רבנים ורבנית

היעד הדתי לאומי החדש? 13 סרוגים מתמודדים לבית המשפט העליון

יעד נוסף נכבש על ידי הציבור הדתי לאומי? 13 מועמדים מתוך 28 מועמדים שיתמודדו על ארבעה תפקידים משמעותיים בבית המשפט העליון הינם בוגרי החינוך הדתי לאומי (משפט, בארץ)

חלק מהמועמדים (צילום מסך / סרוגים)

הציבור הדתי לאומי פורץ תקרת זכוכית נוספת, והפעם בבית המשפט העליון: היום (ראשון) הגישה שרת המשפטים את רשימת המועמדים לארבעה תפקידים מרכזיים בבית המשפט - נשיא, משנה לנשיא ושני שופטים שיחליפו את השופטים ג'ובראן וזילברטל.

לוועדה הבוחרת הוגשו עשרים ושמונה מועמדים, הוועדה המורכבת בין היתר משופטי העליון יגישו את הסתייגויותיהם לשמות המועמדים, ומתוכם ייבחרו ארבעה נציגים. עיון ברשימה המלאה מגלה כי מתוך 28 השמות ישנה נציגות משמעותית לציבור הסרוג, עם לא פחות מ-13 שמות סרוגים, בוגרי החינוך הדתי, 4 מהם מוסמכים לרבנות ואחת מוגדרת כרבנית ד"לית.

השופטת תמר בזק-רפפורט

המועמדת הראשונה ברשימה היא שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים תמר בזק-רפפורט (51), בוגרת התיכון הירושלמי לבנות 'חורב'. במסגרת השירות הלאומי הייתה קומונרית בסניפי בני עקיבא באשדוד ובירושלים. בזק מגיעה ממשפחה מיוחסת, אביה יעקב, היה שופט ידוע, ושלושת אחיה הם רבנים ודיינים.

תמר בזק רפפורט (צילום מסך ערוץ היוטיוב שפע)

היא בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר קריירה בת 18 שנה של עריכת דין מונתה לפני כשמונה שנים לבית המשפט המחוזי בירושלים.

פרופ' יפעת ביטון

המועמדת השנייה (הרשימה לפי הא'-ב'), היא פרופ' יפעת ביטון – פרופסור למשפטים במכללה למנהל וחוקרת בתחום ביקורת המשפט מהזויות הפמיניסטית חברתית.

ביטון (46) ילידת קרית מלאכי, למדה בבית הספר בחפץ חיים ולאחר מכן בבית אל ובמדרשת 'עמליה' הירושלמית. היא שרתה בצבא כקצינת ת"ש. גם היא בוגרת הפקולטה למשפטים באונ' העברית ואוניברסיטת ייל בארה"ב. את עבודת הפוסט דוקטורט שלה עשתה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת הארוורד.

בצד עבודתה האקדמית, ביטון נמנית גם על מקימות מרכז תמורה הפועל לייצוג משפטי של נשים – תוך דגש על נפגעות עבירה ואוכלוסיות מוחלשות.

פרופ' דוד האן

מועמד נוסף לבית המשפט העליון הוא פרופ' דוד האן, בנו של מזכיר הכנסת אריה האן, ששימש גם כמזכיר סיעת המפד"ל. הוא בוגר ישיבת נתיב מאיר ושרת כקצין ביחידה 8200 של חיל המודיעין.

דוד האן הוא בוגר הפקולטה למשפטים באונ' בר אילן בתואר ראשון ואת התארים המתקדמים עשה באונ' ניו יורק. הוא חבר סגל בבר-אילן ומשמש במקביל כאופטורופס הכללי והכונס הרשמי של משרד המשפטים.

פרופ' אביעד הכהן

השם המוכר ביותר לציבור מתוך כל הרשימה הוא ככל הנראה פרופ' אביעד הכהן, אחד המשפטנים המוכרים במגזר.
הכהן (55), בוגר ישיבת נתיב מאיר, ומסלול ההסדר בישיבת הר עציון והכותל, גם הוא בוגר הפקולטה למשפטים באונ' העברית ואת ההתמחות עשה אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון מנחם אלון. לצד הכשרתו האקדמית, הכהן גם מוסמך לרבנות.

הוא שימש ומשמש כמרצה בבר אילן, וכמנהל המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו במכללת "שערי משפט". הוא משמש כפרשן המשפטי של העיתון 'ישראל היום', ועולה לכותרת בעיקר על רקע עתירות לבג"צ שהגיש בשם ארגונים דתיים. הוא חבר בהנהלת ארגון 'בית הלל' ופורום 'תקנה'.

כבר לפני עשור עלה שמו כמועמד לבית המשפט העליון, אך הוא לא נבחר.

השופטת יעל וילנר

שופטת סרוגה שלישית ברשימת המועמדים היא יעל וילנר (57) שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה. כמו בזק-רפפורט גם וילנר בוגרת אולפנת 'חורב' בירושלים, אך היא מבוגרת ממנה בכמה מחזורים.

השופטת יעל וילנר (אתר בית המשפט)

גם היא בוגרת הפקולטה למשפטים באונ' העברית, ואפילו עבדה כעוזרת פרלמנטרית בכנסת. את ההתמחות עשתה של דורית בייניש בפרקליטות המדינה, ושימשה כ-15 שנים כעורכת דין.

בשנת 98' מונתה לשופטת בית המשפט השלום בחיפה, ולפני תשע שנים קודמה לשופטת בבית המשפט המחוזי בעיר.

רם וינוגרד

בוגר נוסף של נתיב מאיר ו'הר עציון' הוא השופט רם וינוגרד (50). הוא יליד ארה"ב אך עלה לארץ כתינוק. הוא הוסמך לרבנות במסגרת לימודיו בישיבת 'הגוש' ולאחר מכן פנה לאקדמיה שם סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באונ' העברית.

