אאא

תגובות רבות קיבלתי אתמול על המאמר שהתפרסם במקום זה תחת הכותרת "תשדירי קירוב". לא מעט אישי ציבור ועיתונאים חרדיים טרחו להביע את דעתם, כי אכן יש להפנות את תשדירי הבחירות באמצעי התקשורת השונים, לארגוני הקירוב, שידעו לנצל את דקות השידור הרבות כדי להביא את אור היהדות, התורה והמצוות, לבתיהם ולליבותיהם של יהודים רבים, שייחשפו בדרך זו למאור שבתורה שיחזירם למוטב.

אם נחלק את הציבור הרחב בישראל, לא אלו הנמנים עם שומרי התורה והמצוות, הרי שרבים מהם מגדירים עצמם כ"מסורתיים". מדובר ביהודים שגדלו וראו את אבותיהם שומרי תורה ומצוות. אלו הם בעיקר יוצאי עדות המזרח, יהודים שהאמונה באלוקי ישראל היא בדי.אן.איי שלהם. הם מאמינים בתורתו, אבל החינוך שספגו בבית הספר, ולאחר מכן באקדמיה ובצבא, בסביבה חילונית מובהקת, גרמה להם, לצערינו, להתרחק משמירת תורה ומצוות.

הם עדיין יעשו קידוש, חלקם הגדול גם ילך לבית הכנסת בשבתות ובמועדי ישראל, רבים מהם אף יניחו תפילין מידי יום ביומו, ובבתיהם אף ישמרו את טהרת הבית היהודי, אבל פחות או יותר בדברים האלו יהדותם מסתכמת. סקרים לא מעטים שנערכו מוכיחים, כי הרוב המכריע מבין תושבי ישראל היהודים, רואים את עצמם כיהודים, רוצים להיות חלק מהעם היהודי על כל המשתמע מכך, הם אינם מוכנים בשום אופן להתבולל עם האומות העולם ועוד כיו"ב.

סקר מעמיק שנערך לפני מספר שנים ע"י המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף קרן אבי חי מחזק את הדברים. העלה את המימצאים הבאים: מרבית היהודים הישראלים (85%) העידו, שעבורם "חשוב" עד "חשוב מאוד" לחגוג את חגי ישראל לפי המסורת, ומרביתם (90%) סברו כך לגבי סדר פסח. יותר מ-90% סבורים, כי "חשוב" עד "חשוב מאוד" לקיים את המעמדים היהודיים המרכזיים במעגל החיים; ברית מילה, לשבת שבעה ולומר קדיש, בר מצווה, להתחתן כדת משה וישראל (80%). רוב גדול של המשיבים לסקר העידו שהם מאמינים בא-לוקים. מרביתם – כשני שלישים - אף דיווחו על אמונה עזה בייחודם של העם היהודי ותורת ישראל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

• • •

לפני מספר ימים, הגיע לידי מאמר שכתב אמנון רובינשטיין בעיתון "ישראל היום". רובינשטיין, הוא אחת הדמויות הציבוריות הידועות במלחמתו כנגד כל קודשי ישראל, ונמנה עם מקימי מפלגת "שינוי" הידועה לשמצה. במאמר הוא מתבסס על "תורתם" של הרצל וז'בוטינסקי בעניני יהדות ותורת ישראל. וחשוב להדגיש, הוא אינו נמנה עם יוצאי עדות המזרח, ובכל זאת, קיראו את השורות הבאות, ונבין כיצד בכל יהודי באשר הוא, חבוי אותו ניצוץ, שבקלות רבה אפשר להדליק אותו. רק צריך להגיע אליו, ובעיקר בצורה הנכונה.

רובינשטיין פותח את המאמר כשהוא מגדיר את עצמו "כחילוני". "איני דבק בדיני כשרות, אם כי מסיבות שקשה לי להסבירן אינני נוגע בבשר חזיר... גם אני נלחמתי בממשלת ישראל למען הקמת בתי עלמין חילוניים בישראל, אך ציוויתי שהובא לקבר ישראל. למה? אין לי הסבר מלא... אנו גם נרגיש קירבה למסורת אבות ולא ננהג ברכב ביום הכיפורים, ובמקרה שלי, גם יצומו – באורח מוזר ביותר – ביום הזה... רוב היהודים החילונים, על אף היותם שותפים לרעיונותיהם של הרצל וז'בוטינסקי, רוצים להשאר יהודים, גם כשהם לא רואים עצמם יהודים מחמת דת. הראיה לכך החזקה מכל: קשה, די אכזרי ומרתיע מאוד. אני עצמי עמדתי קרוב להתעלפות בברית המילה של בני, אך השלמתי עם טקס זה. לא עשיתי זאת מתוך אמונה דתית, אלא בשל אותה מובלעת יהודית שבתוכי, שתבעה ממני, שאני ובניי נשאר יהודים".

הנה כי כן, גם רובינשטיין החילוני, לא מבין את פשר התנגדותו לאכילת בשר דבר אחר. גם לא לכך שהוא צם ביום הכיפורים, ואפילו לא לברית המילה שהוא ערך לבנו. הוא "ישכנע" את עצמו שזה לא קשור לדת ולמסורת ישראל. אז למה כן? אם הוא לא יודע את התשובה, אנו נפתח בפניו את הדלת. יש לנו עתה הזדמנות פז להדליק גם באדם כמו רובינשטיין את הניצוץ היהודי החבוי בו. ראינו גם ראינו אנשים בדמותו ובצלמו של רובינשטיין, שיושבים היום והוגים בתורה בישיבת "נתיבות עולם" ובמקומות נוספים.