אאא

בשנת 2010 בני זוג תושבי ירושלים חיפשו נכס להשקעה וחתמו על הסכם לרכישת דירה בת שני חדרים ברחוב ניסן בק בבירה.

לייעוץ בתחום:

עורך דין חוזים

ההסכם נחתם מול בעל הנכס ונקבע בו כי הדירה תימסר להם בתוך שנה. הם שילמו  350,000 שקל כש-50,000 מהסכום נמסר לבעל הדירה במעמד החתימה.

 את חלק הארי של הסכום הפקידו הרוכשים בחשבון בנק של חברה בשם "קרן ספרא פנמה ישראל". בדיעבד התברר כי יו"ר הדירקטוריון של החברה הוא בעל הדירה ואילו הגזבר ומורשה החתימה הוא אדם בשם ארליך.

אותו ארליך נכח במשא ומתן עם בני הזוג וההסכם נחתם במשרדו. ארליך גם נתן להם בטוחות להבטחת כספם לאחר שהעלו את החשש שההסכם לא יכובד. ארליך משכן לטובתם נכס אחר שבבעלותו, נתן להם שיק ביטחון של קרן ספרא בגובה הסכום וכן "דמי שכירות חודשיים" של 2,600 שקל לשנה, עד שיקבלו את הדירה.

בחלוף שנה התברר כי כלל אי אפשר לבנות את הדירה בבניין והתובעים לא הצליחו לקבל את כספם חזרה.

את התביעה הם הגישו כנגד בעל הדירה וכנגד ארליך, שלטענתם היה "הרוח החיה" בעסקה. לדבריהם, הוא יזם אותה, הוא העומד מאחורי "קרן ספרא" והוא זה שנתן את הבטוחות ששכנעו אותם להיכנס אליה. 

בעל הדירה לא התגונן וניתן פסק דין לחובתו. ארליך מצדו טען להיעדר יריבות מכיוון שלדבריו הוא לא חתום על ההסכם וכל מעורבותו בעסקה הייתה רק כדי לסייע לבעל הדירה, חברו מזה 18 שנים, אשר נקלע לקשיים כלכליים.

שם בינלאומי

השופטת יעל ייטב מבית משפט השלום בירושלים קבעה כי על פי חומר הראיות, ארליך נטל "חלק פעיל ומכריע" במשא ומתן מול התובעים ובתמונה שהוצגה להם לפיה אין מניעה לבנות את הדירה. זאת, על אף שלקח חלק בבניית דירות אחרות בבניין וידע כי קיימת בעיה עם היתרי הבנייה.

מעבר לכך, ארליך נתן לבני הזוג בטוחות שחיזקו את נכונותם לחתום על העסקה. הוא משכן נכס אישי שלו לטובתם אלא שבניגוד להסכם ובחוסר תום לב, רשם את המשכון לשנה אחת בלבד ולא עד למילוי התחייבויות המוכר.  

בנוסף, הוא נתן לזוג שיק ביטחון של קרן ספרא-פנמה, חברה בעלת שם "בינלאומי" היוצר את הרושם שהיא יציבה וחזקה. השופטת הדגישה כי נראה שהשימוש בקרן ספרא נועד אך ורק להסוות את מעורבותו בעסקה.

השופטת דחתה את גרסת הנתבע כי מעורבותו נבעה ממניעים פילנתרופיים וקיבלה את עדותו של בעל הדירה לפיה סוכם ביניהם כי ארליך יקבל חצי מרווחי המכירה.

השופטת הדגישה כי חובת תום הלב חלה לא רק על מי שחתום על החוזה אלא על כל משתתף במשא ומתן והנתבע הציג בפני התובעים "מצגים רשלניים, אם לא כוזבים" ובכך שכנע אותם לחתום על ההסכם שהביא בסופו של דבר לאבדן כספם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ארליך חויב לפצות את התובעים ב-350,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד של 30,000 שקל. 

  • ב"כ התובעים: עו"ד אריאל אלבאום
  • ב"כ הנתבע: עו"ד אלקנה בישיץ

עורכי דין דיני חוזים • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב:  עורך דין דובי דוניץ ממשרד דב דוניץ עוסק בדיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.