אאא

קרה לכם פעם שהגעתם, ברגל או ברכב, למקום מוכר לכם, כשאפילו לא שמתם לב לדרך, איפה פניתם, מה ראיתם ופתאום אתם כאן? כוחו של ההרגל.

כמה מתסכל כשזה קורה כשבעצם תכננתם היום להגיע לקצה השני של העיר?

רבים מאיתנו, עושים פעולות, אומרים אמירות ואפילו חושבים מחשבות אוטומטיות.

כל זמן שהדברים עובדים טוב והטייס האוטומטי מגיע ליעדו, זה אפילו מבורך.

הבעיה מתחילה כשהמקום אליו אנחנו מגיעים בעקבות האוטומטיות הזו, הוא לא היעד המבוקש.

אנו נוטים לאמץ לעצמנו אמירות הגיוניות שמתרצות את גורלנו, כאנשים לא מסופקים, או את התנהגותנו שאינה מטיבה לשני.

לדוגמא, אם אתה צורח, מבזה ומשפיל את אשתך, כי אתה "לא שולט בעצמך", בזמן שהיא עשתה משהו לא לרוחך, התוצאה היא שאתה כנראה, מגיע למקום שאתה לא באמת רוצה להיות בו. גם אם יהיו שיגידו: "אני כן מגיע למקום שרציתי. עובדה שזה עובד. כשאני צורח עליה היא מבינה ולא חוזרת על זה כי היא מבינה שזה חמור בעיני." האם זה באמת מה שאתה רוצה? האם התוצאה הסופית מספקת אותך? הרי בסופו של דבר זה גורם לכך שחיי הנישואין שלכם עכורים. האם זה מה שהיית מייחל לעצמך?

ניתן לתאר את התשובה. במקרה כזה, כדאי לחשב את המסלול מחדש, מה שדורש בהכרח לשנות את נתיב הנסיעה המוכר לנו.

יש לנו אפשרות לנסות לחזור בדרך שאנחנו מכירים, עם שארית כוחותינו ועם הידע שיש לנו על עצמנו ועל הדברים להם אנחנו מסוגלים או לא מסוגלים, או לחילופין, להיעזר בידע נרחב יותר של GPS שמכיר גם מפות ודרכים חלופיות שאינן מוכרות לנו, כלומר, בגורם חיצוני שיביא אותנו לתובנות חדשות מסוג כזה שיצרו שינוי מדרגה אחרת. גבוהה בהרבה.

ישנם יועצים שיסתפקו בשינוי מדרגה ראשונה, יגידו לבעל הכועס: תתאפק, תנשום עמוק ותנסה לשלוט. אך הוא מכיר את עצמו כ"לא שולט", לכן גם אם יעשה מאמץ, לא בטוח שיצליח להחזיק בו לאורך זמן. שינוי כזה לוקח בחשבון את הכוחות שיש לאדם והוא יודע עליהם ומגייס אותם לשינוי.

שינוי שיחזיק מעמד זמן רב יותר, ואולי ישנה את התמונה לגמרי, כך שתיווצר תמונה חדשה לחלוטין, הוא שינוי שמביא לתובנות חדשות, להרהור על הקיים וערעור התפיסות האוטומטיות המוכרות.

הדבר דומה לשיפוץ מבנה ישן לעומת בנית בנין חדש לגמרי. בבניין רעוע ששופץ, יתגלו עד מהרה כל מיני סימנים לבניה הישנה. בניין חדש לעומת זאת, אם נבנה לכתחילה מחומרים טובים, יחזיק מעמד, כמובן עם תחזוק מתמיד, לאורך שנים בעזרת ה'.

חיים ושירה (שמות בדויים), בני 27 הגיעו לייעוץ לאחר חמש שנות נישואין. חיים דיבר על כך ששאיפתו בחיי הנישואין היתה להרגיש שהוא כתף תומכת לאשתו והיא נשענת עליו, אך זה לא קרה מעולם. כששירה דיברה על הצורך שלה בהקשבה למצוקותיה, תחושותיה ובכלל על מה שעובר עליה, וכשהזכירה את רצונה לעזרה עם הילדים, חיים התפרץ ואמר: "מה את רוצה לעשות אותי אישה? אני גבר!

