אאא

ביום ד' התפרסם בכלי התקשורת כי הפרקליטות ערערה לבית-המשפט העליון בעקבות ההחלטה לשחרר למעצר בית את ארבעת העצורים בפרשת עיתון "הפלס" ובראשם עורך העיתון נתן גרוסמן והמנכ"ל שמואל אלישיב. כידוע, הארבעה חשודים שסחטו אנשי עסקים ומנהלים במשק בדרישה שיפרסמו מודעות בעיתונם. 

בית המשפט המחוזי בלוד שחרר אותם למעצר בית בצהריים ודחה את בקשת הפרקליטות לעכב את השחרור עד להכרעה בערעור. אמנם העליון החליט להחזירם למעצר אך זאת על מנת לאפשר למשטרה לרדת מהעץ הגבוה עליו טפסו בשעה שאפשרה להם למצות את פעולות החקירה עד ליום שישי בעוד ביום זה לפי החלטת השופטת החשוד ישתחרר למעצר בית.

עצם השחרור המהיר ממעצר מעלה את השאלה העקרונית האם המעצר של החשודים המעורבים היה מעצר מוצדק בשים לב לחשדות החמורים המיוחסים לחשוד ו/או שעסקינן היה במעצר מתוקשר לצורך מניעים זרים שלא היו קשורים כהוא זה למטרות שקבע המחוקק לצורך מעצר חשוד?

בית המשפט העליון קבע לא אחת, כי עבירת איומים, לא מקימה עילת מעצר. בפסיקה נקבעו מס' מבחנים על מנת לבחון את חומרת עבירת האיומים, כדי לראות אם היא מקימה עילת מעצר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אחד המבחנים הינו האם נלוותה אלימות לאיום שנאמר. מבחן נוסף שנקבע בפסיקה הינו באם נלוו עבירות נוספות לאותה אמירה שנאמרה. זאת גם זאת, יש לבחון  כמה פעמים נעשה האיום, האם איום שנמשך או מדובר בפגיעה ארוכה ומתמשכת. אמנם העליון

במקרה של עיתון הפלס, מדובר היה כפי שמיוחס בעבירות איומים שלא נילווה להן שום עבירה נוספת לרבות שום ביצוע אלימות נוספת מלבד איום מילולי גרידא. לא ניתן להתעלם שמדובר במסכת רבה של איומים לכאוריים כלפי גורמים שונים. אך, עיננו רואות, כי ביצוע היקש מהמבחנים שנקבעו בפסיקה יוצרים את המסקנה שאין להותיר את החשודים במעצר מלא ויש לבחון את שחרורם המלא למצער לחלופת מעצר (מעצר בית) בשעה שבית המשפט יאסור על החשודים כל גישה לטלפון ו/או יצירת קשר עם המעורבים בפרשה על מנת למנוע שיבוש הליכי חקירה ומשפט ובכך ניתן יהיה להשיג את מטרת המעצר בדרך שתפגע באופן מידתי בחשודים מבלי לשלול את חירותם.

לדידי, ניתן היה לחקור את החשודים ללא מעצרם, בעוד המשטרה יכלה להסכים לכך שהחשודים ימצאו במעצר בית מלא ולא במעצר מאחורי סורג ובריח, בעוד עיננו רואות שכבר בימים אלה מתברר כי קול תרועה רמה של מעצר תקשורתי מסתיים בשחרורים, לאחר שנגרמה לחשודים פגיעה קשה ביותר של פגיעה בלתי מידתית בחירותם.

הכותב הוא עו"ד ניר יסלוביץ, מומחה בדין הפלילי