השופט רם וינוגרד (אתר בית המשפט)

גם הוא עשה את התמחותו בבית המשפט העליון, ולאחר מכן המשיך ללימודי תואר שני באוניברסיטת אוקספורד באנגליה. במשך כעשור שימש כמרצה באונ' העברית ובמכללה האקדמית למשפטים ברמת גן, עד שמונה לשופט בית המשפט השלום בירושלים. בשנת 2012 מונה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

פרופ' שחר ליפשיץ

דתי לאומי נוסף שעולה כמועמד לבית המשפט העליון הוא פרופ' שחר ליפשיץ (47) דיקאן הפקולטה למשפטים באונ' בר אילן. גם הוא בוגר ישיבת הר עציון משם המשיך למסלול ישיר לדוקטורט בבר אילן. ואת הפוסט דוקטורט עשה כחוקר באוניברסיטת ניו יורק, ובישיבה יוניברסיטי.

ליפשיץ הרבה לעסוק בדיני משפחה ומשלב בין דיני חוזים לבין המשפט העברי. לדוגמה הוא ניסח את הצעת החוק בנושא ברית הזוגיות במסגרת פרויקט של המכון הישראלי לדמוקרטיה בו הוא חבר.

השופט דוד מינץ

שופט סרוג נוסף המועמד לבית המשפט העליון הוא דוד מינץ (58), יליד אנגליה שעלה כילד לישראל. הוא בוגר מדרשית נעם בפרדס חנה, וכקודמיו גם הוא בוגר ישיבת הר עציון והפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

השופט דוד מינץ (אתר בית המשפט)

במקביל להסמכתו לעריכת דין למד במכון 'אריאל' להסמכה לרבנות. במשך כ-13 שנה עבד כעורך דין בשוק הפרטי, עד שמונה לבית המשפט השלום בירושלים. בזמן שבתו על כס השיפוט הוא השלים לימודי תואר שני במשפט גם באונ' העברית, ובשנת 2011 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים.

משה סובל

השופט משה סובל (53), מעט חריג בנוף המועמדים, כשהמסלול שעבר בילדותו עובר מהישיבה התיכונית חורב בירושלים דרך ישיבת 'חברון' החרדית. את שירותו הצבאי עשה במקהלת הרבנות הצבאית ועם שחרורו, פנה כמו רבים מהמועמדים האחרים ללימודי משפטים באונ' העברית.

השופט משה סובל (אתר בית המשפט)

הוא עבד כעו"ד עצמאי ולאחר מכן כעוזר משפטי, וכמרצה באוניברסיטה עד שמונה לפני 16 לכהונת שופט בית המשפט השלום בירושלים. לפני כעשור מונה לשופט בית המשפט המחוזי בעיר.

פרופ' גדעון ספיר

השם אולי הטעון ביותר ברשימת המועמדים הוא גדעון ספיר. גם הוא בוגר ישיבת הגוש וגם הוא מוסמך לרבנות. את התואר הראשון שלו השלים באוניברסיטת בר-אילן, והתמחה אצל דליה דורנר. את התארים השני והשלישי השלים באוניברסיטת נורת'ווסטרן.

ספירו נמנה עם המתנגדים הבולטים למהפכה החוקתית של אהרון ברק, ונחשב ל'סדין אדום' אצל נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, שתטיל וטו על מינויו. מנגד, עמדותיו הלא-אקטיביסטיות זוכות לתמיכה אצל שרת המשפטים איילת שקד, ונראה כי הקרב על מינויו החל כבר בשבוע שעבר, כששקד העלתה הצעת חוק לביטול הוטו של השופטים בועדה לבחירת שופטים.

עו"ד אסף פוזנר

מועמד סרוג נוסף שהגיע לישורת האחרונה הוא עו"ד אסף פוזנר (59), שכבר לפני עשור היה במועמדים לבית המשפט העליון.

הוא עלה לארץ מאנגליה בגיל 5 וגם הוא סיים את התואר במשפטים בהצטיינות באוניברסיטה העברית והתמחה בעליון אצל השופט מנחם אלון וכן במשרד של עו"ד יעקב רובין. הוא עוסק במשפט אזרחי, ובעיקר בדיני רשלנות רפואית ובקניין, ומרצה בנושאים אלה באוניברסיטה העברית מאז שנת 86'. במקביל לעבודתו כעו"ד עצמאי.

השופט מנחם פינקלשטיין

המועמד המבוגר ביותר מבין הסרוגים הוא השופט מנחם פינקלשטיין (66). בוגר התיכון הדתי צייטלין בתל אביב, והסרוג היחיד ברשימה שסיים לימודי משפטים באונ' תל אביב, אך את הדוקטורט שלו השלים באונ' בר אילן.

מנחם פינקלשטיין (אתר בית המשפט)

פינקלשטיין שימש כפרקליט ושופט במערכת השיפוטית הצבאית, וסיים את השירות כפרקליט הצבאי הראשי בדרגת אלוף. לאחר שחרורו בשנת 2005 מונה לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בחיפה ושלוש שנים לאחר מכן עבר למחוז מרכז, ובחמש השנים האחרונות הוא משמש כסגן הנשיאה.

השופט אשר קולה

אחרון המועמדים הסרוגים הוא השופט אשר קולה (63), גם הוא בוגר הישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים. לאחר שחרורו הוסמך לרבנות, וסיים לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת בר אילן ומאוחר יותר השלים במוסד גם לימודי מוסמך לתואר שני.

בשנת 2004 מונה לכהונת שופט של בתי משפט שלום במחוז הצפון וארבע שנים לאחר מכן מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בנצרת.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר