אאא

חוק ההסדרה עבר בכנסת ברוב של 60 ח"כים מול 52, ומיד קמה הזדעקות רבתי בתקשורת ובצד השמאלי של המפה הפוליטית בטענה שהחוק איננו "חוקתי". החוק החדש קובע כי באפשרותה של המדינה להפקיע שטח ולפצות במלא תמורתו. את טענת אי החוקתיות חשוב להעמיד על מקומה.

לעניין עצם מאטריית ההפקעה - המדינה עושה שימוש יומיומי בכלי הזה של הפקעת מקרקעין מאדם פרטי באמצעות שלל דברי חקיקה, ובראשם חוק התכנון והבנייה התשכ"ה - 1965, ופקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943. יתרה מזו הדין כיום הוא כזה שאדם המופקעת ממנו זכות במקרקעין איננו זכאי לפיצוי בגין 40% מהחלקה שלו או 25% ממנה (תלוי מכח איזה דבר חקיקה המדינה מפקיעה).

מה החידוש אם כן בחוק ההסדרה? חוק זה כשמו כן הוא, הוא בא להסדיר הפקעת קרקע מאדם פרטי לטובת אדם פרטי אחר, ולא לטובת צרכי ציבור. האם הפקעה לצורך אדם פרטית אינה חוקתית? ספק גדול.

פרופ' אבי בל, מומחה למשפט חוקתי, נתן מספר הסברים בעניין זה, וראוי שהדברים יעמדו לנגד עיני הציבור.

ראשית, לא מזמן ביה"ד האירופאי אישר מחדש את הדוקטרינה לפיה פולש רוכש זכויות במקרקעין מכח חזקה של שנים. הנושא הובא לפתחו של ביה"ד והוא אישר זאת. די בדבר הזה לבדו על מנת לסתום את טענות הטוענים כי מדובר בהליך המתנגש עם הדין הבינלאומי. זה המצב בענייננו.

שנית, גם בארה"ב בשנת 2005 ביהמ"ש באופן עקרוני אישר הפקעה מאדם פרטי לטובת אדם פרטי אחר (אשר ביקש להקים קניון). לטעמי זה מקרה קיצוני בהרבה מהמצב בענייננו.

שלישית, ביה"ד האירופאי אישר לא מזמן חוק דומה בהקשר של הכיבוש הטורקי הלא חוקי בקפריסין. גם שם עלתה השאלה של הפקעה מהסוג הזה והיא קיבלה אשרור.

כלומר, אין תקדימים לפיהם מהלך כזה הוא לא חוקי, נהפוך הוא - יש תקדימים משפטיים מהדין הבינלאומי אשר מאשרים בדיוק את זה.

יתרה מזו, חוק ההסדרה מעניק פיצוי אשר אין לו אח ורע במאטריית ההפקעות - מתן פיצוי בדמות קרקע בשווי שלא יפחת משווי הקרקע המקורית החל מהמטר הראשון, שתינתן לבעלי המקרקעין המקוריים בתמורה לקרקע המקורית או פיצוי כספי מלא.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

החוק הזה מממש תכלית חוקית אחרת מדיני היושר והיא "כופין על מידת סדום" (בבלי, בבא בתרא, י"ד, ע"ב) אדם לא יכול לומר אני לא מוכן לקבל שום פיצוי תמורת המקרקעין שלי, אפילו שלא הייתי שם עשרות שנים, ואפילו שאני בכלל גר במקום אחר, ואפילו שהוקם עליה כבר יישוב אחר ואין לי יכולת לגור כמשפחה בודדת בלב התנחלות יהודית, שכן זוהי בדיוק מידת סדום.

אדגיש שוב, כיום, אדם שהמדינה מפקיעה ממנו קרקע לצרכי ציבור מקבל, לרוב, פיצוי רק לאחר הפקעת 40% מהקרקע ועל ה 40% הראשונים הוא לא מקבל כלום.

ארגוני השמאל נלחמים בחוק לא בגלל שהוא פוגע באופן לא מידתי בזכות הקניין (נהפוך הוא, הוא מידתי פי אלף מפקודת הקרקעות - רכישה לצרכי ציבור), אלא בגלל שהוא שומט מידיהם את אחד מכלי הנשק החזקים ביותר, והוא לוחמה משפטית בהתיישבות ביו"ש. זה כל הסיפור.

בשולי הדברים - האם החוק יכול להביא את מדינת ישראל להרשעה בהאג? כפי שראינו, אין תקדימים משפטיים הקובעים שהחוק איננו חוקתי, אבל ייתכן מאוד שעל ישראל יוחל סטנדרט אחר מתוקף היותו של ביה"ד בהאג אנטישמי. וסטנדרטים כפולים כלפי יהודים וכלפי ישראל אינם דבר חדש.

האם יעלה על הדעת להכפיף עצמנו לסטנדרטים אנטישמים?