אאא

השבוע פורסם מעל במה זו מאמר העוסק בסוגיית ההפרדה המגדרית באקדמיה למגזר החרדי. הכותבת טענה שהרחבת המסלולים הנפרדים (מח"ר) לאוניברסיטאות בנוסף על המכללות, תגרום נזק בטווח הארוך לסטודנטים החרדים עצמם. בדבריה ציינה מס' נקודות התומכות בעמדה זו, אנסה להתייחס אליהם אחת לאחת.

המאמר נפתח בטענה כי "גדולי ישראל לא תומכים בלימודים אקדמאים נפרדים". זו כמובן טענה נכונה, אבל היא לא רלוונטית לנושא. גדולי ישראל גם לא תמכו ברכישת טיוטה קורולה או בפתיחת חשבון בבנק דיסקונט. קביעה זו לא מעלה או מורידה דבר ביחס לשאלה האם ראוי לפתוח מסלולים נפרדים באוניברסיטאות בנוסף למכללות. כמובן, בהנחה, שהדיון כעת הוא לא קבלת אישור הרבנים להרחבת המסלולים לאוניברסיטאות.

לאחר מכן נטען כי לימודי המקצוע בסמינרים של 'בית יעקב' אינם מוכרים "אקדמית". שוב, זו עובדה נכונה, אך גם היא אינה מחזקת את הטענה לפיה מסלולים נפרדים לחרדים באוניברסיטאות יפגעו בסטודנטים עצמם. להיפך, היא רק מדגישה את הצורך העצום להקים מספר רב ככל הניתן של אלטרנטיבות לרכישת השכלה אקדמית מוכרת, גם באוניברסיטאות. עם זאת, חשוב לציין כי הפרשנות לפיה לימודי המקצוע אינם מוכרים אקדמית משום שיש למנהלי הסמינרים אינטרס כלכלי להשאיר אצלם את לימודי המקצוע, הינה מדויקת וכאובה, וראויה להתייחסות בפני עצמה.

בשלב זה עלה הטיעון כי אין צורך אמיתי בלימודים בהפרדה גם באוניברסיטאות, מכיוון שהמכללות מציעות אלטרנטיבה שכזו, ומי שבכל זאת מעוניין בתואר אוניברסיטאי, יכול ללמוד באוני' הפתוחה. ובכן, זהו כבר טיעון חשוב ורלוונטי לסוגיה, אך הוא איננו מספק. בעולם התעסוקה, כיום, תואר אקדמי ממכללה נחשב לכל הדעות כפָּחוּת ביחס לתואר אוניברסיטאי ומקומות עבודה רבים לא יסתפקו בו. לגבי האוני' הפתוחה, המסלולים אותם היא מציעה, מוגבלים ולא כוללים תארים המבוקשים מאד בקרב סטודנטים חרדים. והכי חשוב, שיטת הלימוד באוני' הפתוחה שונה לחלוטין מאשר בעולם האקדמיה ואינה מתאימה לכל אחד.

כעת הגענו לטענה המשמעותית במאמר, לפיה המסלולים המותאמים לחרדים צפויים להיות מתויגים מבחינה אקדמאית כ"תואר סוג ב". למען האמת, קצת אבסורדי לשמוע טיעון שכזה רגע לאחר שהוצע לסטודנטים להסתפק בתואר ממכללה, אך מסתבר שטענה זו גם איננה נכונה. אין כיום שום אינדיקציה הקובעת כי סטודנטים שסיימו לימודים לתואר במסלול נפרד, מופלים לרעה לעומת חבריהם שלמדו במסלול הרגיל באותה המכללה, לכן אין סיבה להעריך שמגמה זו תשתנה בעתיד בעקבות פתיחת מסלולים נפרדים באוניברסיטאות. בתעודת הזכאות לתואר לא מופיע באיזה מסלול למד הסטודנט, אלא רק את היותו בוגר המוסד האקדמי.

התוצאה תהא, כך נטען, שהמסלולים הנפרדים יפגעו בהשתלבות החרדים בשוק התעסוקה, יעידו על חוסר המוכנות שלהם להשתלבות ויוסיפו לתדמית השלילית שלהם הקיימת בעיניי המעסיקים. ראשית, נקודת המוצא בטענה היא, שהתדמית השלילית כבר קיימת והמהלך רק "יוסיף" על תדמית זו. מדובר בהנחת יסוד בעייתית מאד. גם אם קיימת תופעה של אפליה במקומות עבודה על רקע דתי, היא נקודתית בלבד ולא מגמה שניתן להצביע עליה. שנית, שוב נעשה ניסיון לנבא תחזית שחורה על סמך השינוי המוצע, במקום לבחון את המציאות כפי שהיא. אם כיום חרדים בוגרי תואר במסלול נפרד לא מקוטלגים ככאלה שלא מוכנים להשתלב בחברה, אין סיבה להסיק שהרחבת המסלולים לאוניברסיטאות תשנה מגמה זו. חשוב לזכור את השאלה הבסיסית שעומדת במרכזו של הדיון.

