מעצר הוא אחד האמצעים המרכזיים שבהם משתמשת המשטרה בישראל לצורך חקירת עבירות ואכיפת החוק. במקרים שבהם קיים חשד סביר לביצוע עבירה, המשטרה רשאית לעצור אדם ולהביאו לחקירה. מעצר יכול להתבצע בשטח הציבורי, בבית החשוד או במקום אחר. לאחר המעצר, החשוד נחקר על ידי חוקרי המשטרה ובהמשך מובא בפני שופט, שיחליט האם להאריך את מעצרו או לשחררו בתנאים מגבילים.
מעצרים מתבצעים במגוון רחב של מקרים, החל מעבירות פליליות כמו גניבה, תקיפה או סחר בסמים, ועד לעבירות ביטחוניות כמו חשד לפעילות טרור או ריגול. בנוסף, המשטרה עוצרת לעתים גם אנשים החשודים בהפרת הסדר הציבורי, כמו מפגינים שהפרו את החוק או שוהים בלתי חוקיים בישראל.
במקרים רבים, המעצר מתבצע על ידי יחידות מיוחדות של המשטרה, כמו יחידת המסתערבים או יחידת הגדעונים, המתמחות בפעילות מבצעית ואכיפה. לעתים, המשטרה פועלת בשיתוף פעולה עם גופי ביטחון אחרים כמו שירות הביטחון הכללי (השב"כ) או צה"ל, במיוחד במקרים הקשורים לביטחון המדינה.
לאחר המעצר, החשוד נחקר על ידי חוקרי המשטרה במטרה לאסוף ראיות נגדו. בהתאם לחומרת העבירה ולחומרת החשדות נגדו, החשוד יכול להיות מובא בפני שופט שיחליט האם להאריך את מעצרו או לשחררו בתנאים מגבילים, כמו מעצר בית או שחרור בערבות. במקרים חמורים יותר, כתב אישום יוגש נגד החשוד והוא יועמד לדין.
מעצרים הם נושא מורכב ורגיש, הן מבחינת זכויות האדם והן מבחינת האיזון בין אכיפת החוק לבין הגנה על חירויות הפרט. לכן, המשטרה והמערכת המשפטית מחויבות לפעול בהתאם לחוק ולהבטיח הליך הוגן ושקוף. במקרים של חריגה מהסמכויות או שימוש לרעה בכוח, האזרחים יכולים להגיש תלונות למחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש).
כל הזכויות שמורות לכיכר השבת בע״מ
