שני עובדי עזר במרכז הפסיכיאטרי שבבת-ים טענו שפוטרו בשנה שעברה שלא כדין, רק משום שלא נענו לדרישת ההנהלה לצאת ללימודים שכלל אינם נחוצים לביצוע עבודתם. בית הדין לעבודה קבע שמדובר בדרישה לא לגיטימית (משפט)
במסגרת מכירת פנטהאוז בשוהם, התחייבו המוכרים "להשלים" לקונים את ההפרש עד גבול מסוים, אם ירצו למכור את הדירה תוך שלוש שנים. מאוחר יותר הקונים הפכו פושטי רגל. המוכרים טענו שההתחייבות אישית, ואינה חלה כלפי הנאמן על נכסיהם. השופטת קבעה אחרת (משפט)
עקב בעיות כלכליות, לקח לאישה זמן לממש את הסכם הגירושין שחייב את בעלה לשעבר להעביר לה את חלקו בדירה המשותפת. כשהגיעה השעה, היא גילתה שהוא חזר בו, והשניים נפגשו בבית המשפט. הגבר, ש"התרכז" בהתקפה אישית על בית המשפט, הפסיד (משפט)
הצעיר עבר לגור לבד באחד היישובים בשומרון. בשלב מסוים התושבים תייגו אותו כ"עוף מוזר" והחליטו שהוא "פוגע בקטינות". השופטת תמר בר-אשר צבן: הדאגה מובנת, אך היה צריך לוודא את הדברים.
האיש עבד במשך שנתיים ברשת חנויות מוצרי החשמל, ופוטר בטענה שנמצא אחראי למחסור מלאי בחנות ואי סדרים כספיים. העובד הגיש נגד הרשת תביעה על פיטורים שלא כדין ומצא עצמו מחויב לשלם לה כ-65,000 שקל