טענה נוספת שהועלתה היא, כי היוזמה להרחיב את המסלולים הנפרדים הינה קנוניה של עסקנים חרדים המעוניינים לפגוע בהשתלבות החרדים בשוק התעסוקה, יחד עם גורמים חוץ-חרדים שלא מבינים את הדינמיקה החרדית, ומטרתם היא ליצור מראית עין של האצה בכדי לעמוד במכסות שהציבה הממשלה. לטענתה, ההיסטוריה מוכיחה שכל התערבות כזו, גם אם נולדה מתוך כוונות טובות, יצרה אנטגוניזם ועצרה תהליכים פנימיים שכבר התחילו להבשיל. זו טענה מאד בעייתית, בהתחשב בעובדה שהמל"ג בעצמה היא זו שגיבשה את תכנית המח"רים הקודמת ורק ביקשה להרחיב אותה כעת. מדוע המהלך הקודם היה בגדר "תהליך פנימי שהתחיל להתבשל", והמהלך הנוכחי הוא התערבות שתיצור אנטגוניזם? אין בכך שום הגיון.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בכל מקרה, אין יכולת להתמודד עם תאוריית קונספירציה שכזו, בלי מידע חסוי ופנימי שלא נמצא ברשותי. רק אוכל לצטט מתוך המלצות של הדרג המקצועי במל"ג וות"ת שבהם נכתב: "לאור האמור, על מנת להגדיל את מספר הסטודנטים החרדים בהשכלה הגבוהה ולשמור על האמון מול המגזר החרדי, המדיניות בתכנית הרב-שנתית הבאה היא להמשיך במדיניות הקיימות ולהרחיב ולחזק את המח"רים הקיימים."

לסיום, נטען כי קיימים ״ארגונים חרדים רבים״, המתנגדים להרחבת המסלולים הנפרדים וכדאי להתייחס אליהם ברצינות, כיון שהם עתידים להשתלב בהנהגת העתיד של המגזר החרדי והחברה הישראלית כולה. ראשית, חבל שלא מוזכרים שמות אותם ארגונים, או אפילו אחד מהם התומך בעמדה זו, קשה להתמודד עם הטיעון בצורה כזאת. שנית, כידוע, "רבים" זה עניין יחסי, ועם כל הכבוד לאותם קולות, סביר להניח כי רוב הסטודנטים החרדים מעדיפים ללמוד בהפרדה. והמציאות מוכיחה: נכון לשנת 2016 לומדים בישראל 11,500 אלף סטודנטים וסטודנטיות חרדים - זינוק של 83% במהלך 5 השנים שבהן הופעלה התכנית הקודמת לחרדים - כש-15% בלבד מתוכם לומדים במסלול שדרש נוכחות בכיתה מעורבת. בנוסף, קיים סקר הקובע  כי ללא הפרדה מגדרית, בין 70% ל- 80% מהאוכלוסייה החרדית יימנעו מלימודים אקדמיים.

בשונה מהנטען במאמר, אין שום סיבה לשער כי ההפרדה המגדרית תתרחב גם אל שוק העבודה. בשונה מעולם האקדמיה, בעולם התעסוקה יש אינספור אלטרנטיבות. גבר או אישה שלא מרוצים מהתנאים במקום העבודה שלהם, יכולים בכל רגע נתון לעזוב ולחפש עבודה במקום אחר. לא כך בעולם האקדמיה. מוסדות הלימוד מוגבלים ומפוקחים ע"י המל"ג, ומחובתה לאפשר לצעירים החרדיים ללמוד בצורה ההולמת את השקפת עולמם מבלי לוותר על ערכיהם. המציאות הנוכחית שבה לסטודנט החרדי יש אפשרות לרכוש השכלה אקדמית רק במכללה, היא איננה מספקת. במקומות עבודה רבים לא יסתפקו בתואר שכזה וידרשו תנאי סף גבוהים יותר, כאלה שרק תואר אוניברסיטאי יתאים.

לסיכום, יסכימו כולם כי התהליכים שעוברת החברה החרדית ביחס לאקדמיה, צבא וההשתלבות בחברה הישראלית, מצריכים משנה זהירות. המציאות מוכיחה כי מהלכים שנעשו בצורה חד-צדדית, נבלמו בצורה מיידית ונתקלו בחומת התנגדות גם בקרב החרדים התומכים בהשתלבות. חשוב לזכור, כי הסטודנט והחייל החרדי, מגיעים עם עולם ערכים מלא משל עצמם, ואין בכוונתם לנטוש אותו, ולו לא לרגע, בדרך להשגת כל מטרה שהיא.