זה קרה במוצאי שבת האחרון, כמעט שבוע יום-ליום לשוד ההיסטורי שזעזע את הרפובליקה ופתח מהדורות חדשות בעולם כולו.
אנשי יחידות מודיעין ובלשים מיומנים ממשטרת פריז צפו מרחוק על פעילותם של שני גברים צעירים, על זהותם עלו החוקרים המיוחדים לפני מספר ימים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
מאות חוקרים השתתפו בחקירה הזו בסודיות מוחלטת. בהם חוקרי מז"פ, מומחי עולם הפשע בתכשיטים וחוקרים מיוחדים שהובאו מרחוק כדי לנסות ולאתר את ארבעת הפושעים שהבהילו את צרפת בבוקר יום ראשון שגרתי.
בלילה שבין שבת לראשון, הבינו החוקרים שהגיעה עת ה"פעל", הרגע האחד לפני האחרון, לפני ששני הפורצים יצליחו לברוח מצרפת - לתמיד.
פריצת הדרך
לא נדרש להם זמן רב לחוקרים שהגיעו לזירת הפשע על גדות נהר הסיין, כדי להבין שהפושעים עשו טעות איומה.
על המדרכה, לא הרחק ממשאית המנוף באמצעותו ביצעו השודדים את השוד ההיסטורי, נמצאו מספר פריטים שיתבררו לאחר מכן כמכרה זהב בחקירה.
בין היתר, אותרו בזירה; קסדה, אפוד צהוב, שני מסורי דיסק, שמיכה ופריטים נוספים שמסרו מידע יקר מפז ברגע שהוכנסו למעבדות המתקדמות בפריז.
מומחי מז"פ מכל רחבי צרפת הוזעקו לזירה כדי לטפל בשוד ההיסטורי, בניסיון לאתר קצה חוט ולקשר שודדים מוכרים לאירוע.
לא פחות מ-150 דגימות נלקחו מהזירה. כל מקום בו קיים פוטנציאל שבא במגע עם אחד מארבעת השודדים, נסרק ונבדק בקפידה.
לפי הדיווח ב'פריזיאן' הצרפתי, בקסדה הנטושה אותרו קצוות שיער שהיו שייכות לאחד משני הפורצים, כך הגיעו השוטרים לאלג'יראי בן 39.
באפוד הצהוב אותרו שאריות דנ"א שהשתייכו במסד הנתונים לאדם אחר. בבדיקה התברר כי ה-DNA הנוסף שייך לצרפתי ממוצא אפריקאי, הוריו ילידי מדינת מאלי.
ברגע שהתקבלו התוצאות החיוביות, הורו החוקרים על שליחת צוותי בילוש לאיתורם של שני הפושעים. שניהם בעלי עבר פלילי כבד, ידועים היטב לרשויות בצרפת.
שני החשודים, האחד ערבי-אלג'יראי והשני מהגר אפריקני, התגוררו בפרבר צפוני של פריז, אזור שגם המשטרה אינה מעזה להיכנס אליו אלא לצורך מבצעים ממוקדים.
אלא שבמקום לבצע מעצר באופן מיידי, החליטה המשטרה על מעקב צמוד, בתקווה שהפורצים יעשו טעות.
מבחינתה של צרפת, מעצרם של השניים היה פחות קריטי מאשר מטרת העל: איתורם והשבתם של תכשיטי הכתר ותקופת הקיסרות תחת נפוליאון בונפרטה.
המעצר והזעם של התביעה
אבל במוצאי שבת שעברה, בשעה 22:00, הבינו הבלשים שהגיע הרגע האחרון. האלג'יראי בן ה-39 אותר בנמל התעופה שארל דה-גול, כשהוא מתכונן לעלות על טיסה, מצויד בכרטיס לכיוון אחד בחזרה למולדתו.
החשוד השני לא הספיק להגיע לנמל התעופה כדי לטוס גם הוא למאלי, כשהשוטרים כבר פשטו על ביתו וביצעו מעצר דרמטי. הכל היה מתוכנן מראש: לברוח מצרפת מהר ככל הניתן - למדינה לה אין הסכמי הסגרה עם צרפת.
"זה היה מצב חירום", הסבירו גורמים בחקירה. "רצינו מאוד שהם יובילו אותנו לתכשיטים אבל לא הייתה לנו ברירה אלא לבצע את המעצר".
בבוקר יום ראשון פשטה הידיעה כאש בשדה קוצים. מהדורות מיוחדות נפתחו בבוקר יום ראשון בכל כלי התקשורת בצרפת עם הבשורה: שניים מהפורצים אותרו ונעצרו.
התובעת, לור בקואו האמונה על חקירת התיק זעמה על הדליפה: "אני מצטערת מאוד על הגילוי הזה על ידי אנשים בעלי ידע, ללא התחשבות בחקירה". כעת היה ברור לחוקרים ששני הפורצים הנותרים - שככל הנראה מחזיקים גם הם במידע על התכשיטים - יעלימו עקבות מהר ככל הניתן לפני שיעלו גם עליהם.
