איך מקבלים את התורה בשמחה ובפנימיות?

ברכת חג השבועות השגורה על לשונו של הרבי מליובאוויטש היא: "קבלת התורה בשמחה ובפנימיות".

שואל הרבי מליובאוויטש:
בטבע שבעולם כאשר יש קול רם וחזק, ובפרט כאשר נמצאים במקום שקט או בשעת לילה חרישית, אז ישנו הד לקול. ובמעמד הר סיני כל הבריאה היתה בשקט, והקול של עשרת הדברות היה הקול הכי חזק בעולם "קול ה' שובר ארזים… יחיל מדבר… יחולל איילות". ולמה לא היה לקול זה הד? אמנם אין שאלה כיצד קרה הדבר, שהרי הקב"ה כל יכול, אך למה עשה ה' נס זה, והרי הקב" לא עושה ניסים סתם "לא עביד קוב"ה ניסא למגנא"?

אלא מבאר הרבי:

הד הוא קול חוזר, כאשר הקול יוצא ממקורו ומתפשט בחלל העולם הוא נתקע בעצמים, והם מונעים ממנו להתפשט הלאה, ומשם הוא חוזר חזרה באופן עמום וחלש יותר. זהו הד (בדוגמת כדור שנזרק על קיר, הקיר מתנגד לתעופת הכדור והודף אותו חזרה לאחור).

וכאן מגיע החידוש של מתן תורה, עשרת הדברות יצאו מהקב"ה, והעולם במקום להתנגד לקולות ולהדוף אותם אחורנית הוא פשוט קלט את הקולות אל תוכו, וכך לא נשאר קול שיחזור ויהדף אחורנית, ולכן לא היה הד.

זה מלמד על יוקר ומעלת התורה, למרות הקול האדיר של מעמד הר סיני ועשרת הדברות, העולם לא הודף את הקולות אלא אדרבה מחבב אותם וקולט אותם אל תוכו.

אף בפרשת השבוע - נשא - רואים אנו את יוקר וחביבות התורה, בפתיח לפרשה כתוב "נשא את ראש", לכל לראש צריך לנַשֵׁא ולרומם את הראש בו אנו הוגים בתורת ה'.

אמנם באמת בהמשך הפסוק כתוב "נשא את ראש בני גרשון גם הם" מה זאת אומרת "גם הם"? כי את בני קהת ספרו ראשונים, הם נשאו את ארון ולוחות הברית ושאר כלי הקודש, לכן למרות שהקהת הוא לא הבכור (אדרבה, גרשון הוא הבכור) אבל בגלל עבודת הקודש שהוטלה על שכמם, הם נספרים ראשונים, ומכאן אנו שוב רואים את יוקר וחביבות התורה.

שנזכה אף אנו לקלוט את דברי התורה אל תוכנו בבחינת "בור סוד שאינו מאבד טיפה" בשמחה ובפנימיות.

שבת שלום וחג שמח.

לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר.

לתגובות והארות:
misraeli770@gmail.com