יש אפשרות להסביר לחיים שגם גבר יכול לדבר או שעל אף שהוא גבר וקשה לו, למען אשתו והזוגיות, ינסה לעשות מאמץ ובכל זאת לשבת איתה לשעה של ביחד. הסבר זה יוביל, אם הוא מאוד ירצה לעשות מאמץ, לשינוי מדרגה ראשונה, סוג של "פלסטר". שינוי כזה יחזיק זמן מסויים, ככל הנראה עד שמשהו ישתפר מעט, ואז הוא ירגיש שהוא יכול להרפות, עד לפעם הבאה...

שינוי מדרגה ראשונה נצרך בחלקים מסויימים של הזוגיות, אך שינוי מהותי הוא שינוי מדרגה שניה, המביא לתובנות חדשות וניפוץ המוכר והקיים שתוקע אותנו במקום, וגם לשינוי ארוך טווח. במקרה הזה, בפעם הבאה שחיים הרים את השלט המוכן של ה"גבריות" שלו, הוא נשאל: "חיים, מה זה גבר בעיניך?"

ה'שלט' מיד הונח. הוא שתק, הסתכל במבט תוהה, כאומר: מה פירוש? והוא המשיך והרהר לעצמו. לאחר דקה של שתיקה פנה ואמר: האמת? אין לי מושג. הוא מעולם לא עצר לחשוב על האמירה שלו, שעוזרת לו לתרץ את התנהגותו. פתאום כשהוא עמד מול האמירה שלו, הוא עצמו הבין שאין בסיס להצהרות שלו.

מקרה שקשור באיבוד שליטה, היה גם עם יוני שהגיע אלי עם אשתו חנה ואחד הדברים המהותיים שהעלו, היה קשור בכעסו הבלתי נשלט של יוני. חנה התחילה בכך שהוא מבזה ומשפיל אותה והוא פשוט בלתי נסבל. יוני מיד אמר להגנתו שהיא פשוט מוציאה אותו מדעתו. לאחר שיצאו מהפגישה עם הבנה שעם ביזוי והשפלה, לא יוכלו ליצור שינוי, (ניסיון לשינוי מדרגה ראשונה – פשוט להפסיק!), חזרו בפגישה הבאה ללא הטבה, כשהוא שוב חוזר ואומר: אני לא שולט בזה. זה פשוט יוצא לי.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

גם כאן, ערערתי על האמירה הספונטנית, האוטומטית שלו, שעוזרת לו להסיר אחריות ולא לעשות מאמץ. "למה אתה לא שולט?" שאלתי. "מה פירוש" הוא לא הבין.

איפה עוד אתה לא שולט? שאלתי והוא הבהיר לי שהוא בהחלט שולט בכל מקום אחר אבל כאן הוא פשוט לא מסוגל לשלוט בעצמו. המשכתי עם שאלות נוספות כמו: למה כאן דווקא אתה בוחר להיות לא בשליטה? הוא הביט עלי בעיניים מנסות להבין לאן אני חותרת. היה לו קשה לענות. שנים הוא אומר: אני לא שולט! וכולם מהנהנים בראשם לאות הזדהות...

בסופו של דבר הוא הצליח להגיד מה הוא משיג בחוסר השליטה הזה, והבין שהוא משרת לו יותר ממטרה אחת. הוא גם שם לב שהמטרות לא מוגשמות. לדוגמא אחת מהתובנות שלו היתה שהוא רוצה שיבינו כמה הוא כועס ואם לא יצרח לא יבינו שיש פה משהו רציני. מכאן ועד הבנה שצריך לחפש דרך אחרת שתענה על המטרות שאותן הוא רצה להשיג, הדרך היתה קצרה וגם לגמרי שלו.

כדי להפסיק לנסוע על אוטומט צריך פשוט לשים "ברקס". לחשוב חשיבה מחודשת שמניחה שהדרך האוטומטית יסודה בטעות. כך מגיעים לשינוי פנימי שמכונן 'בניין חדש' בדרך לבנין עדי עד.

מרב לביא | יועצת נישואין, מרצה ומנחת סדנאות בנושא זוגיות