בדף היומי מסכת עבודה זרה דף ל”ט שנינו:
"מעשה באשה אחת שנשאת לחבר והייתה קושרת לו תפילין על ידו, נשאת למוכס והייתה קושרת לו קשרי מוכס על ידו".
בתוס' מנחות (ל"ו ע"א) הקשו, לשיטת ר"ת, (גיטין מ"ה ע"ב) דכל מצוה שאשה פטורה אינה כשירה לעשות, ומשום כך נשים אינן כשירות לעשיית ציצית ותפילין וכן לאיגוד לולב, א"כ מדוע אשה כשירה לקשור תפילין, הא אשה אינה חייבת בתפילין.
והביא בעלון מעדני אשר (כ"ח אדר תש"ע) כמה תירוצים בענין זה ונביא דבריו:
א. האשה לא היתה קושרת לחבר רק מסייעת, א"כ אין ראיה מזה שמותר לקשור (כן תירץ בהגהות מימוניות (פ"א דציצית) וכן כתבו התוס' במנחות ל"ו ע"ב.
ב. בבכורות (ל:) הגירסא שר"מ סיפר את הסיפור, ולשיטתו נשים חייבות בתפילין, א"כ הויא שפיר בר קשירה, ולפי זה אין ראיה לנכרי (כן תירץ בגליוני הש"ס שם בע"ז בשם שו"ת ראשית בכורים סימן ח'.
ג. הא שדבר שאשה אינה מצווה אינה יכולה לעשות, ה"מ תקון דבר כגון עשיית תפילין או ציצית, אבל קשירת התפילין על האיש אינה פסולה, דדבר שאינו תיקון מותרת לאשה לעשות, כך תירץ בהגהות מימוניות.
ד. להרבה פוסקים המצוה לא הויא הקשירה אלא הנחה שמונח לכן נכרי ואשה נמי כשירים, כך כתב בשו"ת מהר"ם שיק אור"ח סימן ט"ז.
השפעת האשה, או השפעת הבעל?
במדרש רבה (בראשית יז,ז): מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים זה מזה, אמרו אין אנו מועילים להקב"ה כלום, עמדו וגרשו זה את זה, הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע, הלכה זאת ונשאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק, מכאן למדנו שהכל מן האשה.
הרי למדנו ממדרש זה שכח השפעתה של האשה גדול משל הבעל, ומידותיה ומעלותיה הן הן שקובעות את הטון בבית, לטוב ולמוטב.
מכאן אנו למדים שישנם שני טיפוסים של נשים: יש נשים שחסרה בהן שאיפה רוחנית ברורה, עמוד השדרה שלהן גמיש, ועקרונותיהן משתנים בהתאם לרצון הסובב לטוב או לרע. הן נוטות להתאים את עצמן לרוחו של הבעל, ואם תפקידן בעיניהן הוא רק לשמש עזר בעניינים הגשמיים, הן יעמדו לשירותו בכל תחום, יקשרו תפילין אם זו דרכו, או קשרי מוכס אם לשם פניו.
לעומת זאת, כאשר לאשה עצמה יש שאיפה רוחנית, בין אם לטוב ובין אם לרע, בין אם היא חסידה, צדקת או להפך, אזי היא אינה נגררת, אלא משפיעה. היא עלולה לעצב את שאיפותיו של בעלה בהתאם לשאיפותיה שלה.
0 תגובות