איירה רנרט - המיליארדר שלא שמעתם עליו

(באדיבות המצלם)

איירה רנרט, או בשמו היהודי יצחק לייב רעננערט, עשה את הונו הרב מעסקאות איגרות חוב זבל. הוא הבעלים של קבוצת רנקו Renco שבין נכסיה גם חברת AM General המייצרת את רכבי השטח הצבאיים HMMWV ("האמר") וכן מפעלי מגנזיום.

יצחק-לייב נולד בברוקלין לפני 82 שנה, למשפחה שומרת מצוות. הוא גדל במשפחה פשוטה למדי ולאביו הייתה חנות מכולת קטנה. בילדותו למד בבית-ספר ממשלתי, ובימי ראשון ושלישי היה בא לביתו אברך ללמוד עם הילדים חומש וגמרא. לפני כשלושים שנה רכש רנרט את מפעלי רנקו האמריקניים, כשעמדו לפני פשיטת רגל. הצלחתו הייתה מטאורית, וגולת הכותרת שלו הייתה הזכייה במכרז של צבא ארה"ב לייצר את רכב ההאמר. כיום אין צבא בעולם שאינו מחזיק כמה עשרות או מאות האמרים.

העיתונאית החרדית שלהבת חסדיאל, מספרת ל"כיכר השבת" כי את הפריצה הפיננסית הגדולה ביצע רנרט לפני כארבעים שנה. באמצע שנות ה-70. אחרי שכבר התנסה ברכישות קטנות יותר, קנה את חברת האחזקות רנקו, באמצעותה החל להשתלט על עוד ועוד נכסים פיננסיים, בעיקר תעשיתיים. את הפחם, העופרת והמגנזיום שברשותו הוא הפך לאיגרות חוב ולכסף מזומן בבנקים. מכאן הייתה הדרך קצרה יותר אל רכבי השטח מסוג "האמר". בשנת 1979 פרסם הצבא האמריקני דרישה לפיתוח רכב שטח רב תכליתי. AM General, חברה קטנה מאינדיאנה, בבעלות רנרט, החלה לפתח את הרכב ובתוך שנה נבנה אב הטיפוס הראשון. כעבור שנה נוספת חתם הצבא האמריקני על חוזה ראשוני לרכישת 55 אלף כלי רכב כאלה. ה"האמר" תוכנן במקור כרכב סיור, ומשמש, בין היתר, לתובלת חיילים ומטען, לפינוי פצועים, לנשיאת מקלעים כבדים ולגרירת תותחים. הג'יפ הזה נמצא גם בשימוש צה"ל. דגמי "האמר" משווקים ב-34 מדינות בעולם. לפני כעשר שנים נמכר המותג לחברת ג'נרל מוטורס הגדולה, ולפני כארבע שנים העמיד רנרט גם את ה"ג'נרל" שלו, על כרעיו וטנדריו, למכירה. האימפריה הרנרטית רק הרוויחה.

בעבר נקשר שמו כמי שהפסיד 200 מליון דולר ברמאות הפונזי אצל הנוכל ברני מיידוף. אולם נדמה כי התאושש במהירות מההפסד הנחשב לקטן יחסית להונו הרב.

המומחיות המקצועית, אם אפשר לכנות זאת כך, של המיליארדר היהודי, היא פשוטה: הוא יודע לזהות מפעלים כושלים בעולם, רוכש אותם בזול רגע לפני פשיטת הרגל, ואחר כך מוכר ביוקר. כמה פשוט וקל. בשנים האחרונות מבצע עבורו את העבודה הזאת הבן ארי. לרנרט יש שתי בנות ובן, וכולם נמצאים לידו ובסביבתו כל העת. בארה"ב ובישראל. על אף הימצאותם ימים לא מעטים בשנה בירושלים, הם כמעט ולא מדברים עברית.

בשנת 2009 הוערך הונו על ידי המגזין היוקרתי פורבס ב-5.3 מילארד דולר, והוא הוצב במקום ה-144 ברשימת עשירי העולם. ב-2015 הוערך הונו ב-6.1 מיליארד דולר.

