לפעמים אנחנו מתרגלים שמשהו נמצא בפסגה, זה נראה לנו מובן מאליו. אנחנו שוכחים איך הוא הגיע לשם וגם מה משאיר אותו שם כל כך הרבה זמן. אנחנו שוכחים במה הוא טוב וכבר לא מתעסקים בזה. ואז מגיעה תזכורת צבעונית שמביאה לנו טעימה טובה מכל הדברים הטובים של האמן ומזכירה לנו למה אהבנו אותו מלכתחילה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בני פרידמן נכנס לחיינו לפני כ-16 שנה עם אלבום הבכורה שלו "טעמו וראו" שהיה אמנם מוצלח ואיכותי, אך עדיין הפריצה הגדולה שלו באמת הייתה רק באלבום השלישי עם להיט הענק בעברית - "יש תקווה". השיר עיצב מחדש את הקריירה של בני פרידמן והכניס אותו לליגה של הגדולים. הוא הוציא מאז להיטי ענק גדולים נוספים כמו "עברי אנכי" ו"ימה", אלבומים נוספים ועשרות סינגלים. הופתעתי מכך שלא שמתי לב אפילו שאלבומו המקורי האחרון של פרידמן ("כולנו נלך") היה לפני כשש שנים... פרק זמן ארוך במיוחד. פרידמן לא ישב בשקט בשש השנים האלה, ממש לא, אני חושב שהוא גם לא מסוגל. הוא הוציא סינגלים רבים, כמה אלבומי שירה ווקאלית והתארח בדואטים עם זמרים רבים, אך עדיין אלבום שלם זו נקודת דרך במיוחד שמדובר באלבום שונה ממה ששמענו מפרידמן באלבומיו האחרונים.
הצלחת הענק של השירים בעברית, שפרידמן היה אחד ממוביליה הביאה אותו ליצור שירים רבים בעברית כשאלבומו הקודם היה ברובו בעברית. אל פרידמן הצטרפו יוצרים רבים נוספים דוגמת מרדכי שפירא, אורי דוידי ועוד זמרים אמריקאים נוספים ששרו בעברית שירים רבים. אולי זה הזמן שעבר מאז האלבום האחרון וייתכן שזה תהליך עמוק יותר, אבל האלבום החדש של בני פרידמן שונה לחלוטין. אין בו ולו שיר אחד בעברית, כולו מוזיקה חסידית, או שירים באידיש ואנגלית. פרידמן הוציא בשנים האחרונות לא מעט שירים בעברית, כסינגלים, אך עדיין האלבום כהצהרה אמנותית מראה לנו שפרידמן מכוון יותר למקום המקורי שלו - מוזיקה חסידית.
פרידמן מצטרף למגמה של מרדכי שפירא, שגם אלבומו האחרון היה כולו באנגלית ומהמקורות ונראה שמדובר בחזרה של הזמרים האמריקאים לסגנונות המקוריים שלהם. מדובר בשינוי מעניין, שכן דווקא הזמרים האמריקאיים, דוגמת אברהם פריד, הדוד הגדול של פרידמן, היו אלו שפתחו את הדרך לשירה בעברית בת זמננו והם אלו ששינו באופן משמעותי מאד את פניה של המוזיקה החסידית-יהודית. אני רוצה להציע תיאוריה לכך, ההפיכה של זמרים ישראליים לכוכבים גדולים גם בארה"ב, דוגמת ישי ריבו, עקיבא ושמואל, הביאה שירים טובים יותר בעברית ופינתה לזמרים האמריקאים את המקום ליצור בשפת האם שלהם ובמוזיקה עליה גדלו. יש פחות סיבות לזמר אמריקאי לשיר בעברית עם מבטא, כשהוא למעשה מתחרה באמנים ישראלים שמבצעים את זה הרבה (הרבה, הרבה, הרבה) יותר טוב ממנו. כאמור, זו רק תיאוריה והזמן יאמר אם היא נכונה או לא.
ובחזרה לאלבום החדש "בי גבינצ'ד" - "היו ברוכים", פרידמן מציג ב-13 שירי האלבום, בחירת שירים מעולה, כיפית, אנרגטית וגם מלאת רגש. פרידמן חבר למיטב המלחינים במוזיקה החסידית החל מארי גולדוואג, האיש שיצר לו בעבר את להיטי הענק "יש תקווה" ו"עברי אנכי", והפעם פותח לו את האלבום עם השיר "לעולם ועד", הפעם להיט חסידי קצבי וסוחף. ההפקה המוזיקלית המשובחת של רוב שירי האלבום, היא של השותף המוזיקלי של פרידמן בשנים האחרונות, דני גרוס.
השיר השני באלבום אף הוא ממלחין ישראלי, הרב מנחם נורדמן - "תלוי בך", שיר סוחף בסגנון קומזיץ. נורדמן הלחין בשנים האחרונות כמה שירים יפים והוא מוכיח שהוא מלחין מגוון ומעניין.
