מאיפה באמת צמחה לה "בעיה" מעסיקה זו? מתוך צורך אמתי? או התקדמות בלתי נמנעת של כדור הארץ וכל התלויים עליו? או שבעצם אולי קצת נסחפנו, "האישה היא הבית" , עליה מוטלות מטלות מרובות, תחזוקת הבית, גידול הילדים, פרנסה ועוד.
איפה באמת הקו הדק הזה בין אישה חרדית לבין היצע ,ביקוש ותעסוקה, האם במשק הכללי או במשק הפרטי בביתה שלה? לסוגיה קשה זו כינסנו שוב ארבע אימהות חכמות במיוחד שכל אחת מהן הציגה פן אישי ובוער משלה.
מיכל צ'רנוביצקי - בודקת תוכנה, מובילת תנועת "עיר ואם – אמהות למען אלעד", פעילה בכוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי
כשמדברים על תעסוקת הנשים החרדיות, לא מספיק לדבר על מהו אחוז הנשים החרדיות העובדות, אלא גם על תנאי העסקתן. נשים חרדיות עובדות היום במגוון רחב יותר של תחומים ועבודות מאשר בעבר, אבל מבחינת תנאי העבודה שלהם, מצבן לא השתפר בהרבה, ואולי אף הורע, במקביל למה שקורה בציבור הכללי.
שכר מינימום שלא מותאם ליוקר המחיה, מורות וגננות שמועסקות על ידי עמותות ולא על ידי משרד החינוך, ונפגעות שם מתופעות כמו פיטורים כל שנה כדי למנוע וותק. מרכזי תעסוקה לנשים בשירות לקוחות וכדומה, בשכר נמוך, כמעט ללא אפשרויות קידום לא מבחינת התפקיד ולא מבחינת השכר.
אפילו הנשים החרדיות העובדות במרכזי היי-טק שנפתחו בריכוזים החרדיים, משתכרות כ30% פחות מנשים שעובדות בתפקידים מקבילים אליהן בשוק הכללי.
צריך להבין, שלא ייתכן מצב שבו אדם שעובד במשרה מלאה, אינו מצליח לפרנס את עצמו ואת משפחתו בכבוד. אם החברה צריכה את העבודה הזו, אז היא גם צריכה לאפשר לאדם שעובד בה להתפרנס בכבוד.
מעבר לזה צמצום של פערי שכר, הוא בעצם חלוקה הוגנת יותר של ההון. דוגמה קטנה: בשביל שאני אוכל לצאת לעבוד כבודקת תוכנה, אני צריכה את הגננת. את החקלאי ואת נהג האוטובוס.
בלי כל אלה, הייתי צריכה לדאוג למזוני, וללימוד של ילדי בעצמי. מה שאומר, שפערי השכר ביננו הם לא ממש הוגנים. ובתוך כל חברה עסקית, מדובר גם על חלוקה הוגנת של רווחי החברה, בין הבעלים והמנהלים שלה, לבין העובדים שלה.
נשים, בואו נתאגד!
אבל איך משנים את המצב? יש את העבודה שצריך לעשות במסדרונות הממשל ואכיפת החוק: העלאת שכר המינימום. אכיפה של חוקי עבודה. אבל הדרך הכי יעילה, היא פשוט לקחת את גורלנו בידנו.
בכל רחבי הארץ יש היום תנופת התאגדות מרשימה. מורים בבתי ספר פרטיים. עובדים במפעלים. ואפילו בשוק התקשורת. התנופה הזו לא פוסחת על הציבור החרדי. אלפי מטפלות המשפחתונים שמאוגדות בכוח לעובדים, רבות מהן נשים חרדיות.
התאגדות השוחטים מהתקופה האחרונה, גם בכוח לעובדים. עובדים ועובדות שבאומץ רב, מתאגדים, ומשפרים משמעותית את שכרם ותנאי העסקתם.
אני מזמינה את הנשים שקוראות את זה עכשיו, גננות בתלמודי תורה פרטיים, עובדות במרכזי תעסוקה חרדיים, או בכל ארגון ועסק אחר, להרים טלפון לאחד ממטות כוח לעובדים, או ארגון עובדים אחר, ולבדוק את האפשרות להתאגד.
שושי הלר - עיתונאית עוסקת בפרסום ופעילה חברתית
אחרי שכבר בוצעו עשרות מחקרים, נכתבו מאות דו"חות, סקרים, החלטות, פורסמו אלפי כתבות, פרסומות, ידיעות, ועלו אינספור רעיונות של יזמיות, עמותות, ארגונים, מכללות, מה אפשר להוסיף?
