אאא

פעם לפני הרבה שנים, כשלא היו פאקטים, מארזי סיגריות ועוד שאר עשבים טובים, צמח הטבק שמש כמקור היחידי לעישון. הוא מגיע מיבשת אמריקה ותרבויות שונות בעולם היו נוהגים להשתמש בו כאות 'כיבוד הדדי', כמו שהרבה מהמבוגרים נוהגים לעשות היום בבית הכנסת, להריח מהטבק.

איך התגלה הטבק?

הטבק ועישונו לא היו נפוצים מחוץ לגבולות יבשת אמריקה עד למסעו של קולומבוס. כשהגיע מיודענו לקובה, שלח שליחים כדי לבדוק מה טיבם של האנשים באזור זה. הם חזרו אליו עם הבשורה, כי האנשים שם משונים והם נוהגים להחזיק בידיהם לפידים מלאים בעשבים ולעשן אותם. מזכיר קצת את סיפור המרגלים, רק שכאן זה נגמר בבשורת עישון עולמית טובה, או שלא...

בעצם זהו המפגש האנושי הראשון (של קולומבוס) עם הטבק, המפגש השני היה כאשר נפגשו הספרדים עם האינדיאנים הראשונים. הספרדים נדהמו לראות את ילדי האינדיאנים מעשנים מתוך מקטרות גדולות את הצמח שאז כונה בשמו 'טבגו', ממנו נגזר השם המפורסם 'טבק'.

ראשית שימושו של הטבק היה בצפון אמריקה אך עם  השנים והמלחמות, היו יורדי הים, אנשי הצבא והלוחמים, מעבירים את הטבק ממקום למקום עד שחדר לשוק האירופאי, האירופאים התחילו לגדל ולעבד טבק, בתחילה כצמח נוי בעל סגולות רפואיות ובהמשך כחומר לעישון.  מנהג עישון הסיגרים הלך והתפתח באירופה, והתפשט למדינות שונות מסביב לעולם.  שמו המדעי של הטבק הינו 'ניקוטין' ונקרא על שמו של שגריר צרפת ג'אט ניקו ששלח עלי טבק כהוקרה למלכה קתרינה.

אט אט התפתחה תעשיית עישון ענקית ברחבי העולם, כשהצמח המקורי ממנו החל כל 'סיפור הסכנה' הזה, הוא הטבק.

כמה עובדות מעניינות  על הטבק:

מקום משכנו של הטבק הינו בעיקר באגן הים התיכון, טורקיה ובבלקן, הטבק הגדל במקומות אלו נקרא טבק מזרחי ומשמש כתערובות לסיגריות מזרחיות יותר.

מקורות גידול נוספים של הטבק בעיקר בשלושה אזורים בעולם הממוקמים בסביבות קוו המשווה, אזורים אלו ידועים  כבעלי אדמה פורייה במיוחד וממוקמים בסמיכות להרי געש ושטופים בשמש זורחת, הטבק באזורים אלו משמש בעיקר כתערובת לסיגרים.

הטבק לסיגרים עשיר יותר בחלבונים ופחות בפחמימות בשונה מהטבק לסיגריות.

קיימים שלושה סוגי טבק המותאמים לתפקידו של הסיגר:  טבק לגלגול הסיגר ,טבק למילוי הסיגר , טבק לאוגד ולעטיף. העלים העליונים בצמח מיועדים לעלי המילוי בסיגר, והעלים בחלק התחתון מיועדים לעטיף הסיגר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ניקרגואה וקובה מהוות את המקום הגדול ביותר בעולם לגידול עלי טבק, הם המדינות היחידות בעולם שמגדלות את מגוון הסוגים של עלי הטבק המשמשים כמילוי לסיגרים. הם נחשבות 'כמעצמות' בתחום הסיגרים.  

עיקר גידולו של הטבק הוא בקובה וניקרגואה (שאטרסטוק)
עיקר גידולו של הטבק הוא בקובה וניקרגואה (שאטרסטוק)
הגדלה

את עלי הטבק מייבשים כאשר הם מונחים על מוטות ויש חוט מושחל סביבם.

תהליך ההתססה שעובר הטבק המיועד לסיגרים, נעשה כאשר הטבק 'מזיע' במהלך ייבוש, תהליך זה מתבצע בין 3 ל-4 פעמים. ההתססה של הטבק גורמת להפחתת האמוניה והניקוטין ובאה לידי ביטוי בהפחתה של צריבה בגרון ובארומה מעודנת בזמן העישון.

לטבק יש כ-7 צבעים שונים, הנעים בין צהוב בהיר עד שחור.

וממש כמו בשימור יין משובח, גם הטבק עובר תהליך התססה וייבוש, נערם בערמות, ונארז בבדי יוטה למשך שנתיים עד 10 שנים, יש כאלו המצפינים את הטבק בחביות עץ על מנת להשביח את תסיסתו ואיכותו של הסיגר.