אאא

היה זה בשנת תשמ"ט, לפני 30 שנה לערך,"נשיא מצרים דאז חוסני מובארק הזמין את מרן לביקור וזכיתי להצטרף אליו. בדרך מקהיר לאלכסנדריה, שם ממוקם ארמונו של מובארק, עצרנו בדמנהור, בציונו של רבי יעקב זיע"א. זו היתה פעם ראשונה שלנו בציון ואני זוכר שפתחו אותו במיוחד עבורינו.

מרן נכנס לציון ולא אמר שום תפילה. שם ידו על המצבה והחל לדבר כדבר איש על רעהו: רבי יעקב, באנו מארץ ישראל לנשיא מצרים כדי פ איתו על נושא בית העלמין היהודי שלא יהרסו אותו, אמר מרן והוסיף, הקמנו את רשת אל המעיין בכל הארץ כדי לקרב יהודים לתורה ומצוות, אנא תעמוד לנו למליץ יושר כדי שנצליח בכל מעשינו. ואז מרן קם ויצא מהציון, ללא אמירת קדיש.

בדרך שאלתי אותו מדוע נהג כך, הוא הסביר: אנחנו מתפללים לבורא עולם ומבקשים מהצדיק שישתדל עבורינו בשמים.

הגענו לארמונו של הנשיא מובארק והתפעלנו מפאר המלכות והכוח שהיה בידו. מובארק כיבד מאד את מרן והסביר כי הוא חלילה לא רוצה לפגוע בקברים היהודיים ולכן הזמין את הרב הראשי דאז, גד נבון, למצרים כדי שיוציא את הגופות בצורה מכובדת מבלי שייפגעו.

הנשיא לשעבר מובארק (פלאש 90)
הנשיא לשעבר מובארק (פלאש 90)
הגדלה

מרן הסביר לו כי על פי ההלכה היהודית אסור להוציא את הנפטרים מקבריהם, ולכן הציע כי שייבנו גשר מעל בית העלמין.

צריך להבין כי היה מאד קשה להאמין שמובארק יקבל את ההצעה. קהיר היתה פקוקה מאד והכביש שם היה נחוץ מאד. הגשר המוצע אמור היה לעלות מליונים רבים ומסובך מבחינת בניה כי הוא רב מסלולים, והנה למרות הכל, בס"ד מובארק הסכים לבנייתו לבקשת מרן כדי לא לפגוע בקברים.

בסיומה של הפגישה ביקש מובארק להישאר לבדו עם מרן ואני נכחתי במעמד זה. הנשיא המצרי הוריד את ראשו ואמר למרן: תברך אותי. מרן ברכו בחום שיאריך ימים על ממלכתו.

בחלוף 30 שנה, כשהחלו המהומות במצרים ומובארק הועמד למשפט ואף רצו לגזור את דינו למוות, נכנסתי למרן וסיפרתי לו את המתרחש. מרן מיד התפלל עליו שיצליח, ואכן בסופו של דבר הוא ניצל מעונש זה.

אנו לומדים מכאן את זכותו של בעל ההילולא זיע"א שפעל בשמים להצלחת שליחותו של מרן, ואת כוחו של מרן לפעול למען הצלת בית העלמין היהודי ואף לזכותו של הנשיא.