אאא

בית המשפט הצבאי בלבנון בראשות השופט חליל איבראהים גזר על ארבעה מהנאשמים בכך שניסו למכור מידע ו"עצמות" של הנווט הישראלי הנעדר רון ארד. הנאשמים שרק חלקם נכחו באולם קיבלו עונשי מאסר קלים וקנסות נמוכים.

על פי הדיווח ב-ynet, בית הדין קיים את הישיבה בדלתיים סגורות, שבמהלכה הושלמה עדותו של מופיד אל-קונטאר, בכיר לשעבר במפלגה הסורית הלאומית סוציאליסטית בזמן מלחמת האזרחים בלבנון. בפברואר האחרון הוא עורר סערה כשהעיד שאנשי המפלגה תפסו ב-1988 את ארד בעיירה אל-פרזל בבקעת הלבנון, ולאחר מכן גופתו נקברה ביער בולוניא באזור הר הלבנון.

הוא הוסיף, שעשר שנים לאחר מכן הוא פתח את הקבר כדי לוודא שמדובר בארד, ומיהר להיפגש בנושא עם נשיא לבנון דאז, אמיל לחוד.

לנוכח דבריו של קונטאר השופט החליט לסגור את הישיבות בפני התקשורת כנראה בשל אזכור שמו של נשיא המדינה לשעבר. לא ברור מה אמר קונטאר בהמשך הדיונים, ובכל מקרה נראה שעדותו לא התקבלה אך בישראל עקבו בעניין רב אחר המידע שיכול להיות שפותר את התעלומה ארוכת השנים.

בפועל היו חמישה נאשמים בפרשה (אחרים כבר ריצו בכל מקרה עונשי מאסר). אחד מהם, שנאשם בקשר עם סוכני מוסד כדי לסייע להם לגלות מה עלה בגורלו של ארד, הלך לעולמו לפני סיום המשפט. קונטאר, עם שני נאשמים נוספים, שאחד מהם מוגדר נמלט, הורשעו בכך שהוליכו שולל נאשמת אחרת בשם קארינה א-טקשי, ומסרו לה מידע ועצמות שכביכול שייכות לארד.

מטרתם הייתה לקבל תגמול כספי. הנאשמת העבירה את החומרים לבעלה, כומר קפריסאי, כדי שיעביר אותם לשגרירות הישראלית בקפריסין כדי שתאמת את המידע בתמורה לתגמול כספי וכניסה ללא אישור לישראל.

מגזרי הדין שפורסמו בתקשורת הערבית והלבנונית עולה כי על קונטאר נגזר עונש מאסר של חודש. על אחד משותפיו ארבעה חודשי מאסר וקנס של 400 אלף לירות לבנוניות (כאלף שקל). על א-טקשי נגזר קנס של 1.4 מיליון לירות לבנוניות (כ-3,500 שקל). על הנאשם הנמלט נגזרו עונש מאסר של חצי שנה וקנס של מיליון לירות לבנוניות (2,500 שקל).

כזכור, רון ארד נפל בשבי ב-16 באוקטובר 1986. בעת שהשתתף בתקיפת יעדי מחבלים מדרום לצידון נפגע מטוס הפנטום שבו שימש נווט, כתוצאה מתקלה טכנית. הוא והטייס נטשו את המטוס בשטח לבנון. מסוק שנשלח לאזור חילץ בקושי רב את טייס הפנטום, כאשר זה נתלה על מגלשי המסוק, אולם ארד נלכד בידי ארגון "אמל" השיעי ונלקח בשבי. לאחר נפילתו בשבי הועלה ארד לדרגת רב סרן.

הניסיונות לשחרר אותו באמצעות עסקה נכשלו, וב-1988 הוא ככל הנראה הועבר מידיו של בכיר אמל, מוסטפה דיראני, לאיראן או לארגון שיעי אחר. עקבותיו של ארד נעלמו לחלוטין במאי 1988. בעבר נטען כי קיימת אפשרות שארד נרצח על ידי שוביו ב-3 במאי 1988, במהלך מבצע של סיירת צנחנים נגד חיזבאללה בכפר מיידון, או שנהרג כשניסה להימלט.