לדבריה של חסדיאל למרות הקשר ההדוק עם ישראל, אין למיליארדר האמריקאי עסקים של ממש בארץ. בודאי לא משמעותיים. אחוזתו המדהימה והיוצאת דופן משתרעת על פני דונמים רבים בעיירה היוקרתית המפטונס, לונג איילנד, ניו יורק, עיירה קטנה וציורית, ובה נמצאים בתי הקיט של עשירי תבל, אנשי האלפיון העליון.

האחוזה המוערכת בכ-200 מליון דולר מתפרשת על פני למעלה מ-250 דונם, יש בה 29 חדרי שינה ו-39 חדרי רחצה, שלושה חדרי אוכל ענקיים, חמישה מגרשי טניס, מסלול באולינג וג'קוזי שלבדו שווה 150,000 דולר. אה, כן – הוא גם יושב על חוף הים שם עוגנת היאכטה שבבעלותו.

מכיוון שלרענערט יש גם מטוס מנהלים מהודר, המקל עליו חציית אוקיינוסים, נדמה שהוא בכל זאת יעדיף את גיחותיו הקבועות ארצה על-פני שהות קבועה באזור רווי מערכות בחירות, עם פוליטיקאים שיפשטו יד על פתח דלתו מידי שנתיים.

השם רנרט נחשב לאנונימי יחסית למרבית הקהילה העסקית כמו גם לציבור בישראל. ומקורביו מספרים כי כאשר רנרט שומע ששוב כתבו עליו נחמץ ליבו. הוא לא אוהב את זה, הוא באמת מתרחק מכל פרסום, והוא גם מצליח בזה לא פחות מאשר בעסקים. הוא לא רוצה להיות מושא להערצת המונים, וגם אין לו שום כוונה לרוץ לכנסת או להשתלב בפוליטיקה הישראלית. ההון שלו לא מחפש שלטון.

זה כמובן לא אומר שאנשים פוליטיים לא מכירים, ואפילו מקרוב, את הגביר האמריקאי. ראש הממשלה בנימין נתניהו, אהוד אולמרט, אהוד ברק או נתן שרנסקי. אלה ואחרים – רובם היו מזוהים לפחות בעבר כאנשי ימין – מקיימים עימו קשרים הדוקים. אבל יותר מכולם, חשוב לציין, נכללים ברשימה ה"טובה" של רנרט "חיילים אלמונים" בלי מדים, הממלאים משימות לאומיות. כמו, אנשי ההתיישבות ביהודה ושומרון, ופעם גם בגוש קטיף. כולם היו בניו. אותם רנרט באמת מעריץ ומסייע להם כלכלית.

כאמור, לאיש הזה בכלל קוראים יצחק לייב. הוא יהודי אמריקאי מלידה, ומכאן גם השם ההולם יותר את היבשת החדשה: איירה. מוצא משפחתו מליטא. רנרט נחשב לאחד מבעלי הצדקה הגדולים ביותר בעולם היהודי. כאשר הוא לא נמצא בארצו של הדוד סם, אפשר למצוא אותו בירושלים. זאת אהבתו הכי גדולה. יש לו דירה מדהימה ברחוב אתיופיה הקטן, נכון יותר לומר טירה, אבל גם סוויטה מפוארת עומדת לרשותו, בעיקר לצרכי פגישות, במלון "קינג דיויד" המפורסם בעיר.

מכריו אומרים עליו רק מילים טובות: צנוע, עדין, נחבא אל הכלים, בורח מן הכבוד. צדיק אמיתי. השורשים היהודיים חרוטים עמוק בליבו ופעמיים בשנה, בסוכות ובפסח, הוא משלים את כתיבתם של 6 ספרי תורה, ובמקביל, חונך מקוואות טהרה בכל רחבי הארץ. 12 הספרים היקרים נתרמים מדי שנה בעיקר לבתי כנסת בישובים קטנים, כאלה שלעולם לא היו מסתדרים ללא תרומה משמעותית מן החוץ. אין כמעט סיכוי שתהלוכות הלפידים, השירה והריקודים יתקיימו בתל-אביב, בירושלים, או באחת הערים הגדולות. הוא משתדל ומעדיף לתרום את ספרי התורה החדשים לבתי כנסת בשכונות של עולים מאתיופיה, בבסיסי צה"ל, בהתנחלויות, במושבים שבגליל ובנגב.

