מינוי הרמטכ"ל הבא; שר הביטחון גנץ התייעץ עם שאול מופז

גנץ החל את סבב ההתייעצויות עם בכירים לשעבר במערכת הביטחון לקראת מינוי הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל. במסגרת זו הוא נפגש עם שר האוצר ושר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן.

בנוסף, הוא נפגש גם עם שר החוץ והרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (במיל') גבי אשכנזי ועם שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (במיל') שאול מופז.

על פי הודעתו של גנץ אמש, הוא החליט לצמצם את רשימת המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל הבא לשני מועמדים סופיים: אלוף אייל זמיר ואלוף הרצי הלוי. מועמדותו של יואל סטריק הוסרה לאחר סבב ראיונות עם שלושת המועמדים.

ממשרד הביטחון נמסר כי גנץ שוחח אמש עם סטריק, ועידכן אותו בהחלטתו. שר הביטחון אמר לסטריק בשיחתם כי הוא מעריך מאוד את יכולותיו וכישוריו ואת התהליכים שהוביל בזרוע היבשה, וכי הוא בטוח שימשיך לתרום לצה"ל ולמערכת הביטחון גם בשנים הבאות.

כזכור, בסוף השבוע האחרון, הודיעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לשר הביטחון, ח"כ בני גנץ, כי הגם שהמשך הליך מינוי הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל בתקופת בחירות כרוך בקשיים משפטיים משמעותיים, הרי שבנסיבות העניין הקונקרטיות, ובפרט נוכח האמור בחוות הדעת המקצועיות-ביטחוניות הסודיות שהובאו בפניה, הנוגעות לאתגרים ביטחוניים ייחודיים חריגים העומדים כעת בפני צה"ל, ולאחר שבחנה את מכלול נסיבות העניין עם כלל גורמי המקצוע הרלוונטיים בייעוץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה, הגיעה לכלל מסקנה כי קשיים אלה אינם עולים כדי מניעה משפטית.

כזכור עוד, זמן קצר לפני ההודעה על הקדמת הבחירות, ביקש שר הביטחון את עמדת היועצת המשפטית לממשלה בשאלה האם ניתן, מבחינה משפטית, להמשיך בהליך מינוי הרמטכ"ל שהחל לפני מספר חודשים. היועצת המשפטית לממשלה ביקשה משר הביטחון לבחון את האפשרות להאריך את כהונת הרמטכ"ל הנוכחי, באופן חריג, לתקופה העולה על ארבע שנים, וזאת נוכח הדינים הייחודיים החלים בתקופה זו על מינויים של ממשלת מעבר.

לאחר ששקל את הדברים, ביקש שר הביטחון להמשיך ולקדם את הליך מינוי הרמטכ"ל. זאת, בעיקר נוכח עמדתו לפיה החלפת רמטכ"ל במועד מאוחר יותר תפגע פגיעה מהותית באפשרותו של צה"ל להיערך לאתגרים הביטחוניים הייחודיים הצפויים לו בשנת 2023 ואילך, וברציפות התפקודית האפקטיבית.

היועצת המשפטית לממשלה קיימה הליך סדור, שכלל בין היתר שיח עם שר הביטחון והייעוץ המשפטי במשרדו, בחינה של תקדימי עבר שבהם נשקלו מינויים בתקופת בחירות בצה"ל או בגופים אחרים, וסופו בהתייעצויות עם הגורמים הרלוונטיים בייעוץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה, בהן כולם היו תמימי דעים כי חרף הקשיים המשפטיים, הרי שלאור הנסיבות הייחודיות שהוצגו, אין מניעה משפטית לקידום תהליך המינוי.