התכשיטים אינם
כמעט שבוע אחרי המעצר הדרמטי, התכשיטים עוד לא אותרו. גם שני הפורצים הנוספים וגורמים עברייניים הקשורים לשוד הנועד, טרם נעצרו.
בימים שעברו מאז המעצר, ניסו החוקרים לשכנע את שני הפורצים לנדב מידע על התכשיטים, אך עד כה נראה שהמשימה לא צלחה.
מעצרם של שני הפורצים הוארך בתחילה עד ליום רביעי בערב, וכתב אישום צפוי להיות מוגש כנגד שני השודדים בהיעדר חבריהם. בליל חמישי הורה השופט על מעצר השניים עד תום ההליכים.
השוד שהפך לשיחת היום
השוד ההיסטורי עשה סנסציה בעולם כולו. מאז ההתרחשות הדרמטית בגלריית 'אפולו', הרשתות מלאות באזכורים של המוזיאון היוקרתי בעולם.
חברה גרמנית אחת לקחה את זה צעד קדימה, והחליטה שזה בדיוק הזמן לפרסם את המנוף בו עשו שימוש השודדים - מנוף אותו היא מייצרת.
חברה משפחתית מגרמניה מצאה את עצמה לפתע במרכזו של השוד הנועז – והחליטה להפוך את המבוכה להזדמנות שיווקית. כשמנהלי חברת Böcker מוורנה, עיירה קטנה סמוך לדורטמונד, ראו את התמונות מהשוד במוזיאון הלובר, הם הבינו שהמנוף ששימש את הפורצים הוא מתוצרתם. כמה שעות לאחר מכן כבר נולד הקמפיין החדש שלהם ברשתות החברתיות, תחת הסיסמה העוקצנית: "כשצריך לזוז מהר".
תחת הפרסומת הפרובוקטיבית נכתב: "ה-Böcker Agilo מעביר את האוצרות שלכם במשקל של עד 400 ק"ג במהירות של 42 מטר/דקה - בשקט מוחלט הודות למנוע החשמלי 230 וולט שלו".
בתמונות שפירסמה החברה בפייסבוק ובאינסטגרם נראה מנוף הרהיטים מדגם Agilo, שכיכב בתיעוד הדרמטי שבו נראו השודדים חודרים דרך חלון לקומה הראשונה של המוזיאון ונמלטים עם תכשיטים מתקופת נפוליאון בשווי מוערך של 88 מיליון אירו – הכול בתוך פחות מחמש דקות, כשהם בורחים על גבי אופנועים.
יוליה שארוואץ, מנהלת השיווק של Böcker ואשתו של המנכ"ל אלכסנדר בוקר, סיפרה כי היא ובעלה נדהמו לראות את אחד ממוצריהם מככב בכותרות העולם. "ברגע הראשון היינו בהלם – מדובר במעשה חמור, והמנוף שלנו נוצל לרעה", אמרה. "אבל כשנודע לנו שלא נפגע איש, צחקנו קצת, העלינו רעיונות, ופתאום זה נראה כמו משהו שאפשר להפוך לבדיחה טובה". לדבריה, לאחר שידור החדשות בערב "עובדים, שותפים ולקוחות התקשרו בלי סוף", וזה חיזק את ההחלטה להפוך את המקרה למהלך פרסומי.
למחרת בבוקר כבר פורסם הקמפיין הרשמי, שבו שילבה החברה את התמונה של המנוף לצד הכיתוב ההומוריסטי. שארוואץ הוסיפה כי המכשיר המדובר נמכר עוד בשנת 2020 לחברה צרפתית המשכירה ציוד כזה, וזו מסרה אותו לשודדים לצורך הדגמה – אך הם ניצלו את ההזדמנות וגנבו אותו. החברה הצרפתית דיווחה על הגניבה למשטרה רק ימים ספורים לפני השוד.
חברת Böcker, שנוסדה בשנת 1958 ונושאת את הסיסמה "הדרך שלי לפסגה", מעסיקה כיום כ־600 עובדים ומתמחה בייצור מנופי משא ורהיטים. על אתר האינטרנט שלה נכתב כי פעילותה נשענת על "מסורת וחדשנות" – וכעת נראה שגם על חוש הומור נדיר במצבים יוצאי דופן.
הצרפתים, איך נאמר, פחות אהבו.
בינתיים, החלון השבור בחזית הבניין הפך לאטרקציה מעניינת עוד יותר מתוכו של המבנה ההיסטורי.
על סיפון ספינות התיירים המשייטות בסן חולפים מולם מגדל אייפל, נוטרדאם ושער הניצחון – אך לאחרונה נוסף להם אתר חדש ומפתיע: חלון הלובר. זהו אותו חלון שדרכו חדרו הפורצים ושדדו שמונה תכשיטים יקרי ערך בשווי 88 מיליון אירו. מדריכת התיירים אנה, העובדת בחברת השיט "ודט דו פונט נף", מצביעה לעברו במיקרופון ומסבירה: "זה המקום שבו התרחש השוד. הם שברו את החלון ואת הזכוכיות המוגנות. הכול נמשך שבע דקות בלבד,(הטעות במקור) וייתכן שלעולם לא יימצאו התכשיטים".
