ביום שני הבא עלינו לטובה, ייבחר ברוב עם, כינוי ל"רב" מהזן הנשי.
למה? כי לא נוחה להן, לאותן נשים הנושאות את דגל המהפכה, המציאות הקלאסית. לא טוב להן לגשת אל הרב, להרכין את הראש בפני סמכותו התורנית, לשמוע ממנו את פסיקותיו, ולציית להן בהכנעה.
מי הן אלו שלא נוח להן עם הרב? לא, לא מדובר ברפורמים. אלו נשים דתיות מהזרם הלאומי הרואה עצמו כשפוי יותר, נאור ומתקדם, בעל דעה משלו ועיקר העיקרים – א-שוביניסטי.
לפני שאציע שם לאישה שהיא רב, באתי לדבר איתך, את אשת ארגון קולך. אני רוצה לדבר איתך כאישה אל אישה, את יודעת...
אני מארגון "מנעי". אני ממש לא רוצה להרגיז אותך, אבל ממש לא הבנתי למה חייך לא יכולים להימשך כרגיל. נכון, אנחנו מוצאות את עצמינו בסיום הלימודים והקורסים וההשתלמויות והקבלות האישיות עם טונות של ידע תורני והלכתי. אנחנו יודעות למה פסקו כך ומתי נהגו אחרת. אנחנו אפילו שולטות בפלפול התורני לדורותיו עד לימינו אנו. די טבעי שאנחנו מרגישות כאילו אנחנו שוחות בנושאים תורניים רבים, כי אנחנו בהחלט אינטליגנטיות.
אבל צר לי לאכזב. לא בטוח שלאישה יש את כל הכלים לפסוק הלכה. בעצם כן בטוח שלא. ולא אגיד לך איפה המקור לזה, כי אני לא תלמידה-חכמה.
אין לי בעיה שתשאי קולך, קרי, תשתמשי בכישרונותייך הניהוליים ותעשי מזה קריירה של ממש. את לא חייבת לשבת בבית ולהורות לילדייך הלכות שינה, קימה והתנהגות. חלילה. תגשימי את עצמך. ישנן נשות אברכים רבות המפתחות את הכישורים שלהן בצורה מרשימה, מנהלות קריירה למופת ושולטות ביד רמה בתקציב המשפחתי. אבל בסוף החודש, הן אינן שוכחות ללכת אל הרב ולשאול אותו האם לתת מעשרות, ומה לעשות עם השיפוץ של השכן.
יכול להיות שאת קצת מבלבלת בין התחומים. זה נקרא לעבוד בפרך. ממש כמו במצרים, שם הגברים ביצעו את מטלותיהן של הנשים והנשים יצאו לאסוף לבנים כדי לבנות את פיתום ורעמסס. אל תכעסי. לא התכוונתי שבעלך לא יעזור לך בבית. אבל בתור תפקיד עיקרי, המשמעות של החלפת התפקידים היא לעבוד בפרך. תנסי.
את בטח בטוחה שאני אנרכיסטית, שוביניסטית וסתם מסכנה שחושבת שדמן של הנשים הפקר.
אני חושבת שלא בטוח שזה מה שיסגור חורים שחורים של חוסר סיפוק בלב. כי כמו שאני בתור אנרכיסטית לא מאמינה בעשיית שלום במזרח התיכון, בגלל שכתוב בתורה ש"עשו שונא ליעקב", כך אני מאמינה בלב שלם, ולא מתוך מזוכיזם, כי לאישה יש תחומים משלה, משימות משלה וייעודים משלה. אם את מחפשת את אותם ייעודים, פתחי את החומש.
נבראנו עם טבע נשי, בלתי ניתן לשינוי. מעצם טבענו הנשי, אנחנו מוכנות יותר לשמוע ורוצות לקבל. עם זה אנחנו שמחות והוא שמח...
אחותי, אם יצא פסק הלכה שעקב בעיות התקופה, אפשר לפנות לרעבצין של ארגון קולך ולקבל פסיקות, משהו מעין דורה של דבורה הנביאה, אני מבטיחה לך שארוץ אלייך, גם כי מעניין לי להכיר אותך וגם כי ארצה לשמוע את דעותייך ולהיכנע לפסיקותייך...
בינתיים אני קוראת לך, יקירתי: מנעי קולך מדחי ועינייך מרבנות , כי רק אז: ושבו בנים לגבולם – כל הבלבולים המעמדות, הנחיתות ו...גם גלעד, ישובו לגבולם.
הצגת כל התגובות