אאא

אמר לי אדם חרדי, את דעתו על פתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני: או שאנחנו נזרוק אותם לים, או שהם יזרקו אותנו לים. לדעתו, אין כל פתרון אפשרי אחר. אין מה לדבר איתם. הם בכלל לא רוצים בקיומנו. אפילו נחזיר להם את כל השטחים ואת ירושלים ונסכים לזכות השיבה, זה לא יועיל.

הם, הערבים, לא ינוחו ולא ישקטו עד שיסלקו אותנו מכאן. השנאה היוקדת שלהם למדינת ישראל ולהודים, לא מאפשרת שום פתרון רלוונטי. זה לא רק עניין של הסתה או של אינתיפאדה זו או אחרת. זה גם לא משנה אם הם ערביי ארץ ישראל או פלסטינים. הדבר טבוע בדמם. המסקנה ברורה - או שהם יזרקו אותנו לים, או שאנחנו נזרוק אותם לים.

התפיסה המדינית של אותו חרדי, שובה לכאורה את הלב. היא בוודאי נחלתה של רוב אנשי הציונות הדתית ורווחת בציבור החרדי. הבעיה נעוצה בכך שההנחה בדבריו של אותו חרדי היא, שאנחנו אלה שנצליח לזרוק אותם לים. אני מתקשה להאמין שהוא מניח שהם יזרקו אותנו לים, ובכל זאת הוא מוכן למאבק מזויין נגדם.

הכישלון בתפיסה זו, טמון בעצם הנחה שביסודה. גם אם נתעלם מהבעיות המוסריות של השלכת כל הערבים לים, איך הוא מתכוון לעשות את זה? נניח שניתן לו את ראשות הממשלה, מה הוא יעשה מחר בבוקר? הוא ייקח טנקים ויתחיל לירות בכולם? הוא יביא משאיות ויכריח את כולם לעלות אליהם? וכשמיליארד ערבים יקומו חלילה עלינו, מה יהיה אז מחיר הדמים של היהודים בניסיון הזה?

למה כל כך קשה להיות שמאלני? (מתוך ערוץ היוטיוב של "שלום עכשיו")

מכיוון שפתרון זה, האהוב כל כך על רבים כל כך, המקסים בפשטותו ומציע פתרון מוחלט לבעיה הערבית - חסר כל שחר בריאליות שבו – עצם הדיבור עליו הוא מסוכן ומסכן חיים של יהודים. הוא גם משניא אותנו על כל העולם. ומה לעשות, אנחנו עדיין זקוקים לעולם. ועוד איך.

לכן כל בר דעת, ואדם בעל שיקול דעת ואחריות, צריך להבין שיש לחפש פתרון אחר. זה יכול להיות רק פשרה טריטוריאלית. סיפוח השטחים משמעותו אזרוח של עוד מיליוני ערבים, מדינה דו לאומית ושפיכות דמים יום יומית. התפיסה החרדית ראתה תמיד שני שיקולים כמרכזיים: פיקוח נפש והאפשרות ללימוד התורה. אם במקרה קיצוני, תשתלט העמדה הרווחת של 'או אנחנו או הם', היהדות החרדית תאלץ לעזוב את הארץ ולבנות את עולם הישיבות בגולה.

וכאן מגיעה הבעיה המעיקה. לחרדי, איש השמאל, אין בית אידאולוגי. הוא לא יכול בשום אופן להזדהות עם מפלגות השמאל, כי השמאל הפוליטי הישראלי הוא גם ליברלי, פמיניסטי ואנטי יהודי. זה בהכרח הולך שם יחד. זה נכון אפילו ביחס למיעוט הציוני הדתי שתומך בשמאל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

חוץ מזה, לחלק גדול מאנשי השמאל החילוני, אין כל זיקה רוחנית לארץ ישראל, אלא רק כבית לאומי, שניתן להחזיר את חלקו או את רובו. לדידם של אלה, אין הבדל גדול בין ברלין לירושלים, אלא בעיקר בכך שברלין לא רוצה יהודים. כשהם יחזירו לערבים שטחים, שום דמעה לא תראה על פניהם.

מכאן שהתדמית הרווחת במגזרים הדתיים לאיש השמאל החרדי, מעוותת, פשטנית ולא נכונה. משום שגם איש השמאל החרדי תומך במאבק בלתי מתפשר בטרור. גם הוא אינו תמים ביחס לכוונותיהם של ערבים. הוא שמרן גדול בשאלות של דת ומדינה, ורואה במדינה אמצעי ולא ערך. גם הוא יכול לחשוב שהשב"כ עינה את עצורי הימין הקיצוני. איש השמאל החרדי הוא ריאלי ומפוכח. הוא לא עושה את הדת קרדום לחפור בה הישגים פולטים.

איש השמאל החרדי סבור שארץ ישראל המובטחת היא מן הים הגדול עד נהר פרת, רק מה לעשות, לא ניתן ליישם זאת היום. עד לא מזמן היינו באלפים שנות גלות. אז היא נמשכת עדיין בדרך אחרת. אם איש השמאל החרדי יאלץ להחזיר שטחים, הוא יחוש שהם נקרעים ממנו. על פניו שלו, כן תראה דמעה.

אך כל זה לא יועיל. איש השמאל החרדי לעולם יהיה מזוהה עם השמאל הפוליטי הישראלי. הוא יתויג כשמאלני. כי פשעו השמאלני הגדול הוא בכך, שהוא אינו מסכים לתפיסה המדינית המסוכנת הרווחת במחנה הדתי לגווניו – או שנזרוק אותם לים או שהם יזרקו אותנו לים.