אם חשבתם שמגפת הייאוש, הפחד והעצבות היא המצאה של הדור המבולבל והחלש שלנו, אז הרי החדשות – זה קדם לנו, זה קדם לבריאה כולה. ואפשר גם להכניע אותם (פרשת שבוע)
היית ילד קטן. לא ידעת הכול. לא ראית את כל התמונה. עוד לא שמעת דיבור של צדיק אמיתי. עוד לא דיברת עם ה' כדבר איש עם רעהו. היית קטן ופגוע, מבוהל וכאוב, ונדרת נדר (יהדות)
הוא יודע שהשם יתברך אוהב את ישראל באהבה יתרה, שעם ישראל הוא העם הנבחר והמבורך מכל העמים, ששום אבא לא ייתן לקלל את בניו, בשום מצב. ובכל זאת – מתעקש (יהדות)
מה הייתה הטעות הקריטית של משה ואהרן, שגררה עונש חמור כל כך? מה ההבדל הגדול בין הכאת הסלע ובין דיבור אליו? הרי בכל מקרה מדובר בנס עצום וגלוי? (פרשת השבוע)
אני מבין, כשמדברים איתי על לקום מכל נפילה הכי עמוקה שיש, כשמשכנעים אותי שאני עצם הטוב והטוהר, כשמנחמים אותי שאני בסדר גמור, אך מה עכשיו לדבר על ענווה? (יהדות)
כאשר אתה מעיין בדברי תורה, אינך קורא טקסט שנכתב אי פעם לפני אלפי שנים, אלא מישהו מדבר אליך באותו הרגע! הדברים שאתה קורא הם דיבור ישיר במיוחד בשבילך (שבועות)
כל עוד אני לא מודה בכל החלקים שיש בי. גם הקטנוניים, גם הילדותיים, גם הלא-מבוררים, גם המביכים, גם המדומיינים. כל עוד לא אודה בכל מה שיש בי – אני במצב של הכחשה (יהדות)
מול הערבים השם אתנו, זה ברור לנו. מדוע אפוא כשמדובר בהתקדמות פנימית ורוחנית נדמה פתאום שהשם נגדנו ובידו שעון עצר, מד הצלחה ויומן ציונים מאיים?! (פרשת השבוע)
עד שלא תגיע לנקודת השבר ותצעק מכאב – אין מה לדבר על גמילה או על שינוי, כי בשאול תחתיות יש אור נורא, שבכוחו להעלות אותנו אל תכלית העלייה (פרשת השבוע, יהדות)
יש לנו נטייה להתעלם מהנקודות הקטנות האלה. כי הן מעליבות אותנו. הן קטנות כל כך, ואנחנו רוצים משהו גדול. ומרוב רצון לראות משהו גדול, אנו מעדיפים להתעלם (יהדות)
יש הרבה אנשים שיש להם חסימה להשמיע את קולם, ומתביישים לשיר ולנגן, בהתרצות כמו: 'אני לא יודע לשיר', 'אני מזייף', 'אין לי קול יפה'. אבל באמת אין דבר כזה (יהדות, פסח)
היו היה ילד יהודי במצרים, מדי יום היה אבא יוצא לעבודת הפרך ברעמסס, ואמא הייתה עסוקה בלהכין לו את הטיט. ככה התנהלו חיינו השגרתיים בסדר מופתי (פסח, חגי ישראל)
אל תבזבז את ליל הסדר הזה. אל תחפש פירושים וחידושים וחידודים מתחת לאדמה. אל תחמיץ את ליל הסדר שלך ושל ילדיך עם רזים ורמזים, גימטריות ופרושי האר"י (יהדות, פסח)
אם אתה פוגש את הכאב, בוכה אותו, צועק אותו, מרגיש אותו עד עומק עומקים מבלי לפחד, ואתה יוצא משם בתחושת הקלה ואפילו בחיוך – הרי שאתה בכיוון הנכון (פרשת השבוע)