אאא

ה-OECD קובע: תושבי ישראל הבוגרים (בני 16-65) מגלים רמת מיומנות נמוכה בקריאה, במתמטיקה ובפתרון בעיות. את הנתונים קובע הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח, על סמך מבחנים בינלאומיים שערך ב-34 מדינות.

הישראלים מציגים תוצאות - בכל התחומים - הממקמות אותם בתחתית הדירוג של המדינות שהשתתפו. נתון שלילי נוסף: הפערים ברמת הידע של התושבים בישראל הם הגבוהים ביותר מבין כל מדינות המערב ובחלק מהמקרים הגבוהים מבין כל המדינות שהשתתפו בו. כך למשל, פערי הידע בישראל הם הגדולים ביותר בתחום פתרון הבעיות, ובמקום שני אחרי סינגפור במתמטיקה ובקריאה. במיוחד ניכרים ההבדלים בידע בין המעמדות הכלכליים ובין יהודים וערבים. זאת, בדומה לנתוני המבחנים הבינלאומיים שנערכים בבתי הספר.

עוד עולה מהנתונים שהתפרסמו לראשונה בעיתון דה מרקר, כי כל אדם שלישי בישראל חסר כישורים בסיסיים בתחום המתמטיקה/חשבון (31% נכשלו). כמו כן, רמתם בקריאה של בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל נמוכה משל בעלי השכלה תיכונית בלבד ב-7 מדינות שהשתתפו במבחן (יפן, הולנד, שוודיה, אוסטרליה, צ'כיה ובלגיה).

"לבוגרים השולטים במיומנויות יסוד, יש סיכוי טוב להפיק את המרב מהאפשרות והמשאבים הקיימים במדינות המפותחות, ואלה שאינם שולטים במיומנויות אלה עלולים להישאר מאחור", נכתב בניתוח תוצאות המבחנים שערכו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והרשות להערכה ומדידה של משרד החינוך. מטרת המבחן היא למדוד את רמת המיומנות בתחומי יסוד שבהם משתמשים האזרחים כדי להתקדם בחברה ובשוק העבודה. מדובר בכישורים בסיסיים שהמשתתפים במבחן יכולים להיתקל בהם בחיי היום-יום בעבודה או בחברה, ודורשים למשל הזמנת מלון או החלפת מוצר שנרכש באינטרנט, הבנה של הוראות שעות ההגעה לגן ילדים, קריאה של גרפים והבנת נתונים, שימוש באחוזים ושימוש בפונקציות שונות בקבצי אקסל.

בכל שלושת התחומים - מתמטיקה, קריאה ופתרון בעיות - תושבי ישראל הבוגרים הגיעו להישגים נמוכים משמעותית מהממוצע מב-34 המדינות שהשתתפו בסקר.

במבחן במתמטיקה ישראל דורגה במקום 29, והציון בה היה דומה לציון של ארה"ב וקפריסין. רק יוון, איטליה, ספרד, טורקיה וצ׳ילה הגיעו להישגים נמוכים יותר. הציון הממוצע של הבוגרים בישראל במתמטיקה היה 251 נקודות - לעומת 263 בממוצע ב-OECD.

בקריאה, ישראל דורגה רק במקום 28 בין 34 מדינות. רק תושבי סלובניה, ספרד, יוון, איטליה, צ׳ילה ואינדונזיה השיגו ציונים נמוכים יותר. הציון הממוצע בקריאה בישראל היה 251 נקודות, בסולם של 200-800, רחוק מממוצע OECD, שהיה 263 נקודות. למעשה, ישראל היא אחת המדינות הבודדות שבה רוב התושבים הגיעו לרמת הישגים בסיסית למדי במתמטיקה וקריאה (רמה 2), שאינה דורשת התמודדות עם בעיות מורכבות, כשרוב התושבים במדינות הארגון הגיעו לרמה השלישית המורכבת יותר. בראש המדינות בעלי ההישגים הגבוהים ביותר דורגו יפן ופינלנד.

בשורה התחתונה - בשני המבחנים, דורגו 60% מהישראלים בשלוש הרמות הנמוכות ביותר שנקבעו במבחן, מתוך 6 רמות הישגים.

גם ההישגים של הישראלים בפתרון בעיות בסביבה ממוחשבת היו נמוכים מאוד. רק 27% מהאוכלוסייה בישראל הצליחה בבחינה והגיעה לשתי רמות המיומנויות הגבוהות ביותר (רמות 2-3 מתוך 3 רמות). היתר הגיעו לרמה הבסיסית ביותר (1) או נכשלו בבחינה. רק ברוסיה, סלובקיה, סלובניה, אירלנד, פולין, ליטא, צ׳ילה, יוון, וטורקיה שיעור המצליחים בבחינה היה נמוך יותר.