בשיר השלישי באלבום חוזר פרידמן לתחנה נוספת בקריירה שלו - איצי וואלדנר. השניים עבדו רבות בעבר והפעם הלחין לו וואלדנר שיר רגש נפלא - "אנו רוצים לשיר יחד". באופן מעניין היה ניתן לקרוא לשיר "רצה השם", אך פרידמן בחר דווקא במילים מתוך הפזמון באנגלית. השיר מתאים במיוחד לסגנונו ולטווח הקולי המעולה של פרידמן והוא נותן לו לזרוח כזמר מבצע ברמות הגבוהות ביותר.
שירים נוספים שכדאי לשים אליהם לב הם כמובן שיר הנושא של האלבום שמשלב את ברכת כהנים ומילים באידיש בלחנם של וואלדנר והרשי ויינברגר. זהו שיתוף פעולה של שניים מהמלחינים המצליחים במוזיקה החסידית, למרות שלא התעלפתי מהלחן אם כי הוא בהחלט זורם ונעים לאוזן. פרידמן, שהוא כהן, מברך אותנו בברכת כהנים אנרגטית וקצבית, כשגרוס משלב בהפקה המוזיקלית טעימה מעניינת ואפילו גאונית מתוך ניגון ברכת כהנים הידוע.
פרידמן יוצר באלבום החדש גם שלושה שיתופי פעולה עם וותיקי הז'אנר מהמעבדים הגדולים ביותר של המוזיקה החסידית בעבר. הראשון הוא "קודש קודשים" בלחנו של הרשי ויינברגר, שיר ארוך במיוחד (6:37) עם מילים מהרמב"ם. מי שעיבד את השיר הוא הרב יששכר "סוקי" ברי (אביו של איצי ברי, לצעירים מבינינו שמכירים רק אותו...). ברי הוא מהמעבדים הוותיקים ביותר במוזיקה החסידית ובשנים האחרונות הוא עוסק בחינוך וכמעט ולא עוסק בתחום. העיבוד התזמורתי העשיר והמלכותי החזיר אותי לימיה הגדולים של המוזיקה החסידית, עם סאונד עכשווי ומשובח. אינני יודע אם היה צורך אמיתי באורך הזה של השיר, אבל זו בהחלט יצירה מוזיקלית ראויה להערכה.
שיתוף פעולה נוסף הוא השיר שחותם את האלבום "עיר הקודש", שיר אנרגטי וקצבי אותו הלחין ועיבד המעבד הוותיק והמוערך, משה לאופר. זהו שיר חסידי עם כל הכללים של מוזיקה חסידית, שמונה מילים שחוזרות על עצמן שוב ושוב ושוב ושוב ושוב, גיטרות חשמליות וחצוצרות. בני פרידמן נשמע מצוין במוזיקה חסידית, אבל אני לא בטוח כמה יש עוד ביקוש לשירים כאלה. אותי זה שעמם.
שיר נוסף בו עושה פרידמן שיתוף פעולה נוסטלגי הוא "ובאותו הזמן" בלחנו המצוין של יוחנן גורדון. השיר יצא במקור לפני כשנתיים בגרסה ווקאלית לסיום הרמב"ם וכעת יוצא בגרסה מוזיקלית בעיבודו של המעבד הוותיק, ישראל לאם, גם הוא מוותיקי המוזיקה החסידית עם למעלה מ-50 שנות יצירה ועיבודים.
אחת ההברקות של האלבום, אולי השיר היחיד שקורץ באמת לקהל הישראלי הוא "אויביי" או בגרסה האמריקאית שלו "אוי ויי". הברקה הומוריסטית שהלחינו יחד בני פרידמן ובני גרוס. השיר שמושר בהברה ישראלית משלב אנרגיות מלהיבות במיוחד כשבפזמון המילה "אויביי" מתפרשת לשני הכיוונים, גם כמילה אויביי מהפסוק "ארדוף אויביי" וגם כ"אוי ויי", הומור שדווקא מי שאינו דובר עברית כשפת אם יכול ליצור. השיר זכה להצלחה רבה גם בישראל והוא מושמע רבות בכלי התקשורת החרדיים.
באלבום מארח פרידמן לשיר אחד את ברוך לוין - "בר פפא" שיר חסידי קצבי בסגנון מזרחי שהלחינו אלחנן אשוואל ויוני קיסר ואת הרשי ויינברגר בשיר "אה טובה פור ייד" על פי האמרה הידועה של הרבי מפיאסצ'נה - "הדבר הכי גדול בעולם לעשות טובה ליהודי אחר".
לסיכום, האלבום החדש של בני פרידמן כיפי במיוחד, זורם, אנרגטי ומלא בקסם וכמו שכותב פרידמן בהומור בחוברת "אם אתה עדיין לא אוהד, למה אתה מקשיב לאלבום הזה שוב ושוב". שימו לב גם להומור על עטיפת האלבום "בי, בן, בני". בני פרידמן הוא בהחלט אחד היוצרים המגוונים ומעניינים במוזיקה החסידית והאלבום החדש שלו הוא ההוכחה שכמעט שכחנו, לכמה הוא טוב ומקורי.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- להערות, הארות וברכות לרגל החתונה שלי היום (מגיע לי... תראו מה זה... השקעתי בכם גם השבוע): nl@kikar.co.il
0 תגובות