מה הדין?

האם יש איסור בל תלין כשהעובד אינו דורש את שכרו מידית?

טכנאי מחשבים או יועץ השקעות אשר בתום ביצוע עבודתו לא דרש את שכר העבודה מידית, האם יש חובת ביומו תתן שכרו? הרב עו"ד יהודה שטרן בטורו השבועי על נושאי הלכה מעשית (יהדות)

הרב יהודה שטרן | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

שאלה

טכנאי מחשבים, יועץ השקעות [או כל בעל מקצוע אחר] אשר בתום ביצוע עבודתו לא דרש את שכר העבודה מידית, וכגון במקרה שביצוע העבודה נעשתה מרחוק, האם המעסיק או מקבל השירות מחויבים לשלם מיד את שכר העבודה או שמא מותר להשהות את השכר ולשלמו במועד מאוחר יותר.

תשובה

נפסק להלכה בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שלט סעיף א) "מצוה לתת שכר שכיר בזמנו ואם אחרו עובר בלאו אחד שכר אדם או בהמה"

מקור המצווה הוא בדברי הפסוק "ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו"(דברים כד טו). 

החינוך (מצוה רל ) מבאר  כי דברי הפסוק "אליו הוא נושא נפשו" מתייחסים לפועל עני שאין פרנסתו מצויה ואם לא יינתן לו שכרו מיד עם תום עבודתו, הרי שלא יהיה לו ולבני ביתו מה לאכול, וכגון שכיר יום אשר אוכל בערב את שכר פעולת יומו (חינוך מצוה רל).

הרשב"ם (דברים כד טו) מבאר כי הפסוק "אליו הוא נושא את נפשו" מתייחס גם אל פועל עשיר שיש לו מה לאכול, אך דבר טבעי הוא כי העובד מתאווה לקבל שכר על השקעת נפשו ומאמציו לבצע את העבודה הנדרשת ונפשו מתאווה לקבל גמול כספי ועל כן יש איסור להלין את שכר העבודה למרות שיש לו מה לאכול.

מדברי הראשונים עולה כי איסור הלנת השכר מתייחס גם אל פועל עני וגם אל פועל עשיר ולכן אם המעסיק מעכב את תשלום שכר העבודה הרי שהוא עובר על איסור בל תלין וביומו תתן שכרו.

האחרונים מסתפקים  האם איסור בל תלין מטיל על המעסיק חובה לדאוג ולוודא שהפועל מקבל את שכרו מיד בתום העבודה או שאיסור הלנת השכר מחייב לשלם רק מיד עם דרישת הפועל, אך אין המעסיק מחויב ביוזמתו לחפש את הפועל כדי לשלם לו.

החפץ חיים (אהבת חסד פרק ט אות לא) סובר כי המעסיק איננו מחויב לחפש אחר הפועל כדי לשלם לו, אלא חובת המעסיק היא לשלם בתום העבודה ומיד עם דרישת הפועל לקבל את שכרו.

בשו"ת משפטי צדק (סי' קמט) כתב כי המעסיק מחויב לעשות כל פעולה ולוודא שהפועל אכן מקבל את שכרו מיד בתום העבודה ובו ביום.

לכאורה נראה כי המחלוקת האם קיימת חובה על המעסיק לחפש אחר הפועל ולוודא כי הוא מקבל את שכרו בו ביום, תלויה בשאלה האם מצוות ביומו תתן שכרו ובל תלין הן מצוות "ממוניות" או "איסוריות", אם הן מצוות ממוניות אזי ככל שהפועל אינו דורש את תשלום השכר הרי שאין על המעסיק חובת תשלום, אך אם ביומו תתן שכרו ובל תלין הן מצוות "איסוריות" הרי שהמעסיק מחיוב שלא לעבור על האיסור וממילא מוטלת על המעסיק חובה לוודא שהפועל אכן מקבל את שכרו עם תום עבודתו ובו ביום.

כתבו הפוסקים כי כיום שניתן לשלם באמצעים טכנולוגיים כגון באמצעות ביצוע העברה לחשבון הבנק של העובד וכדו' הרי שאם העובד מעוניין לקבל את שכרו באמצעות העברה לחשבונו יש בכך גם דרישה למעשה לקבל את השכר מיד בתום העבודה וממילא גם לשיטת האהבת חסד כי המעסיק איננו מחויב לחפש אחר העובד כדי לשלם לו, בכל זאת אם הפועל נתן את פרטי חשבונו לביצוע התשלום הרי שהמעסיק יהיה חייב לשלם לעובד מיד בתום העבודה ובו ביום. 

הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם הוראת הלכה למעשה

לעילוי נשמת הקדוש זיו בן אברהם שנהרג ביום ד' אדר א' תשפ"ד בלחימה בעזה

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר