הבוקר הפריזאי התחיל בשלווה רגילה של יום ראשון מנומנם. התיירים התייצבו מול פירמידת הזכוכית של הלובר ושערי המוזיאון היוקרתי בעולם נפתחו. העיר כולה נראתה כרגיל.
חלק מהמבקרים כבר היו בתוך המוזיאון אחרי בדיקות האבטחה המחמירות, כאשר באותן דקות ממש, מטרים ספורים משם התרחש אירוע שיטלטל את צרפת ואת כבודה של הרפובליקה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בתוך פחות מחמש דקות, התרחש מאחורי קירות האבן העתיקים של המוזיאון הגדול בעולם – אחד השודים הנועזים ביותר בהיסטוריה המודרנית.
בשעה 9:30 בבוקר בדיוק, משאית קטנה עם מנוף עצרה מול אחת החזיתות הצדדיות של הלובר. עוברי האורח לא התרגשו. בצרפת, משאיות שירות כאלה נראות בכל פינה.
מאוחר יותר, הסבירו מקורות לרשתות התקשורת בצרפת כי המשאית לא הייתה נראית חשודה משום שעבודות מתבצעות בלובר באופן כמעט קבוע, עובדה שהשודדים ככל הנראה ידעו מראש וניצלו היטב לטובתם.
ארבעה גברים לבושים בווסטים זוהרים ירדו ממנה, כאילו היו טכנאי אחזקה של העירייה. על האפודים הצהובים התנוסס הכיתוב "עיריית פריז". הם עבדו במהירות מדויקת. המנוף התרומם לגובה החלון של גלריית אפולון – אולם מפואר שבו מוצגים תכשיטי הכתר של צרפת, אוצרות זהב ואבני חן בני מאות שנים.
בתוך 3:58 דקות בלבד הם שברו את הזכוכית, אספו שמונה תכשיטים ונעלמו. כשהאבטחה הגיעה – זה היה כבר מאוחר מדי.
לפי הדיווחים, האזעקות אכן הופעלו מתחילת האירוע בעקבות הפריצה, אולם המהירות בה פעלו גנבי האוצרות גברה על היכולת של המשטרה להגיב בזמן.
בדיווחים הראשוניים בתקשורת הצרפתית נמסר כי האירוע עבר ללא אלימות, אולם מאוחר יותר התברר כי מדובר במידע לא מדויק. לפי העדויות, אחד מהשודדים כיוון את מסור הדיסק לעבר המאבטחים בגלריה המלכותית, ואלו הגיבו בהתאם לנהלים הקובעים כי בטיחות המבקרים קודמת לכל. שלושה מאבטחים נכחו באותה עת בתוך הגלריה, ושניים נוספים בחדרים סמוכים.
ברגע שהבחינו המאבטחים הלא-חמושים במתרחש הם קראו לשני חבריהם שהצטרפו, אך לא היה לאל ידם לעשות מאומה.
הגלריה והמוזיאון נסגרו וננעלו, והשודדים ברחו כלעומת שבאו.
מסור הדיסק בו השתמשו החוקרים כדי לחתוך את דלת החלון של הכניסה, נמצא מאוחר יותר, מושלך על הרצפה. עוד נמצאו בזירה: מכשירי קשר, כפפות, שמיכה ואפוד זוהר אחד.
מאוחר יותר, יתברר למשטרה שמשאית המנוף נשדדה באיומים תשעה ימים קודם לכן. השודדים, כך דווח, ראו את המשאית עומדת למכירה בלטפורמת יד-שנייה פופולרית, הגיעו למקום המפגש ושדדו את הבעלים של כלי הרכב באלימות.
למרבה האירוניה, במקרה או שלא במקרה, בעלי המשאית התגורר בעיר בשם...לובר.
ובחזרה לאותו בוקר דרמטי. לפי העדויות, אדם שעמד ברחוב באותה עת וצפה במתרחש, הזעיק את המשטרה שהגיעה מאוחר מדי . קולות הסירנה שנשמעו תוך דקות הבריחו את ארבעת השודדים על הקטנועים, כשהם משאירים אחריהם שובל ראיות לא מבוטל - והשלל בידיהם.
בחופזם לברוח מן המקום, שודדי גלריית אפולון לא הספיקו להעלות באש את מנוף ההרמה עליו השליכו דלק רב, ובו ככל הנראה נמצאו דגימות דנ"א רבות. בצרפת דווח שהחוקרים איתרו גלוני דלק מלאים שאמורים היו, כך לפי ההערכות, לשמש כחומר בעירה להשמדת המשאית.
מה שנראה תחילה כעוד תקרית פלילית קיבל במהרה ממדים היסטוריים. שר התרבות הצרפתי הגדיר את האירוע כ"פגיעה בלב המורשת הלאומית". נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר כי "זו איננה רק גניבה של תכשיטים, אלא גניבה של חלק מההיסטוריה שלנו". התקשורת המקומית והבינלאומית אימצה מיד את הכינוי “שוד המאה”.