את האותיות האחרונות כותבים בישיבת "נתיב אריה", הנשקפת אל מול פני הכותל המערבי, וסעודת המצווה נערכת בו ביום ב"קינג דיויד". תאריכים קבועים, מחזוריות קבועה. הטקסים נערכים לפני החג, כדי להימנע מכתיבת אותיות בחול המועד. חלק לא מבוטל מספרי התורה נכתב ונתרם על שמם ולזכרם של נפגעי פעולות טרור. את התרומות הללו מנתב איש סודו ויד ימינו של רנרט בישראל, הרב אהרן בינה. עד כה נתרמו על ידו יותר מ-160(!) ספרי תורה למוסדות שונים ברחבי הארץ וככל הנראה לו היה שיא גינס בנושא רנרט היה זוכה בו ללא היסוס כתורם ספרי התורה הגדול בעולם.

במקביל, בונה "קרן רות" מקוואות ברחבי הארץ, גם אלה בעדיפות ראשונה לישובים קטנים. הקרן נושאת את שם האשה שאיתו. פעם קראו לה אינגבורג, שם גרמני קלאסי. מאז הכירו (זאת אשתו השנייה), הפכה הדיילת שהתגיירה ל"אידישע מאמא" אמיתית, מקפידה על קלה כבחמורה.

לאחר נפילת מסך הברזל החליט לתרגם לרוסית את הספר 'יהדות הלכה למעשה', מאת הרב לאו. כשקיבל את רשותו, הדפיסוֹ והפיץ אלפי עותקים חינם ברחבי ברית-המועצות. "את העותק הראשון של הספר כרך בכריכת עור מיוחדת, והביאו מתנה לרבי מליובאוויטש", סיפר מקורבו הרב בינה. "הוא אמר לרבי, שבלי פעילות חסידי חב"ד, לשמר את הגחלת הלוחשת של יהדות הדממה, וללא המרצתו של הרבי את הפעילות הזאת, ספק אם היה בשביל מי להוציא את הספר".

דמותו של איירה רנרט בולטת כפילנטרופ מזן אחר, נדיר למדי. הוא חילק תרומות לאוניברסיטת בר-אילן, יש בנין על שמו בבית החולים תל השומר, גם האוניברסיטה הפתוחה נהנית מנדיבות ליבו ומידו הרחבה, ישיבות ובתי כנסת נבנים, משפצים, מרהטים ובונים על חשבונו. התזמורת הפילהרמונית הישראלית נתמכת על ידו, כמו גם בית ספר לאומנות אומנות בצלאל, אבל יותר מכולם יודעות את העובדות הללו מאות ואלפי משפחות נצרכות בישראל. רענערט מעביר אליהן באופן קבוע, בחשאי ובצנעה, כספי מתן בסתר, ואין איש שיכול לעקוב אחר הסכומים האמיתיים.

הנשיא לשעבר של בית הכנסת המרכזי בשדרה החמישית בניו-יורק, לא מבקש ולא מחפש את התמורה. רוב המשפחות אפילו לא יודעות את שם מיטיבן. אנשיו בארץ, ובראשם הרב אריה בינה, מסמנים לו היכלי תורה, מדע ורפואה, והוא חותם על הצ'ק.

אחד מן הצ'קים הללו, או יותר, הגיע אל העמותה המפתחת את מנהרות הכותל. כל מי שביקר בשנים האחרונות במחילות התת קרקעיות הללו, יודע איזו עבודות עצומות נעשו שם. ההתפתחות וההרחבה במקום – כולל אירועי בר מצווה גדולים לעולים חדשים וכדומה, מצגות משוכללות, שחזורים ארכיאולוגיים וכד' – לא היו מתקיימים אפילו שעה אחת ללא תרומותיו של יצחק לייב איירה רענערט.