כל כך גבוהה, שלרגעים אתה שוכח שמדובר אך ורק בקולות אנושיים. הדיוק הטכני כאן מרשים אולי מרשים מידי: שכבות קול שמתחברות כמעט בלי חוטים נראים, קצוות שיושבים בדיוק במקום, הרמוניות עשירות ותחושת שלמות שקטה שעוטפת את האוזן.
השלמות הטכנית של האלבום מצד אחד גורמת לתחושה שמדובר במוזיקה "רגילה". קולות אנושיים באופן טבעי לא מדויקים ומאוחדים כל כך, אך עדיין קליין וברי הצליחו ליצור סאונד ברור של קולות אנושיים, אולי מטופלים, אך עדיין כאלו שלא איבדו את הגוון האנושי שלהם.
אמני אקאפלה רבים, מתפתים לעשות שימוש מוגזם באפקטים אלקטרוניים, כדי להפוך את הקול האנושי לגיטרה חשמלית או סינטיסייזר, עד שכבר לא ניתן בכלל לזהות את הגוון האנושי, פה הצליחו קליין וברי לשמור על הנשמה של הצליל.
בחירת השירים לאלבום מעניינת, פעמים רבות אלבומי אקאפלה מושתתים על שירים שקטים בלבד, אך קמפה בחר הפעם לצד הלהיטים השקטים שלו גם שירים קצביים (עמך עמי, קרבני אליך, מקום בגן עדן), שמאתגרים יותר את המעבדים המוזיקליים ואת גבולות הז'אנר.
מעטים הזמרים שבחרו להוציא אלבום שלם ומסודר של ביצועים ווקאליים לשיריהם, קמפה בוחר באופן יפה מאד להעניק למאזיניו את החבילה המלאה. הזמר שמוציא להם אלבומים מקוריים עם להיטי ענק אלבומי קומזיץ לאלול או שירי שבת וגם אלבום מוזיקה ווקאלית לימי ספירת העומר. לכל זמן ולכל חפץ תחת השמים, יש אלבום של קמפה.
באלבום הווקאלי הבא של קמפה, (כן כן, איך שאנחנו כבר מכירים אותו, אצל קמפה הכל מסודר ומחושב ולנוכח ההשמעות הרבות ברדיו והאהבה שהאלבום החדש מקבל מהמאזינים, סביר להניח שנראה ממנו עוד אלבומים כאלה בעתיד) הייתי שמח לשמוע אולי שירים חדשים מקוריים, שיצאו קודם כל ווקאלית, או ביצועים שונים לחלוטין מהמקור, באופן שיזכיר לי כי מדובר בביצוע חדש ולא בביצוע שמשכיח ממני כי אני בכלל מאזין למוזיקה ווקאלית, לנוכח הדמיון וההרמוניות למקור האינסטרומנטלי. כי עם קמפה, כמו עם מוזיקה אמיתית — תמיד אפשר לצפות לעוד נשימה של אמת ולעוד רובד נוסף שיעשיר את המוזיקה היהודית.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- להערות, הארות והתבכיינות למה המוזיקה הווקאלית לא נשמעת כמו הזוועות של פעם: nl@kikar.co.il