שאלה
בעלי דירה באזור עוטף עזה עזבו את מקום מגוריהם בשל הלחימה, עזיבת הדירה נעשתה ביוזמת בעלי הדירה ומבלי שכוחות הביטחון הורו על פינוי האזור.
בעלי דירות אחרים נותרו להתגורר בבניין למרות מצב הלחימה ומכאן התעוררה השאלה האם בעלי הדירה שעזבו נדרשים להשתתף בעלויות אחזקת הבניין המשותף ובתשלומים השוטפים של ועד הבית וזאת למרות שהם אינם מתגוררים בבניין ואינם נהנים מהשירותים שוועד הבית מספק.
תשובה
נפסק להלכה בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קסא סעיף ב) "מי שיש לו בית בחצר ואינו דר עמהם, חייב לעשות עמהם דלת נגר (פי' בריחי עצי שיטים (שמות לו, לא), תרגום נגרי אעין דשטין) ומנעול, אבל לא שאר דברים"
מדברי השולחן ערוך עולה כי בעל דירה בבניין משותף או בעל דירה בחצר משותפת הבנויים בה מספר בתים, חייב להשתתף בעלויות האחזקה של הרכוש המשותף למרות שהוא איננו מתגורר בביתו, אך חובת ההשתתפות מוגבלת להוצאות המוגדרות בלשון השולחן ערוך "דלת נגר ןמנעול" אבל עלויות אחרות של אחזקת הרכוש המשותף המוגדרות בלשון השולחן ערוך "שאר דברים" אין בעל הדירה הנעדר מביתו חייב לשלם.
בנתיבות המשפט (חו"מ סי' קסא חידושים סע"ק ב) מבאר כי ההבחנה בין ההוצאות המוגדרות "דלת נגר ומעול" לבין ההוצאות המוגדרות כ-"שאר דברים" מבוססת על ההבחנה בין השקעות הנדרשות לצורך שמירת תקינות הבניין לבין השקעות שמטרתן היא סילוק נזקים המתרחשים בהווה או סילוק מטרדים כגון ניקיון הנגרמים מהשימוש בבית המגורים.
"והטעם נראה, דבית שער הוא מטעם היזק ראיה כדמוכח בב"ב דף ב' [ע"ב], וכשאינו דר ומשתמש שם ליכא היזק ראיה, אבל נגר ומנעול שהוא שמירת גוף הבתים שיקחו הגנבים חלונות ויסתרו הבית, חייב לתת לזה אף שאינו דר שם."
מדברי הנתיבות המשפט עולה כי בעל דירה שאיננו מתגורר בביתו חייב להשתתף בעלויות התקנת דלת נגר ומנעול מפני שמטרתם היא הגנה על הבתים מפני נזקים של עקירת וגניבת חלונות וכדומה, וממילא גם מי שאיננו מתגורר בביתו נדרש להגנה על רכושו ולכן עליו לשאת בעלויות התקנת ואחזקת דלת נגר ומנעול.
לעומת זאת עלויות של התקנת "בית שער" שנועד לספק הגנה מפני היזק ראיה וחסימת האפשרות שעוברים ושבים ברשות הרבים יסתכלו אל תוך החצר המשותפת, הרי שאין בעל דירה הנעדר מביתו חייב להשתתף בהן מפני שבזמן היעדרותו אין הוא סובל מנזקי ראיה וממילא שהוא איננו נדרש לשאת בתשלומי ההגנה מפני היזק הראיה.
כמו כן עלויות המוגדרות כ"שאר דברים" כגון חשמל, מים וייתכן שאף ניקיון (בהמשך יורחב ההסבר לעניין ניקיון) אין מי שנעדר מביתו חייב להשתתף בהם שכן אין הוא נדרש לשירותים הללו ולכן אין הוא נושא בתשלומם.
בעניין זה כתב ערוך השולחן (חו"מ סימן קסא סעיף ב) כי ההבחנה האם צורך מסוים מוגדר כשמירה על הרכוש המשותף או שהצורך הוא שימוש שוטף כגון צריכת חשמל או הסרת נזק זמני כגון ניקיון נתונה לפי ראות עיני הדיין ובהתאם לנסיבות הזמן והמקום
"ומי שיש לו בית בחצר ואינו דר עמהם כל דבר שהוא שמירת החצר כמו דלת נגר ומנעול וכה"ג חייב ליתן חלק אבל דברים שאינם לשמירת החצר כמו בית שער בזמן הקדמון שהיה עשוי למנוע היזק ראיה א"צ ליתן חלק כיון שאינו משתמש שם ודברים אלו תלויים בראיית עיני ב"ד לפי המקום והזמן."
לעניין דברי הערוך השולחן כי על בית הדין לקבוע האם צורך מסוים מוגדר כ-"דלת נגר ומנעול" או כ-"שאר דברים" ניתן להביא לדוגמא את השאלה כיצד יש להגדיר את שירותי הניקיון, מצד אחד מהותו של שירות הניקיון הוא הסרת מטרד שנגרם משימוש בהווה וממילא יש לכאורה לטעון כי בעל דירה שאיננו מתגורר בדירתו הרי שהוא לא יהיה חייב לשאת בעלויות הניקיון, אך מנגד ככל ושירות הניקיון נעשה על ידי פועל שוועד הבית שכר לשם כך הרי שיכולה לעלות טענה כי גם בעל דירה שאיננו מתגורר בדירתו יהיה חייב להשתתף בעלויות הניקיון שכן גם בעל הדירה הנעדר מביתו נחשב כמעסיק של הפועל באמצעות נציגות ועד הבית וכפי שכתב הפתחי חושן (חלק ו (נזיקין) פרק טו שהערה פא) וממילא שבכל ספק יש להביא את הדברים אל בית הדין.
"אלא שמ"מ נראה שאם אינו דר בחצר אינו חייב להשתתף בהוצאות נקיון, ומ"מ נראה דהיינו דוקא כשעזב את ביתו לגמרי, אבל אם יצא מן הבית לזמן קצר, לא מסתבר שיפטר מלשלם משום כך, וכ"ש כשיש אדם העובד בשכר חדשי דלא גרע מפועל שלו, שאף אם אינו צריך לו עתה צריך לשלם לו שכרו, כמבואר בדיני שכירות פועלים."
להשלמת הדברים יצוין כי בין דייני זמננו קיימות דעות חלוקת מהו משך זמן ההיעדרות מהדירה אשר פוטר את בעל הדירה מהשתתפות בעלויות המוגדרות כ-"שאר דברים", יש הסוברים כי די בהיעדרות של חודש ימים, יש הסוברים כי נדרשת תקופת היעדרות של לכל הפחות שלושה חודשים ויש הסוברים כי נדרשת תקופת היעדרות של שישה חודשים.
סיכום
דירת מגורים [שאיננה דירה להשקעה] שעומדת ריקה אין בעליה חייב להשתתף בעלויות ועד הבית הנוגעות לשימוש השוטף כגון חשמל, מים וכדומה.
נחלקו דייני זמנינו האם תקופת זמן של חודש ימים שהדירה ריקה כבר פוטרת את בעליה מלהשתתף בעלויות האחזקה השוטפות או שנדרש פרק זמן של שלושה חודשים ויש הסוברים אף שישה חודשים.
הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם הוראת הלכה למעשה.