הילד מסרב לישון אחר הצהריים? הנה הגורמים והפתרונות לדבר

(צילום: שאטרסטוק)

1. הבעיה: יש לו חרדה מפרידה

הפתרון: טקסים. בדיוק כמו בשגרת הלילה, שמרו על טקס שינת הצהריים שלכם קצר, מתוק ועקבי ככל האפשר. אנחנו מדברים על ספר אחד ועל שיר אחד. אם אתם אומרים "לילה טוב" בנימה מסוימת, אמרו את אותן מילים באותה הדרך לכל שינה.

כאשר כל הדרכים נכשלות, ואם זה בכלל אפשרי, תנו למישהו אחר (סבתא, מטפלת, בייביסיטר) להשכיב את הילד שלכם. הפרדה ממכם היא אולי מה שמונע ממנו לישון.

2. הבעיה: תזמון בעייתי

הפתרון: לדחות את השינה לשעה מאוחרת יותר. שינה של פעוטות מתפתחת בדיוק כמוהם. עד גיל שנתיים רוב הילדים נרדמים מיד אחרי ארוחת הצהריים. בגילאים בוגרים יותר, נסו בהדרגה להאריך את המחצית הראשונה של יומו של ילדכם ב-15 דקות, כל כמה ימים. בוקר ארוך ומעורר יותר עשוי להיות בדיוק מה שנדרש כדי להרדים ילד גדול ועסוק.

3. הבעיה: חדר מואר מדי

הפתרון: האפלה. הגיפו את התריסים והסיטו את הוילונות עד שהחדר במצב חשוך לגמרי בדיוק כמו בערב.

4. הבעיה: הוא אובר פעיל

הפתרון: תרגיל. הבחור הגדל שלכם בונה אספקה של אנרגיה. בוקר פעיל בגן כבר לא ירדים אותו. למרבה המזל, כמעט שום כושר גופני לא יכול לעמוד בשעה של ריצה באוויר צח - או שחיה במשך 30 דקות.

5. הבעיה: הוא מותש

הפתרון: לישון יותר בלילה הקודם. אתם מניחים כי הליכה לישון מעט מאוחר יותר בלילה, תניב תשישות מספקת למחרת היום, אבל אתם טועים. המנטרה של סבתא עדיין תקפה: שינה מולידה שינה. שינה ארוכה בלילה משמעותה תנומות עמוקות יותר.

6. הבעיה: הוא פשוט לא מעוניין לישון

הפתרון: זמן שקט. שמרו את האורות כבויים כך שהגירוי כבה. תנו לו "לקרוא" ספרים או לשחק עם צעצועים רכים לבד במיטה שלו. הוא יכול להירדם כמה ימים ופשוט לבלות באחרים. מצב זה עשוי להימשך שנה שלמה.

אם הוא מבלה לבדו במשך 30 דקות, אתה מנצחים את היום (המומחים ממליצים על שעה, אבל אנחנו חיים במציאות). היו חכמים: בימים ללא שינה, הקדימו את שעת ההשכבה.