על פי הודעת היועמ"שית, בהתאם לעמדה המקצועית-ביטחונית שהוצגה, עיכוב במינוי מחליף לרא"ל כוכבי יפגע באופן משמעותי ביכולת התפקוד האפקטיבית של צה"ל, לנוכח האתגרים העומדים בפניו בשנים הקרובות, תוך שימת לב לכך שעל צה"ל להיערך לאתגרים ביטחוניים ייחודיים הצפויים בשנת 2023 ובשנים הבאות אחריה. בהקשר זה, וכפי שעולה גם מחוות הדעת של גורמי מקצוע בכירים בצה"ל ובמשרד הביטחון, שנת 2023 צפויה להיות תחילתה של תקופה אסטרטגית חדשה, הדורשת היערכות והתמודדות עם אתגרים ביטחוניים ייחודיים וחריגים. מצב דברים זה מחייב היערכות מיידית ורציפה כבר במהלך החודשים הקרובים בואכה תחילת שנת 2023, לצורך ההיערכות הנדרשת. עוד הובהר בהקשר זה, כי קיימת חשיבות רבה בכך שהרמטכ"ל שיתמודד עם האתגרים הביטחוניים בשנת 2023 ובשנים שאחריה ייכנס לתפקידו מוקדם ככל שניתן, כך שבחודשים הראשונים של שנת 2023 יכהן בתפקיד הרמטכ"ל מי שינהיג את צה"ל בהתמודדות בפועל עם אתגרים אלה.

במכתבה לשר הביטחון מציינת היועצת המשפטית לממשלה, כי הליך מינוי הרמטכ"ל בעת הזו מעורר מתח בין שתי מערכות של שיקולים: האחת - התומכת במינוי רמטכ"ל בעת הזו – מבוססת על עמדתו המקצועית של שר הביטחון באשר לנסיבות הייחודיות המתקיימות בעת הזו, לפיה קם צורך של ממש למינוי רמטכ"ל במועד הקבוע על פי החלטת הממשלה, ולצד זאת החשיבות שביישום ההחלטה העקרונית של ממשלת ישראל לפיה משך כהונת רמטכ"ל לא יעלה על 4 שנים; השנייה – התומכת בהארכת כהונתו של הרמטכ"ל המכהן – מבוססת על דרישת האיפוק והריסון בתקופת הבחירות, כפי שנקבעה ויושמה במשך השנים בפסיקת ביהמ"ש העליון.

המתח האמור בהקשר של מינוי בעלי תפקידים בכירים בתקופת בחירות נבחן לא אחת בעבר. בחינת מקרים אלו מעלה, כי החלת עיקרון האיפוק והריסון ביחס למינויים אלו אינה מונעת אותם אפריורית. במקרה הנדון, כותבת היועמ"שית במכתבה, על הפרק שתי חלופות, שתיהן אינן אופטימליות ואינן חפות מקשיים משפטיים ומעשיים. בראי דיני הבחירות - החלופה של מינוי רמטכ"ל כבר עתה, מעוררת קשיים משפטיים. עם זאת, בהתחשב במכלול נסיבות העניין, היא אינה מוצאת שקיימת מניעה משפטית להמשיך בהליך מינוי הרמטכ"ל בעת הזו, וזאת בראש ובראשונה לנוכח האתגרים בפניהם עתיד הצבא להתמודד במהלך 2023 ואילך, וקביעתו של שר הביטחון, הוא השר הממונה על צה"ל, לפיה קיימות נסיבות חריגות של חיוניות ודחיפות למינוי רמטכ"ל שיחל לכהן בינואר 2023.

לטענתה, שיקולים נוספים התומכים במסקנה שאין מניעה משפטית להמשיך בהליך המינוי הם העובדה שמדובר במינוי מקצועי, שהמועמדים לו הם חלק מקבוצה מצומצמת של אלופים המכהנים במטכ"ל (שניים מהם סגני רמטכ"ל בעבר ובהווה); והעובדה שתפקיד הרמטכ"ל כולל סמכויות ביצוע רבות, ללא סמכויות שיש להפעיל ישירות מול הדרג המדיני הממנה את הרמטכ"ל. זאת, בשונה, למשל, מתפקיד המפכ"ל, העומד בראש גוף האמון על אכיפת החוק. היבטים אלה, יש בהם כדי להפחית את החשש מפני השפעתם של שיקולים פוליטיים על המינוי.

כן הובאה בחשבון כוונתו של שר הביטחון לקיים הליך התייעצות סדור, טרם קבלת ההחלטה בדבר המועמד שיבחר להביא בסופו של דבר לאישור הממשלה, עם ראש הממשלה, עם שרי הביטחון בעבר ועם הרמטכ"לים בעבר.