המשטרה הפריזאית נכנסה לכוננות מלאה. חוקרי יחידת ה־BRB, המתמחה בפשיעה מאורגנת, הגיעו לזירה ואספו מה שנשאר: שני דיסקים לחיתוך זכוכית, חלקי כפפות, ווסט עבודה עם כתמי צבע, כנראה אחד מהווסטים של הגנבים שנשכח במקום. מצלמות האבטחה תיעדו מעט מאוד. בזווית אחת נראית המשאית עם המנוף, ובזווית אחרת צל חמקמק של אחד הפורצים. אף מצלמה לא קלטה פנים ברורות. הכל היה מתוזמן להפליא.
החקירה העלתה שורה של שאלות מביכות. כיצד ייתכן שהשודדים פעלו בשעת בוקר, מול רחוב ראשי, מבלי שאיש יתערב? כיצד נדרשו למוזיאון שלוש דקות וחמישים ושמונה שניות בלבד כדי לאבד אוצרות שערכם אינו ניתן להערכה? ואיך קרה שמערכת האזעקה, שבדרך כלל נחשבת מהמתקדמות בעולם, לא עצרה את החדירה בזמן? שר הפנים לורן נונייז אמר באותו ערב: "אין סיכון אפס. תמיד יש נקודות חולשה, והשוד הזה חשף אחת מהן."
הפריטים שנגנבו היו חלק מהתצוגה ההיסטורית המפוארת של תכשיטי הכתר הצרפתי.
ביניהם נכללו טבעת טורקיז של הקיסרית אוג'ני, רעייתו של נפוליאון, קמע משובץ אבני ספיר מהמאות ה־18 וה־19, ושרשרת זהב עתיקה שהייתה שייכת למרי-אנטואנט מלכת צרפת. תכשיט נוסף – הכתר המוזהב של אוג'ני בעל 2,000 היהלומים – נמצא מאוחר יותר שבור על רצפת הגלריה. נראה כי נפל מידי הפורצים בזמן הבריחה.
בסך הכל נגנבו 8,000 יהלומים (!) ושלל תכשיטי זהב ואבנים טובות המוערך בסכום בלתי נתפס של 88 מיליון יורו.
מעבר לערך הכספי העצום, הערך המורשתי וההיסטורי שנגנב מידיה של צרפת הוא אכן בלתי ניתן להערכה.
החקירה בצרפת בודקת את כלל הכיוונים - כולל האפשרות שמדובר בהתערבות של מדינת אויב, למרות שגורמים רשמיים סירבו לאשר היתכנות כזו.
נשיא צרפת לשעבר, פרנסואה הולנד, רמז בראיון כי ייתכן שידה של מדינה זרה במעל. כך או כך, החוקרים משוכנעים שהשודדים הינם "אנשי מקצוע", וכי מדובר בשוד שתוכנן היטב, לפרטי פרטים, ככל הנראה חודשים רבים מראש.
כאמור, לפי הערכות ראשוניות, מדובר בקבוצה מקצועית שידעה בדיוק לאן לפנות. "זה לא מעשה של עבריינים מקריים", אמר חוקר לשעבר מהיחידה הפלילית של פריז. "מישהו סיפק להם תכנית מפורטת של המוזיאון, של נקודות הכניסה והאזעקה. הם פעלו בשקט, עם ידע טכני, אולי אפילו מתוך סיוע פנימי."
בלובר עצמו התקשו לעכל. הגלריה שבה התרחש השוד נסגרה מיידית, וכל המוזיאון נותר סגור עד יום המחרת. הדוברת הרשמית של הלובר ניסתה להרגיע את הציבור, אך הודתה כי "זה יום עצוב מאוד למורשת הצרפתית". בתוך שעות ספורות התמלאו הרשתות החברתיות בתמונות התכשיטים האבודים ובקריאות זעם כלפי האבטחה הרופפת של אחד המוסדות המוגנים בעולם.
למחרת, בבוקר יום שני, הודיע מוזיאון הלובר על פתיחת המוזיאון לציבור באיחור של שעה, אולם כעבור זמן קצר הוחלט להותיר את המוזיאון סגור לקהל גם ביום שני.
נשיאת הלובר הודיעה לנשיא המדינה על התפטרותה אך הוא הודיע לה כי הוא "אינו מקבל" אותה וביקש ממנה להישאר בתפקידה. ביום רביעי השבוע היא נקראה לחקירה בפני חברי הסנאט.
השוד עורר גם דיון תרבותי עמוק יותר. בצרפת, שבה המוזיאונים נחשבים נכסי זהות לאומית, הפגיעה בלובר חרגה מעבר לאירוע פלילי. עיתון "לה מונד" כתב כי "השודדים אולי לקחו תכשיטים, אך מה שאבד באמת הוא תחושת הביטחון באוצרות ההיסטוריה שלנו".
