בוועידת אוניברסיטת תל אביב "עתיד ישראל", נחשף לראשונה בשבוע שעבר, כי קרוב למחצית מהחרדים שואפים להשתלב בחברה הישראלית מבחינה כלכלית וחברתית.
המחקר שעורר הדים בכלי התקשורת המרכזים בישראל, גרם לנו לנסות לברר מה באמת הנתונים עם מי שערכה את המחקר ד"ר נחומי יפה, שמעלה תמונה מעט שונה. "המחקר המעמיק והמתמשך שערכנו גילה שני ממצאים מרכזיים," אומרת ד"ר יפה ל'כיכר השבת', "הראשון, שיש פער משמעותי בין מה שהציבור החרדי חושב, ובין מה שהציבור החרדי חושב שהוא חושב".
לדבריה: "זה נשמע מסובך אבל זה פשוט. אם שואלים חרדי מה דעתו על לימודי אנגלית בתלמודי התורה, רוב משמעותי (כ-62%) בעד, אבל אם שואלים את אותו החרדי מה ה'ציבור החרדי' חושב על לימודי אנגלית בתלמודי התורה, המספרים צונחים משמעותית".
"כלומר", מסבירה יפה, "החרדי שרוצה לימודי אנגלית בתלמוד התורה של הבן שלו חושב שהוא בדעת מיעוט בנושא, בשעה שבפועל הוא מחזיק בדעת הרוב." לדבריה, נתונים מהסוג הזה גרמו לכלי תקשורת שונים למסגר את הפרסום כביכול החרדים רוצים להשתלב, אבל זה לא מדויק".
"הממצא השני המפתיע הוא", אומרת ד"ר יפה, "שהציבור החרדי לא מחולק לשמרנים ומודרניים, אלא החלוקה המדויקת יותר צריכה להתחשב בעוד פרמטרים. לצורך העניין, מעט מאוד חרדים מגדירים את עצמם כמודרניים, אבל השאלה היותר נכונה היא עד כמה יש חרדים שהם לא מודרניים אלא עצמאיים יותר או ישראליים יותר מבלי להיות או להזדהות כמודרניים".
יפה מסבירה: "לדוגמה, יותר ויותר גברים ונשים חרדים יוצאים לשוק התעסוקה הכללי, קיים שימוש הולך וגובר באינטרנט, חלה עלייה משמעותית של גברים ונשים חרדים הפונים ללימודים באקדמיה, לצד חשיפה תרבותית לישראליות ושינויים בהרגלי הלבוש (כמו למשל, כובע וחליפה רק בשעת התפילה). אבל האם כל אותם שינויים המשפיעים על יותר ממחצית מהחברה החרדית, מעידים על מודרניות?".
לא היטמעות, אלא השתלבות תוך שמירה על זהות
בשורה התחתונה, לדברי ד"ר יפה, מי שמצפים מהציבור החרדי להיטמע בתוך החברה בישראל עלולים להתאכזב, אך גם מי שעוצם את העיניים בפני התהליכים שהחברה החרדית עוברת עם צמיחתה הדמוגרפית המבורכת, גם כן מפספס. "חלק משמעותי מהחרדים מעורבים ורוצים להיות מעורבים יותר בכלכלה, באקדמיה וכדו', אך זאת מבלי לוותר על חיי תורה מלאים, על נאמנות לקהילה, וזהות חרדית איתנה," מסכמת ד"ר יפה.
0 תגובות