נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שוחח החודש עם ראש ממשלת יפן שיגרו אישיבה על שיתוף פעולה בפיתוח טכנולוגיה למערכת ההגנה האמריקאית החדשה מפני טילים, שנקראת "כיפת הזהב", כך ציטטה 'רויטרס' לפי דיווח של העיתון ניקיי.
שתי המדינות צפויות לעבוד יחד על מערכות ליירוט איומים נכנסים, והמעורבות היפנית עשויה לשמש גם כקלף מיקוח בדיונים על הסרת מכסים מול וושינגטון.
"עזרנו לישראל לפתח את 'כיפת ברזל' אבל המערכת שלנו הרבה יותר חכמה", אמר אז הנשיא טראמפ על הפרויקט המהפכני, שצפוי ליירט טילים מהחלל.
טראמפ הודיע לאחרונה שבחר את העיצוב הסופי למערכת, שתעלה 175 מיליארד דולר ותוקם עד סוף כהונתו ב-2029. הוא מינה את מפקד פיקוד החלל של חיל החלל האמריקאי, הגנרל מייקל גטלין, לעמוד בראש הפרויקט. לפי משרד התקציב של הקונגרס, עלות כוללת של המערכת עלולה להגיע ל-831 מיליארד דולר בתוך עשרים שנה.
המערכת אמורה להיות הראשונה בעולם שתשלב מאות לוויינים עם חיישנים מתקדמים ומיירטים מבוססי חלל, ותפעל במספר שכבות הגנה בו-זמנית. בשונה ממערכות קיימות כמו "כיפת ברזל" הישראלית, כאן מדובר בהגנה רחבת היקף בקנה מידה גלובלי, שנועדה ליירט טילים בליסטיים, טילים היפרסוניים, טילי שיוט ומערכות תקיפה במסלול תת-אורביטלי.
ארצות הברית ויפן כבר שיתפו פעולה בעבר בפיתוח מיירטים נגד טילים בליסטיים, כולל טכנולוגיה המיועדת להשמדת ראשי נפץ בעודם בחלל. שיתוף הפעולה הנוכחי יעמיק את החזית הטכנולוגית המשותפת בין המדינות, אך גם מעורר ביקורת בינלאומית.
סין, רוסיה וצפון קוריאה גינו בחריפות את הפרויקט וטענו שהוא עלול להצית מרוץ חימוש חדש ולערער את היציבות האסטרטגית. סין אף הזהירה כי מדובר בהפרה של עקרונות השימוש השליו בחלל, כפי שנקבעו באמנת החלל החיצון.
גם קנדה קיבלה הצעה לקחת חלק בפרויקט, לאחר שטראמפ הציע לה להשתתף בתמורה ל-61 מיליארד דולר או להפוך למדינה ה-51 של ארצות הברית. הממשלה הקנדית דחתה את ההצעה המדינית, אך ממשיכה לנהל מגעים בנוגע לתרומה טכנולוגית, במיוחד בתחום החישה והאיכון.
למרות ההצהרות האופטימיות, מומחים רבים מעריכים שהמערכת לא תהיה מבצעית במלואה עד שנת 2028 לכל הפחות, בשל הקושי לפתח מערכות ליירוט של טילים בשלבי השיגור הראשוניים. בנוסף, העלויות והמורכבות הטכנולוגית מעוררות ספקות בקרב גורמים בקונגרס האמריקאי.
0 תגובות