אאא

פרקליט המדינה, שי ניצן, פרסם היום (רביעי) הנחיה חדשה המסדירה את מדיניות התביעה בהעמדה לדין בעבירה של נישואי קטינים. יצוין כי בשנה החולפת נרשמו 22 קטינים לנישואין ב'העדה החרדית'. 

חוק גיל הנישואין קובע עבירה פלילית שעונשה שנתיים מאסר או קנס ביחס למי שנישא וגילו פחות מ-18, וכן ביחס למי שערך נישואין או סייע בכל תפקיד שהוא בעריכת נישואי קטינים וכן ביחס להורים שהשיאו את ילדיהם הקטינים. "הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.20 – מדיניות התביעה בהעמדה לדין בעבירה של נישואי קטינים" החדשה נועדה להתוות את מדיניות התביעה בהעמדה לדין בעבירה זו.

בהנחיה החדשה נכתב "לתופעה של נישואי קטינים השלכות שליליות רבות, ובכלל זאת הקושי לייחס החלטה אוטונומית מצד הקטין להיקשר בברית הנישואין, קיומה של אפשרות לכך שהנישואין נועדו לשרת תכליות זרות, וכן הקושי הכרוך בהתמודדות הקטינים עם המחויבות והאחריות שבניהול משפחה וגידול ילדים בגיל צעיר. בנוסף, היריון בגיל צעיר (שהוא במרבית המקרים הגורם לנישואי הקטינים) עלול לגרום נזק נפשי ופיזי לנערה ולתינוק".

לפי ההנחיה, "הליכים פליליים יינקטו, בראש ובראשונה, כלפי מי שערך את הנישואין או סייע בעריכתם. זאת, משום שהמשיאים את בני הזוג מאפשרים את קיום התופעה המזיקה של נישואי קטינים ותורמים תרומה מכרעת לביצוע העבירה, ומכאן שהרתעתם הכרחית לצורך מיגור התופעה. הדבר נכון גם כאשר מדובר בהורים או באפוטרופוסים של בני הזוג הנישאים, המאפשרים – ולעיתים אף מעודדים מטעמיהם שלהם – את קיום הנישואין".

עוד קובעת ההנחיה, כי "העמדה לדין של בני הזוג הנישאים תיעשה תוך אבחנה בין בן-הזוג הקטין, נגדו לא יוגש כתב אישום, לבין בן-הזוג הבגיר, שככלל יש מקום לשקול להעמידו לדין ובלבד שפער הגילאים בינו לבין הקטין שנשא עולה על שנתיים. מטבע הדברים, נאמר בהנחיה, ככל שפער הגילאים בינו לבין הקטין גדול יותר – תגדל הנטייה להעמידו לדין".

בצד המדיניות האמורה, "יש לבחון בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו את מידת העניין הציבורי שבהעמדה לדין. בהקשר זה יש לבחון, בין היתר, שיקולים שונים שמצוינים בהנחיה, ובהם האם הנישואין נערכו בהסכמתם החופשית של הקטינים, מידת הפגיעה שנגרמה לקטינים בעקבות הנישואין, קיומן של עבירות נלוות (כגון בעילה אסורה בהסכמה), גילו של הקטין בעת הנישואין ופער הגילאים בין בני הזוג ועוד".

שיקול נוסף נוגע לחלוף הזמן מאז הנישואין: "במרבית המקרים נישואי קטינים נערכים באופן פרטי ונודעים לרשויות רק בדיעבד, כאשר הקטינים כבר בגרו ומבקשים מבית הדין הדתי הרלוונטי לאשר את הנישואין בדיעבד. ההנחיה מדגישה, כי למרות שבמקרים רבים העבירה מתגלה רק בחלוף זמן ניכר, יש לראות בחלוף הזמן רק שיקול אחד מתוך כלל השיקולים הרלוונטיים המפורטים בהנחיה, ולהעדיף ככלל העמדה לדין (ובלבד שהעבירה טרם התיישנה)".

בפרקליטות מציינים "ההנחיה החדשה הופצה במסגרת עבודת מטה מקיפה הנערכת בחודשים האחרונים, עליה הורה פרקליט המדינה, שמטרתה לעדכן את ההנחיות הקיימות ולהכין עשרות הנחיות חדשות בנושאים שטרם הוסדרו בעבר באמצעות הנחיות".