התגובות של הנוסעים מגוונות. לדבריה, רבים מצביעים על החלון וצוחקים, אחרים מצלמים או מביעים השתאות. "זה הפך לחלק מהסיור, אנשים מגיבים בדרכים שונות – חלקם מוצאים בזה הומור, וזה די משעשע", היא מספרת.
גם על גדת הנהר, למרגלות גלריית אפולון בלובר, נאספים סקרנים רבים. איזבל מפולין אומרת כי הגיעה במיוחד לראות את המקום שבו התרחש האירוע: "זה קצת מזכיר את מה שקרה בקתדרלת נוטרדאם אחרי השריפה – משהו סמלי, שאי אפשר להתעלם ממנו". נרי, תייר מקוסטה ריקה, מצלם תמונה למזכרת ומספר כי הוא עוקב אחרי הפרשה מאז השוד. "נראה שהגנבים השתמשו בטכניקה מתוחכמת מאוד כדי לשבור את הזכוכית", הוא אומר בחיוך. "אפילו עליתי למעלה במגדל אייפל כדי לנסות לאתר אותם – אבל זה לא ממש הצליח לי".
גם ברשתות החברתיות לא נותרו אדישים. גולשים מעלים סרטונים הומוריסטיים, ובהם דמות הפנתר הוורוד מטפסת אל החלון שהפך בתוך ימים ספורים לחלון המפורסם בעולם
בהצהרה שנמסרה ביום רביעי בערב, אמרה התובעת כי החקירה התקדמה בצורה משמעותית.
"בוקר וערב, יומם ולילה פעלנו עבור החקירה הזו, שופטים ושופטות חתמו על צווים בלילה, וצוותים שלנו עבדו ללא לאות כדי לאתר את הפורצים והתכשיטים".
היא אישרה כי נבדקו 150 דגימות דנ"א באופן בהול. היא הוסיפה כי 189 חפצים נתפסו בסך הכל, בזירה עצמה ובחיפושים שבוצעו לאחר מכן. היא אישרה ששני החשודים שנעצרו הם ככל הנראה אלו שפרצו לתוך גלריית אפולון.
התובעת אישרה כי האלג'יראי שנתפס שוהה בצרפת מזה 9 שנים בלבד, וכי יש לו עבר פלילי. גם הוא וגם חברו ממאלי הם עובדי משלוחים. לכאורה לא "מומחים" בינלאומיים בפריצות כפי שסברו בתחילה.
התובעת אישרה כי הדנ"א נמצא בזירה, בין היתר על חלונות הלובר. השניים הובאו ביום רביעי בפני שופט, רגע לפני כתב אישום עם בקשה למאסר של 15 שנים. הם הודו חלקית במיוחס להם. השופט אישר כאמור את המעצר עד תום ההליכים.
היא אישרה כי השניים הנוספים טרם נעצרו, וכי משום כך היא אינה יכולה למסור פרטים נוספים.
"התכשיטים אינם עדיין בידינו. אני עדיין רוצה להאמין שהם יוחזרו ללובר ולאומה כולה. בשלב זה הם אינם ניתנים למכירה. מי שיקנה אותם יעמוד בפני כתב אישום חמור, עדיין לא מאוחר להחזירם".
התובעת אישרה כי משאית המנוף נגנבה כעשרה ימים לפני הפריצה, כאשר, בניגוד לדיווחים קודמים, השניים לא ביקשו לרכוש את המשאית, אלא לבצע משלוח, אז הם ביצעו את השוד וגנבו מהבעלים המתגורר בעיר לובר (...) את כלי הרכב.
התובעת אמרה כי בניגוד לדיווחים בעולם, אין הוכחות לסיוע "מבפנים" של עובדי אבטחת המוזיאון.
בינתיים, איש אינו יודע אם אי פעם יימצאו אוצרות הלובר. דבר אחד בטוח: בכל יום שעובר, קטנים הסיכויים לאתרם.
ייתכן שהם כבר אינם בצרפת, ייתכן שהם כבר אינם קיימים כלל. המתכת היקרה, שעלותה ההיסטורית גדולה עשרות מונים ממחיר משקלה, אולי הפכה בשעות אלו לעגילי זהב אותה עונדת צרפתייה שקיבלה מתנה מבעלה, לא מודעת לכך שהיא עונדת על אוזניה את ההיסטוריה האבודה של צרפת.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אלפי היהלומים שפיארו את תכשיטי הממלכה, אולי גם הם פורקו ונמכרים בשעות אלו בתפזורת בפרבריה החשוכים של פריז לכל המרבה במחיר.
האם שני הפורצים האחרים ייעצרו ביום מן בימים? האם התכשיטים היקרים, לכל הפחות חלקם - או חלקיהם, יימצאו אי פעם על ידי החוקרים?
שאלות קריטיות, שכרגע נותרו ללא תשובות.
0 תגובות