אאא

בשנת 1987 מכרה עמותת חסידי השאריף חוסני 1,000 מ"ר שבבעלותה באדמות באקה אל גרבייה לרוכש פרטי, שבהסכם המכר התחייב לשלם את מס השבח על העסקה במקומה.

לשאלות בענייני מיסוי נכסים:

פנה ל-עורך דין מיסוי נדל"ן

לפני כשלוש שנים, העמותה, שבינתיים שינתה את שמה ל"עמותת חסידי חוסני אלקואסמי", נדהמה לגלות כי הוטל על חשבונותיה עיקול מנהלי על ידי שלטונות מיסוי המקרקעין.

כאשר ביקשה לברר מדוע חשבונותיה עוקלו, היא גילתה שהסיבה היא אי תשלום מס שבח על אותה עסקה ישנה.

העמותה שלחה מכתב דרישה לתשלום לעורך הדין שערך את העסקה המקורית, ובמקביל החלה בהליכי משא ומתן מול הרשויות, שבסופה הצליחה להגיע להסדר במהלכו שילמה 52,000 שקל עבור מס שבח וקנסות מנהליים בעקבות האיחור הרב בתשלום.

בינתיים, ומאחר שהרוכש המקורי הלך לעולמו, עורך הדין העביר את דרישת העמותה לבנו והיורש היחידי שלו, אך זה סירב לשלם, ובשנת 2013 מצא עצמו נתבע על-ידה.

בתביעה, שהגישה העמותה לבית משפט השלום בחיפה, היא דרשה לחייב את הבן בחובות אביו – ולכסות את תשלום מס השבח כולל הקנסות, שנאלצה לשלם במקום המנוח.

התובעת הציגה את ההסכם בינה לבין המנוח, וטענה כי עד להטלת העיקולים היא האמינה שמס השבח כבר שולם. לדבריה, אילו הייתה יודעת שהמנוח לא קיים את התחייבותו בהסכם, היא הייתה פונה אליו או אל יורשו בדרישה מיידית לתשלום כדי למנוע צבירת הפרשי פיגורים והטלת עיקולים.

בתגובה, הנתבע טען שאביו היה אדם מסודר, שהעביר את מס השבח לידי התובעת בזמן, ולכן להערכתו היא זו שלא ביצעה את התשלום. בנוסף, הוא טען כי ידוע לו שהתובעת מכרה חלקות אדמה לאנשים שונים, כך שלא הוכח שהחוב שייך דווקא לאביו. מעבר לזה, מספר העמותה המצוין בטופס דיווח תשלום מס השבח, אינו תואם למספר הזיהוי הנוכחי שלה.

התובעת הכחישה שקיבלה מאביו של הנתבע את הכסף עבור מס השבח, ועמדה על כך שלו היה מתקבל תשלום כזה, היא הייתה מוציאה קבלות בהתאם.

בכל הקשור למספר העמותה, התובעת הניחה שמדובר בטעות, והפנתה לכך כי כל יתר הפרטים המצויים על הטופס תואמים את העסקה עם המנוח, כמו שמו, ומספר הגוש והחלקה שחויבו במס. 

לסיכום, הדגישה התובעת כי סמוך לעסקה נרשמה בטאבו הערת אזהרה על המקרקעין על שם אביו של הנתבע, כך שאין ספק שמדובר באותה הקרקע שעליה נאלצה לשלם בעצמה את המס.

האב התחייב, הבן ישלם

השופט יואב פרידמן עיין בראיות ומסמכי הצדדים, והגיע למסקנה נחרצת לפיה אין ספק שאביו של הנתבע הוא זה שרכש את השטח שעליו חויבה התובעת לשלם מס שבח.

השופט התרשם כי הנתבע מבקש להתחמק מתשלום, בניסיון לנצל טעות קולמוס שנבעה משינוי שמה של התובעת.

השופט ציין לשבח את התנהלות התובעת, שהוכיחה כי פעלה בהצלחה להקטנת הנזק לשני הצדדים, כאשר הפחיתה את הקנסות, והצליחה לשלם סכום נמוך בהרבה מהדרישה המקורית של הרשויות.

עם זאת, השופט לא התעלם מכמה מחדלים מצד התובעת, שלא פעלה לעדכון שמה בטאבו, ולא ביררה שהמס אכן שולם במשך שנים רבות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

משכך, השופט קיבל את התביעה באופן חלקי, והורה לנתבע לשלם לתובעת בחזרה 40,000 שקל עבור מס השבח בלבד, בעשרה תשלומים. השופט ציין כי במידה שהתשלומים לא יתקבלו בזמן, יתווספו לסכום החוב עוד 10,000 שקל. הנתבע אף חויב בהוצאות משפט בסך 1,135 שקל.

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עורכי דין דיני מיסוי נדל"ן • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב:  עורך דין ניר סבן עוסק במיסוי נדל"ן ומיסוי עירוני

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.