אאא

הבוקר (ד') ניתן פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, שבו נקבע לראשונה אמות מידה בתשלום מזונות במשמורת משותפת, לפיהן הורים לילדים בני 15-6 יהיו חייבים במזונות ילדיהם המשותפים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות.

זה נשמע לכם מובן מאליו? אז זהו שעד עתה בישראל, הדין האישי (ליהודים- על פי ההלכה היהודית) לפיו נקבעים דמי המזונות, קבע כי האב חייב לזון את ילדיו באופן מלא ואבסולוטי. לפיכך אפילו במקרים בהם נקבעה משמורת משותפת וחלוקת הזמן בו שוהים הילדים אצל כל אחד מההורים הייתה שווה לחלוטין והם אפילו מרוויחים סכום דומה, עדיין חויב האב בתשלום מזונות ילדיו לגרושתו.

בפסק הדין שניתן הבוקר (19/7/2017) קבע בית המשפט העליון בהרכב מורחב, בראשות המשנה לנשיאה, השופט סלים ג'ובראן, כי דין המזונות שנהג עד כה מפר בבירור את ערך השוויון, עד כדי אבסורד. על מנת להמחיש את גודל העוול שנגרם לאבות גרושים, נשתמש בדוגמא שהביאו שופטי העליון בעצמם: "נניח כי יעקב ורחל משתכרים כל אחד 10,000 ש"ח נטו; וכי לאחר הגירושין נחלק ביניהם הרכוש המשותף – לרבות דירת המגורים שמומשה – באופן שווה לגמרי, כך שמקורותיהם הכספיים של בני הזוג שווים. עוד נניח כי לאחר הפירוד שכר כל אחד מבני הזוג דירה בת 4 חדרי שינה – חדר מגורים, חדר עבורו ושני חדרי שינה לשלושת הילדים הקטינים – בעלות חודשית של 4,000 ש"ח. עם המעבר לשתי הדירות השכורות צייד כל אחד מההורים את דירתו בכל הציוד הדרוש לשלושת הילדים, גם כן בעלות דומה. בניכוי שכר הדירה שמשלם כל אחד מהם, נותר בידי כל אחד בראשית החודש סכום של 6,000 ש"ח עבור כל צרכי המחיה השוטפים שלו וצרכי הילדים ההכרחיים (בצד הוצאות נוספות) במהלך מחצית החודש שבה הילדים שוהים עמו. נניח עתה כי יש להפחית מסכום זה 2,500 ש"ח עבור ההוצאות הדרושות לכל אחד מההורים עבור צרכיו שלו, לרבות החזקת רכב ודלק, כך שבידי כל אחד מהם נותרים 3,500 ש"ח פנויים לכלל מזונות הילדים (פרט למרכיב שכר הדירה ששוקלל בנפרד לצורך הדוגמה). הנה, בנקודת הפתיחה" – ובטרם "יתערב" דין המזונות הקיים – ליעקב ולרחל יכולת שווה לקיים את שלושת הילדים במהלך מחצית החודש שבה הם שוהים עם כל אחד מההורים. נניח כי יעקב יחויב בתשלום מזונות על הצד הנמוך, כך שבסך הכל, כולל מרכיב המדור, עליו לשלם לרחל סכום כולל של 3,000 ש"ח בחודש עבור הצרכים ההכרחיים של שלושת הילדים. כתוצאה מכך, בידי רחל יש עתה 6,500 ש"ח בחודש עבור צרכי הילדים, בעוד שליעקב נותרים 500 ש"ח בלבד."

הנה חשבון פשוט שיכול לעשות כל אחד מלמד שאב גרוש אינו יכול באמת לקחת אחריות שווה על ילדיו ולבקש מבית המשפט שיפסוק עבורו משמורת משותפת, שכן מצבו הכלכלי הירוד, לאחר שהוא נאלץ לשלם לגרושתו מזונות, לא יאפשר לו לכלכל את ילדיו באופן ראוי.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

כמובן, שהחוק שנהג עד היום, שהחיל את הדין העברי במנותק מהמציאות ומפרמטרים נוספים (כמו חלוקת רכוש שוויונית וכדומה) פגע פגיעה אנושה בערך השוויון וביטא באופן מובהק את חוסר ההתאמה של ההלכה היהודית, שחוקקה בזמנים בהם נשים לא עבדו ולא הייתה להם יכולת עצמאית לפרנס ובתקופות בהן כל נטל גידול הילדים רבץ על כתפיהן של נשים בלבד, למציאות המודרנית. שכן בימינו זה לא סוד שאבות מעוניינים לקחת חלק משמעותי יותר בגידול ילדיהם ושנשים עובדות ומתפרנסות, לרוב ללא הבדלים משמעותיים בינן לבין בני זוגן.

פסק הדין המרכזי שנכתב ע"י כבוד השופט פוגלמן ושהוסכם ע"י יתר חברי בית המשפט העליון קבע כי כאשר מדובר בילדים בגילאי 15-6 תחול על שני ההורים חובת מזונות שווה מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, התייחסות לחלוקת זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים ותוך בחינת כל מקרה ומקרה לגופו. לא עוד חובת תשלום מזונות אבסולוטית על האב!

כאמור, מדובר ברעידת אדמה של ממש ובשינוי מהותי של הדין הקיים. בית המשפט העלה על נס את ערך השוויון ופסק כי לא ייתכן שאבות ישלמו מזונות על אף מצבם הכללי הקשה ועל אף העובדה שהם מהווים משמורנים לילדים, לא פחות מהאישה ולעיתים אף יותר. מדובר ביום חג עבור האבות הגרושים אשר מצבם הכלכלי לא איפשר להם עד כה לגדל את ילדיהם במשמורת משותפת במקביל לתשלום דמי מזונות.