אאא

בני משפחת סלימן, והאם נעמה בראשם, מחפשים כבר 64 שנים אחר בתם הבכורה, רינה, שנעלמה מהם כשהיתה בת שנה, אז היא הובאה לבית חולים 'בילינסון', ממנו לא שבה. לפני כמה שבועות הופתעה המשפחה לקבל שיחת טלפון מעמותת 'אחים וקיימים', בה נאמר לה: נמצא קבר ועליו מצבה עם שמה של בתכם, בבית העלמין סגולה שבפתח תקווה.

אחותה של רינה, ציונה רצון, מספרת לאתר ynet שמפרסם את הסיפור, כי לאחר קבלת הטלפון מהעמותה, היא נסעה לבית העלמין ביחד עם שלוש אחיותיה, ללא ידיעת אמם: "איתרנו את הקבר ועליו המצבה עם שמה שנרשם כ'סלמון' ולא 'סלימן'. סביב הקבר יש מאות קברים נוספים שרובם נושאים שמות של ילדים תימנים", היא אומרת. לטענתה, עובד בבית העלמין סיפר להן ש"לפני שנים, בזמן הבלגן של עוזי משולם, הביאו מחברת עם שמות ובנו את המצבות על קברי הילדים".

"במשרד הפנים אליו נסענו", היא אומרת, "הבינו די מהר שאנחנו שואלים שאלות בהקשר של ילדי תימן החטופים. על פי הפרטים שמופיעים בתעודת הזהות של האם נעמה, הם הוציאו רשימה של ילדיה, אז גילו כי כל הילדים רשומים מלבד רינה. לאחר חיפושים נוספים, נמצא כי רינה רשומה בתעודת הזהות של האבא ומופיעה כמי שנפטרה. ביקשנו לראות את תעודת הפטירה שלה ותעודת הלידה שלה אבל הם אמרו שאין. איך ייתכן שהיא לא מופיעה בתעודת זהות של אמה? לנו זה נראה מוזר וחלק מהטיוח של היעלמותה של רינה", היא מסכמת.

בבית העלמין סגולה
בבית העלמין סגולה
הגדלה

לפני שבועיים, ביום חמישי, האחיות החליטו לספר לאמא שלהן את הבשורה. כשנעמה בת ה-84 שמעה על כך, היא דרשה לראות את הקבר. היא נסעה לשם, עמדה מעל הקבר וניסתה להזיז את המצבה: "אני רוצה להוריד אותה ולראות אם יש עצמות, אם יש גופה. אני לא מאמינה שהיא קבורה פה. אני רוצה לראות את זה, לדעת מה יש בפנים. שזאת באמת רינה", זעקה מעומק ליבה.

היא פנתה לבנותיה ושאלה: "זה משכנע אתכן רק לראות את האבן? משרד ממשלתי עושה מצבות ולא אומר כלום. מאיפה הם הביאו את כל הילדים? אם יתברר לאחר בדיקות שהיא אכן קבורה כאן, אקבל את זה ונשב עליה שבעה, אבל אני לא מרגישה כלום".

כעת משחזרת האם הקשישה את השתלשלות הטרגדיה כפי שאירעה בשנת 1952: "הבת שלי, רינה, הגיעה לבית החולים בעקבות שלשול קל. היא הלכה, דיברה וצחקה. אמרו לי לבוא לקחת אותה אחרי יום. כשחזרנו, אמרו לנו שהיא נפטרה. איך מתה פתאום? רצינו לראות אותה, אז אמרו שלקחו אותה לחדר המתים. לא מצאנו אותה שם. גם לא בחדר המתים של בית הקברות", מספרת האם. "לא הפסקנו לחפש אותה מאז".

לסיום היא אומרת בכאב: "עוד במעברה בעין שמר ידענו שנעלמים ילדים. היו לוקחים אותם לבדיקות ולא מחזירים. בעלי חסן ז"ל לקה בדיכאון וחלה. הוא נשאר יותר מחצי שנה באבל. אני הייתי בוכה בשקט. אני לא מוכנה לסלוח. הם גרמו עוול לכל התימנים, לא רק לי".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

דרישת בני המשפחה כעת, ברורה וחד משמעית: לפתוח את הקבר. האחות ציונה מסבירה, כי "בעבר כבר פתחו קברים וגילו שהם ריקים. כשיפתחו נעשה בדיקת DNA, שנהיה בטוחים ונסגור מעגל". היא מאמינה שהקברים הללו הם חלק מהמגמה להשתיק את פרשת היעלמותם של ילדי תימן. מי שרוצה, יכול לבוא ולראות כמה קברים של ילדים תימנים יש פה".

מצבת הבת
מצבת הבת
הגדלה

כזכור, רק לאחרונה אישרה הממשלה לחשוף את הפרוטוקולים של ועדת החקירה לעניין היעלמות ילדי תימן, והענין עדיין דורש את אישור ועדת החוקה. ההערכות הן, כי הפרוטוקולים ייחשפו בשבועות הקרובים באתר אינטרנט שיועלה על ידי גנזך המדינה. גם מאגר ה-DNA שהוצע, נמצא בבחינה בימים אלה.

תגובת רשות האוכלוסין וההגירה: "בהתאם לנוהל, ניתן להוציא תעודת פטירה לאחר שכל הפרטים בתעודה מלאים. במקרה זה לא כל הפרטים בתעודה קיימים ולכן על המשפחה לגשת ללשכת רשות האוכלוסין ולהשלים פרטים אלו בסיוע עובדי הלשכה. לאחר השלמת הליך זה, יכולים בני המשפחה להגיש על פי הנוהל בקשה לקבלת תעודת הפטירה".

תגובת החברה קדישא בפתח תקווה כפי שנמסרה ל-ynet: "במסגרת ניהול ואחזקת בית העלמין "סגולה", שיפצה החברה קדישא לפני כ-15 שנים את חלק יל/ב בבית העלמין. במסגרת זו, מיפתה החברה את כלל הקברים במתחם והציבה מצבות ראויות על גביהם וזאת בהסתמך על הרישומים המצויים בחברה מראשית שנות ה-50, לפי הפרטים המופיעים ברשיון הקבורה שהופק על ידי משרד הבריאות בשנת 1952. בידי החברה לא מצויים פרטי התקשורות עם בני משפחות הנפטרים שהלכו לעולמם בשנות ה-50, אלא אם כן פנתה המשפחה במהלך השנים לשם עדכון פרטיה בחברה. במקרה של המנוחה רינה סלמון ז"ל, הרי שבהתאם למסמכים המצויים בחברה לא נערכה פניה כאמור מאת משפחתה, ועל כן לא היו בידי החברה פרטים ליצירת קשר עם המשפחה".