החוקרים מעריכים שהמניע הכלכלי של הפורצים מוגבל. התכשיטים שנגנבו נחשבים בלתי ניתנים למכירה בשוק החוקי – כל אחד מהם מזוהה ומתועד לעומק. "מי שיחזיק את האבנים האלה, לא יוכל להציג אותן או למכור אותן ללא חשיפה מיידית", הסביר מומחה לתכשיטים עתיקים. לפי ההערכות, קיימת אפשרות שהגנבים מתכוונים לפרק את האבנים, לחתוך אותן ולמכור אותן בנפרד, אך גם מהלך כזה כרוך בסיכון גבוה. השוק השחור לא נוטה לשלם סכומים גבוהים על פריטים היסטוריים מפורסמים מדי.
ככל שחולפים הימים, מתברר שהשודדים הותירו אחריהם לא רק חלון מנופץ וגלריה ריקה, אלא גם שאלה עמוקה שמטרידה את מוחם של הצרפתים: כיצד מדינה המתפארת בשימור המורשת שלה מגלה חולשה כה גדולה מול קבוצה קטנה של עבריינים? הממשלה הצרפתית הודיעה על פתיחת בדיקה מקיפה בכל מערכות האבטחה במוזיאונים, ובפריז נשמעות קריאות להגביר את השמירה על מוסדות תרבותיים שנחשבים יעדים רגישים.
הציבור, עם זאת, מתקשה לסלוח. מאות תיירים עמדו ביום פתיחתו המחודשת של הלובר מול הדלתות, צילמו את החזית, אבל עיניהם הופנו לחלון בגלריית אפולון – החלון שממנו נגנבו האוצרות. "זה כמו לראות חור בלב של צרפת", אמר אחד המבקרים.
בינתיים נמשכת החקירה בקצב איטי אך עקבי. המשטרה בוחנת קשר אפשרי בין השודדים לרשת בינלאומית שפועלת באירופה ובמזרח התיכון, אך נכון לעכשיו אין ראיות חותכות. מומחים להשבת רכוש אמנותי מעריכים שהאוצרות עשויים להישמר במשך שנים עד שתימצא הדרך למכור אותם. "במקרים כאלה," הסביר אחד מהם, "הגנבים ממתינים שהסערה הציבורית תשכח, ואז מנסים לנהל משא ומתן חשאי להחזרתם בתמורה לכופר או חסינות חלקית."
ויש גם קשר ישראלי לאירוע. ולא, המוסד לא חשוד בגניבת התכשיטים כנקמה למקרון.
לפי דיווח ב-ynet, נודע כי במסגרת החקירה פנו הרשויות בצרפת למספר גופים פרטיים כדי להיעזר ביכולות חקירה מתקדמות, ובהם חברת CGI Group שבניהול ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי. החברה, שהתפרסמה בזכות מעורבותה בפענוח שוד הענק במוזיאון "חדר האוצר הירוק" בדרזדן בשנת 2019, שבו נגנבו תכשיטים בשווי של כ-113 מיליון אירו, נשכרה לסייע גם במקרה זה.
צביקה נווה, מנכ"ל CGI Group, מסר בתגובה כי החברה אינה נוהגת להתייחס ללקוחותיה, אך הוסיף: "לאור הצלחתנו בפיצוח השוד בדרזדן, נתבקשנו מטעם מוזיאון הלובר לסייע בחשיפת המעורבים ובהשבת האוצרות שנשדדו. עבודתנו מלווה בייעוץ משפטי בכל מדינה שבה אנו פועלים, כדי להבטיח פעילות חוקית ומבוקרת."
מוזיאון הלובר הכחיש מאוחר יותר את מעורבותה של החברה הישראלית בחקירה.
בינתיים בפריז, הזיכרון לא דועך מהר כל כך. התקשורת הצרפתית ממשיכה לעקוב, וכל רמז קטן הופך לכותרת. גם במוזיאון עצמו עדיין לא התעשתו מהאירוע הדרמטי, למרות פתיחת המוזיאון מחדש ביום רביעי. עובדים מספרים על אווירה של הלם ובושה, ועל תחושה שהשוד לא היה רק כישלון טכני אלא גם פגיעה בגאווה הלאומית.
העיר שנחשבת לבירת האמנות של העולם גילתה לפתע כי גם היופי הפגיע ביותר יכול להיעלם בתוך פחות מ-4 דקות. במוזיאון הלובר, שבו תלויה המונה ליזה מאחורי זכוכית משוריינת, הצליחו פורצים לחדור לאחד החדרים השמורים ביותר, ולהיעלם כלא היו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
לבינתיים, כל כך הרבה שאלות נותרו פתוחות:
מי הם שודדי הלובר? האם הם ביצעו את המעשה הנורא הזה, שפגע אנושות בכבודה של צרפת - מסיבות כספיות, או שמא מוטיב אחר עומד מאחורי "שוד המאה"? האם מדובר באנשים פרטיים - או שמא בארגון מחתרתי, ואולי אף במדינת אויב שחפצה להשפיל את הרפובליקה?
ושאלת המיליון דולר:
האם תצליח צרפת ביום מן הימים לשים בחזרה את ידיה על אחד מן האוצרות הנדירים ביותר שהחזיקה, או שמא הם אבדו לעד?
ימים יגידו.
0 תגובות