להסביר חשיבות של האישה בהחזקת בית של תורה? קריירה ו'מימוש עצמי'? לעודד השכלה גבוהה? או אולי לזעוק את זעקת העובדות החרדיות ששכרן אינו הוגן? ההיי-טקיסטיות המופלות לרעה? המורות והגננות המפוטרות בכל שנה?
הכל כבר גלוי וידוע.
העולם התקדם וכך גם האישה החרדית, החיים סחפו אותנו למעגל שבו סף הגירוי הולך וגדל, ואיתו הצורך לגדול ולא רק לגדל. ואין מה לדון אם זה הרצוי, כי תכל'ס זה המצב המצוי. וכמי שמאמינה בניהול העולם על ידי בורא, אחד יחיד ומיוחד, אני בטוחה שגם אם לא הכל טוב, הכל לטובה.
וכשאני חושבת מה באמת מעסיק אישה חרדית, אני רק מדמיינת את המילים הלא נגמרות על רשימות ומשימות שלא מסתיימות, על האישה שגם אם היא מורה, גננת, רו"ח, מהנדסת, עורכת דין, או זמרת, עיקר עיסוקה הוא הוא הבית והמשפחה:
להתעורר, להעיר, להלביש, לחתל, לחפש, למצוא, לארגן, להשקות, לסרק, לסלסל, לחבק, להכין, לארוז, לשלוח, לנקות, לסדר, למיין, לכבס, לרחוץ, לסחוט, לתלות, לייבש, לקפל, לגהץ, לקלף, לשטוף, לחתוך, לסנן, לרסק, לרדד, לנפות, לברר, למעוך, לבשל, לתבלן, לאפות, לטגן, להקפיץ, לניילן, להקפיא, להפשיר, לחמם, לערוך, להגיש, לברך,
להאכיל, לפנות, להרים, לזרוק, להדיח, לצאת, לבקר, לטייל, לחנך, לנדנד, לרוץ, להתחבא, לתפוס, להרים, לשמור, להשגיח, לגלגל, לקחת, לדבר, לבחור, לקנות, לשלם, לסחוב, לחזור, לתת, לטאטא, להבריק, להפשיל, לקלח, לקנח, לחפוף, לצחצח, לטפח, לשחק, למסור, ליצור, להקריא, להכתיב, ללמד,
לצייר, להחמיא, לשאול, להקשיב, לצחוק, לקשקש, לרקוד, לקפוץ, לשאת, להניף, להכיל, לבכות, לנחם, לשמח, לשמוח, להשכיב, להפציר, ללטף, לשיר, לספר, לדקלם לאהוב, להתפלל, לחייך, להתחיל מחדש....
אופס, רגע, כמעט שכחתי... ללכת לעבודה!
אז נמשיך במחול המעגלים, של בית ועבודה, לימודים ותעסוקה, אך נזכור תמיד שהבית הוא מקור הצמיחה האמתי שלנו, ומקום התעסוקה הבלתי נגמרת, אבל גם הכי הכי מתגמלת.
יעל אלימלך- מנהלת הכשרות ארצית בעמותת תמך – עמותה לקידום תעסוקת נשים חרדיות
לנשים חרדיות יש הרבה מה להציע לשוק העבודה, הן מוכשרות, זריזות, ישירות, ויש להן קשרים אישיים שיכולים לקדם כל עסק, רק צריך להביא אותן אל המעסיק שיעריך את העובדות הללו. אומרת גב‘ יעל אלימלך, מנהלת הכשרות ארצית בעמותת תמך.
המודל של תמך הוא לקשר בין מעסיק שהכיר בפוטנציאל הטמון בעובדות חרדיות לנשים שסיימו לימודים, שמחפשות הסבה מקצועית או שיוצאות לעבוד. וגם בגיל מאוחר יותר, לאחר שילדיהן בגרו“.
מאז שנת 2008 פועלת תמך במטרה לקדם ולפתח כלי תמיכה להכשרה ולתעסוקה, ועובדת בשיתוף פעולה עם כל הגורמים בתחום כגון: ג‘וינט ישראל, הקרן למפעלים מיוחדים של ביטוח לאומי, המעסיקים, העיריות, הקהילה ועוד.