גם בתחום הפערים בהישגים בישראל על סמך רקע כלכלי - ובין ערבים ויהודים - היו הגבוהים במערב. בעוד ששיעור המצטיינים בישראל במבחן בקריאה בישובים המבוססים ביותר (באשכולות 8-10) היה 17% ושיעור הנכשלים היה 14%, בישובים המוחלשים ביותר (1-3) שיעור המצטיינים הסתכם ב-5% בלבד, וכרבע מהמשתתפים במבחן נכשלו בו.

מצבם של הנבחנים הערבים במבחנים היה גרוע עוד יותר, ורמת המיומנויות שהציגו במבחן (שנערך גם בשפה הערבית) היתה נמוכה מאוד, ברמה דומה לשלוש המדינות שדורגו במקום האחרון במבחנים: צ'ילה, אינדונזיה וטורקיה: עדות להשקעה הנמוכה של המדינה בחינוך התלמידים הערבים ובהכשרתם לאחר הלימודים. המצב אצל הנבחנים החרדים היה מורכב יותר, שיעור הנבחנים החרדים שנכשלו במבחנים שביקשו להציג מיומנויות חיים בעברית ובמתמטיקה לא היה גבוה באופן מובהק מאשר שאר הנבחנים אך רבים מהם נכשלו במבחן פתרון בעיות שנערך באופן ממוחשב.

חשוב לציין, כי מערכת החינוך בישראל נחשבת כבר שנים למערכת נחותה שמפגרת אחרי העולם המערבי המפותח, ולא מצליחה להתמודד עם אתגרי העולם המודרני, אך המבחן החדש של OECD בחן גם את התושבים המבוגרים יותר בחברה הישראלית, וגם הישגיהם היו נמוכים ולעתים נמוכים יותר מאשר הישגי הצעירים (ההישגים של בני ה-34-25 בישראל במתמטיקה וקריאה היו גבוהים יותר מאשר שאר קבוצות הגיל).

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אחד מהנתונים החשובים שהבדיקה מצאה, הוא שככל שרמת המיומנות גבוהה יותר - כך השכר גבוה יותר. כך לדוגמה, בישראל שכרה של האוכלוסיה שהגיעו לרמות הגבוהות ביותר בקריאה (5-4) הוא 15.3 אלף שקל בממוצע - גבוה כמעט פי שניים מהשכר הממוצע של הנכשלים בבחינה, שהיה 8,500 שקל. הקשר נמצא בקרב נשים וגברים כאחד, אך למרות זאת - שכרן של הנשים היה נמוך משכר הגברים גם כאשר רמת הכישורים והמיומנות שלהן היתה גבוהה יותר. בישראל שכרה הממוצע של אישה בעלת מיומנות קריאה ברמה 3, שנחשבת גבוהה, היה 11.9 אלף שקל בממוצע – בעוד שכרם של הגברים במיומנות הנמוכה יותר (2) היה 12.2 אלף שקל הממוצע.

שאלות לדוגמה שנשאלו בתחום היכולת לפתרון בעיות: מיון הודעות דואר אלקטורני לתיקיות משנה (רמה 1: 24.3% הגיעו לרמה הזאת ו-32.7% נכשלו לפני שהגיעו אליה). על הנבחנים להשתמש בפונקציית המיון באקסל כדי לאתר בו מידע שמופיע במסמך וורד אחר (רמה 2, 57% נכשלו לפני שהגיעו לרמה הזאת ו-20.3% הצליחו לענות לשאלות ברמה הזאת), וכן להזמין חדרי ישיבות במערכת מיועדת לכך בתאריכים מסוימים ומתנגשים. אם אי אפשר להיענות לאחת הבקשות אז יש לשלוח הודעת מייל הדוחה את הבקשה באמצעות ממשק דואר אלקטרוני - 6.4% הגיעו לרמה הזאת ו-77.3% נכשלו לפני שהגיעו לרמה.

הנתון היחיד האופטימי מבחינת הישראלי הממוצע, הוא שיעור הבוגרים המצטיינים בישראל, שהגיעו לרמות הגבוהות ביותר, בדומה לשיעור המצטיינים הממוצע של מדינות הארגון. בישראל, כמו במדינות אחרות, הצעירים בולטים לטובה - והישגיהם של בני ה-34-25 גבוהים יותר משל בני ה-64-55. עם זאת, במדינות כמו פינלנד, קוראה והולנד, נרשם זינוק מרשים יותר במיומנויות הצעירים ביחס לבוגרים. ב-OECD מסבירים כי מדינות אלו מהוות דוגמה לאופן שבו מערכת החינוך יכולה להשפיע לטובה על החברה ועל הכלכלה.

תוצאות המבחנים הם חלק מפרויקט מתמשך וארוך טווח של הארגון, שעלותו עבור ישראל הסתכמה ב-20 מיליון שקל בחמש השנים האחרונות, וכלל עריכת בחינות לכ-6,000 משתתפים. הסבב הבא של המבחנים ייערך ב-2021 ויסתיים ב-2022.