אאא

אנו מתבקשים לתת ביקורות לאפליקציות ושירותים רבים שאנו משתמשים בהם אך מתברר כי לפעמים זה יכול לבוא נגדנו. על פי הדיווח ב'נקסטר', רוברט מרטין מטולסה שבאוקלהומה רכש ב-99 דולר מכשיר שמבטיח לשלוט על דלת החניה הביתית שלו דרך האינטרנט, אך לא היה מרוצה ממנו כלל.

מרטין פרסם פוסט זועם בפורום של Garadget – מכשיר שמחבר את הדלת של החניה הביתית לאינטרנט ומאפשר לשלוט עליה באמצעות סמארטפונים, מחשבים ועוד. "אפליקציית האייפון לא מוכנה להישאר פתוחה – רק מהבהבת בהדלקה", הוא כתב. "כרגע התקנתי וניסיתי להוסיף דלת כשהאפליקציה התחילה לעשות את זה. מחקתי והתקנתי את האפליקציה מחדש, כיביתי והדלקתי את הטלפון – תוהה איזו חתיכת זבל קניתי פה".

זמן קצר לאחר מכן הוא הוסיף ביקורת שלילית בעמוד המוצר באמזון: "זבל – לא לבזבז את הכסף! – האפליקציה לאייפון היא חתיכת זבל, קורסת כל הזמן, חברת סטארטאפ שבבירור לא ביצעה מבחני הבטחת איכות ראויים על מוצריה".

נציג החברה – ככל הנראה המייסד שלה, דניס גריסאק, הגיב למחרת בבוקר באופן מפתיע: "השפה הגסה כאן ובביקורת השלילית שלך באמזון, שהועלתה דקות לאחר שחווית קושי טכני, רק מדגימה את השליטה העצמית הירודה שלך. אני שמח לספק את התמיכה הטכנית ללקוחות (גם) בערב השבת שלי, אבל אני לא הולך לסבול השתוללויות. כרגע האפשרות היחידה שלך היא להחזיר את הגראדג'ט לאמזון ולבקש החזר. השרת שלנו לא יתחבר ליחידה שלך".

במילים אחרות: גריסאק פשוט חסם את מרטין הנדהם מלהשתמש במכשיר שרכש במחיר מלא, רק בגלל שלא אהב את סגנון התלונה שלו.

ההתנהלות הזו גררה ביקורת רבה בפורום, לפי דיווחים של מספר אתרי טכנולוגיה בחו"ל – אך שלושה ימים אחר כך מחק גריסאק את רובן המוחלט, והעלה במקומן את התגובה הבאה:

"אוקיי, תירגעו כולם. שמרו את הקלשונים והלפידים לנציגיכם הנבחרים. רק חסרים כאן איומי רצח עכשיו. 'פיטור' הלקוח מעולם לא היה בגלל הביקורת באמזון, רק רציתי לקחת מרחק מהאדם הרעיל הזה בהקדם. אני מודה שזה לא היה המהלך הכי טוב ליחסי הציבור שלי. החזרתי את הגישה, למדתי לקח".

אתר הטכנולוגיה הבריטי רג'יסטר ניסה לקבל תגובה נוספת מגריסאק, אך כל מה שהוא ראה לנכון להוסיף היה שמה שהפריע לו היה השפה הבוטה וכי טעה כשחשב שסירוב לשרת את הלקוח הוא הפתרון לבעיה. הוא התעלם לחלוטין מהדיון על הלגיטימיות החוקית והמוסרית של חברה "להרוג" מרחוק מוצר שלה שכבר נרכש ונמצא ברשות לקוח.

האירוע החריג העלה לדיון את נושא השליטה של חברות במוצריהם גם לאחר שהם נקנו ונמצאים בידי הלקוחות והעלה את החשש שנותני מוצרים ייגרמו להפסקת השירות והפעילות שלהם במקרה של ביקורת שלילית.