כ– 500 נשים עברו הכשרה אצל מעסיקים בשנה האחרונה, מציינת יעל נתונים מפתיעים מצביעים על היקף עצום של הכשרות שמובילות ישירות למקומות עבודה: 300 עסקים פרטיים השתתפו פעילות של המרחב העסקי ו – 60 נשים השתתפו בתכניות קידום במקום העבודה, כשקידום משמעו שיפור בתנאי השכר או שעות העבודה.
אנו מלווים מעסיקים בקליטת עובדות חרדיות ומספקים להם כלים יעילים להתמודדות עם הצרכים שלהן כקבוצה וכפרטים“, היא מוסיפה.
פעמים רבות מאד התשתית שמוקמת בשיתוף פעולה של תמך עם המעסיק משמשת בהמשך לקליטה של עובדות נוספות רבות, שמצטרפות לקבוצת ההכשרה הבסיסית של תמך ונהנות גם הן מהעבודה המקדימה והיסודית של העמותה מול המעסיק.
יעל מבדילה בין סוגים שונים של מחפשות עבודה. כולן מוכשרות, לכולן יש יכולות גבוהות אבל כל אחת רוצה להגשים חלום אחר, ולכל אחת מטרות משלה וצרכים משלה. בתמך ערים לסגנונות שונים ומספקים מענה ספציפי לכל חסם בדרך לעבודה.
תמך אינה חברת כח אדם, מעירה יעל, והיא אינה עוסקת בשיבוץ במקומות עבודה. ישנה אפשרות להצטרף לפורום, שדרכו נשלחות הצעות עבודה שמגיעות לתמך לרשימת תפוצה של נשים שפרטיהן וקורות החיים שלהן מתאימות להצעה, ואכן, מעסיקים רבים מאד מחפשים עובדות דרך תמך.
אך עיקר הפעילות שלנו בהשמה היא על ידי הכשרת קבוצות למקומות עבודה ייעודיים, ולא בתיווך ישיר. החזון שלנו הוא להעצים את קבוצות ההכשרה אצל המעסיקים ולפתח גם את נושא הקידום בהקשר של תנאי שכר ושעות עבודה.
יותר מ - 4500 נשים שהשתלבו במקומות עבודה חדשים מאז תחילת הפעילות מוכיחות שהחזון הוא לגמרי לא סוג של אשליה.
רחלי איבנבוים - מנכ"לית ארגון מאיר פנים, מיסדת ומנהלת תוכנית מובילות
נשים חרדיות עובדות בשיעורים משביעי רצון, אך כשנעמיק פנימה הנתונים קשים, נשים חרדיות עובדות במעט מאד מקצועות, פחות שעות, והגרוע מכל השכר הממוצע שלהן נמוך ביותר מ -45 אחוז משכרן הממוצע של נשים ישראליות אחרות שאינן חרדיות.
עם נתונים אלו לא ניתן לעבור לסדר היום במשק הישראלי עבודתן של נשים חרדיות מתומחרת נמוך במיוחד. הן מתויגות ככח עבודה זול.
זאת על אף שסקרי שביעות רצון בקרב המעסיקים מצביעים שהעובדות החרדיות מדורגות במקומות הגבוהים ביותר מבחינת יכולות, מסירות, התמדה וכח עבודה מעולה.
פער זה מעביר לנו מסר חד וברור כי מנצלים את כח העבודה של החרדיות ללא שום תמורה הולמת. כוחות השוק הכלכליים מושתתים על היצע וביקוש, כאשר ביקוש המשרות נשאר זהה והיצע העובדות בתחומים מסוימים הולך וגדל כל שנה. שכרן של העובדות יורד עד קרוב לשכר המינימום.
הנשים החרדיות שעובדות קשה ובמסירות מקבלות את המסר שהן אינן שוות הרבה ועל כן גם חוששות לדרוש יותר.
כדי להתמודד עם מציאות זו הוקמה "מובילות" תוכנית מצוינות הפונה לנשים עם יכולות גבוהות ומסייעת בהכוונה ע"י מנטורינג, לימודי מכינה , והשמה בשוק העבודה כדי להתברג ולהגיע לעמדות גבוהות ומשמעותיות ובאמצעות כך לנפץ את הסטראוטיפ.
התוכנית תוכיח למשק הישראלי כי נשים חרדיות שוות לא פחות ואף תסייע לתת ביטוי הולם לכח עבודה נשי חרדי.
]]>
