אאא

פרק שני- כהן גדול

דף יח

א.  דיני כהן גדול שבפרקין 1. דן, נכתב אגב דנים אותו. 2. דנים אותו, קמ"ל דאם הרג בשוגג גולה, ואף שאין לו תקנה במיתת             כה"ג, שנאמר לנוס שמה כל רוצח. 3. עבר על עשה ול"ת נידון בשלשה כהדיוט, דדבר גדול שצריך ע"א הוי דווקא עוון מיתה. 4. מעיד בפני המלך, כשיודע עדות לבן המלך. 5. מעידין אותו. 6. חולץ ליבימתו 7. חולצין לאשתו. 8. מייבמין את אשתו, 9. אבל הוא אינו מייבם אף באלמנה מן האירוסין, דהויא ל"ת כנגד עשה דייבום משום דגזרינן אטו ביאה שניה. 10. במת קרובו נאמר ומן המקדש לא יצא, לר"מ היינו מקדושתו לא יצא אך מותר ללוות מרחוק, ולר"י לא מלוה כלל שמא ישכח ויטמא. 11. כשהוא מנחם אחרים, הסגן נמצא בינו לבין העם, וכשמנחם אומר תתנחמו. 12. כשהוא מתנחם מאחרים, אומרים לו אנו כפרתך והוא מברכם. 13. כשמברין אותו, כל העם יושבים על הארץ, והוא מיסב על הספסל.

ב.  דיני המלך שבפרקין 1. לא דן משום המעשה עם ינאי, אבל מלך בית דוד דן ודנים אותו. 2. לא דנים אותו. 3. לא מעיד 4. לא מעידין אותו. 5. לא חולץ, ולר"י זכור לטוב, ואפילו שמלך אינו יכול למחול על כבודו, הכא הוי מצוה. 6. לא חולצים לאשתו. 7. לא מייבם, ולר"י זכור לטוב. 8. לא מייבמין את אשתו. 9. אין נושאין אלמנתו, לר"י מלך נושא אלמנת המלך שנאמר לדוד ואתנה לך את נשי אדוניך, ולחכמים פסוק זה קאי על מירב ומיכל שהיו בנות שאול. 10. כל האמור בפרשת מלך שאמר שמואל לישראל, פליגי אם מלך מותר בו, או שנאמר לישראל רק כדי לאיים עליהם. 11. בביזה, אוצרות מלכים למלך, ושאר הביזה חצי לעם וחצי למלך, ויליף דהוקש הנגיד לכה"ג שנוטל מחצה, כדאשכחן בלחם הפנים. 12. דף כ. מת לו מת, פליגי אם יוצא ללויה או לא. 13. כשמברים אותו, יושב על הדרגש. 14. מוציא את העם למלחמה ע"פ סנהדרין גדולה. 15. פורץ כדי לעשות לו דרך. 16. לדרך המלך אין שיעור. 17. במלחמה נוטל חלק בראש בביזה. 18. דף כא. לא ירבה לו נשים, וכדלקמן. 19. לא ירבה לו סוסים, והאיסור להרבות סוסים הבטלנין יותר ממרכבתו ועובר על כל סוס, אבל מותר שיהיו לו סוסים בהרווחה. 20. לא ירבה לו כסף וזהב, שאסור להרבות כסף וזהב, אך מותר שיהא לו בהרווחה לנתינת אפסניא. 21. כותב ס"ת לשמו בנוסף על הס"ת שכל אדם חייב שיהא לו, ותולה על זרועו ונמצאת עמו תמיד. 22. דף כב. לא משתמשים בסוסו כסאו ושרביטו, אבל למלך אחר מותר. 23. לא רואים אותו בבזיון: מסתפר ערום ורוחץ. 24. מלך מסתפר בכל יום, שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך.

ג.   את מי אין להושיב בב"ד בזמן שדנים ומדוע 1. מלך בסנהדרין, שנאמר לא תענה על רב. 2. מלך בדיון על עיבור השנה, כיון שרוצה שתתעבר משום אפסניא לחיילותיו דקצוב לפי שנה. 3. כה"ג בעיבור השנה, כיון שרוצה שלא תתעבר כדי שצנת מרחשון לא תקדים לתשרי שלפניו. ואף דבמעשה רועי הבקר משמע שצינת שבט עוברת לאדר שלאחריו, מיהו בדרך כלל אינו כן.

שאלות לחזרה ושינון

א. דיני כהן גדול המוזכרים במשנה ובגמרא בפרקין, ומה הטעם (13)

ב. הדינים הנוהגים במלך המוזכרים במשנה ובגמרא בפרקין, ומה הטעם (24)

ג. את מי אין להושיב בשעה שדנים, ומדוע (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com