הרבנית של הצדיק רבי מנחם מנדל מרמינוב זצ"ל
ביקשה מהשמש ר" צבי מרימנוב זצ"ל,
ביום חמישי בבוקר לפני שבת...
שייגש לבעלה, בזו הבקשה,
שידאג לצורכי השבת הקרבה,
ניגש השמש לבית המדרש,
הלך ונכנס הוא ומה כאן ראה?
שהרב לומד בשמחה ובהתמדה,
חזר בערב לביתה,
וכלום עדין לא היה,
הערב הגיע, השוק כבר נסגר...
מה יהיה עם השבת מחר?
ראתה היא כי בביתה ריק מכל וכל,
ובקשה שוב מהשמש,
שיפנה לרב בבית המדרש,
שהינה זקוקה למצרכים,
להכנות לכבוד שבת בלי עיקובים.
שב לצדיק, כפי שביקשה אשתו,
השבת קרובה ואין כל דבר בביתו.
בערב חזר השמש לצדיק,
ושוב ראה עד כמה שקוע בתפילה,
הינו עסוק בהתמדה בלימוד התורה הקדושה,
ביום שישי בבוקר לא השתנה המצב,
הבית ריק ואין בו מצרכים,
ואת השבת הקדושה צריך להכין.
בלא ברירה נכנס השמש,
לחדר הצדיק, ואת דברי אשתו מסר.
הצדיק ענה לו על כך בברור:
"או רב צבי גש הביתה ותתחילו להעמיד סירים,
אנו את ההכנות לעשות צריכים"
ענה לו בחיוך,
אך הבית ריק,
אין בו שום דבר ללא כל ספק!
ענה הצדיק:
"אנו צריכים להכין את שלנו,
תכין את הסירים עם המים החמים,
השם הטוב ידאג למצרכים!"
חזר הביתה והוא והרבנית התחילו בהכנות,
לאחר שעה קלה הגיע יהודי כפרי שהגיע לצורך עסקים,
שאל האם תוכלו אותי לארח?
הבאתי איתי אוכל, דגים בשר ושפע רב,
אשמח להתארח בביתכם בזה המצב.
בכך ראו הם את הברכה,
כשאנו עושים את הכנה,
השם מביא ברכה,
שאלו את הרב כיצד ידע את זה הדבר?
אמר שלא ידע, מה יהיה,
אנו מצווים על ההכנה,
והשם הטוב יביא את הברכה!

כתוב בברכת הכוהנים בשבוע שעבר
וכי הכוהנים מברכים אותנו?
למה צריך את הכוהנים?
מהם תבוא הברכה ?האם?
"כה תברכו את בני ישראל".. השם הוא זה שמברך,
הכוהנים מברכים והשם הוא המביא את הברכה,
הם עושים את ההכנה!
"ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברככם..."

בפרשת השבוע: בהעלותך

בני ישראל מתלוננים, על המן,
דיי נמאס כל הזמן,
כביכול הם נזכרים,
מה שהיה להם במצרים,
העבר נראה טוב יותר,
מה? הם לא זוכרים כמה היה מצער?
האם גם את מביטה לאחור?
בגעגועים כשאת הטוב את רק יכולה לזכור?
שכחת מה באמת היה?
אז מדוע את יושבת בוכייה?

"וישבו ויבכו בני ישראל מי יאכלנו בשר.
זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם
את הקישואים ואת האבטיחים וכו' עתה
נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו.
וייחר אף ה' וכו "'(במדבר י"א, ד -' י )'

אם במצרים נתנו להם דגים חנם?
והלא על זה כבר נאמר:
'ותבן לא יינתן לכם (' שמות ה , ' י"ח , )
אם תבן לא היו נותנים להם חנם,
דגים קיבלו? זה לא מובן....
'חנם מן המצוות (' רש"י ).

שאל המגיד המפורסם הג ' ר' צבי ראובן קרלינשטיין זצ"ל
אנו צריכות להבין
מה כאן פשר הדברים.
מה היה בסה"כ חטאם?
"ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו"
אין לנו כלום,
רק מן כל היום!
ואנו מבקשים עוד קצת דברים
כמו שהיה לנו במצרים,
אבטיחים קישואים וכו',
אז מה כל כך רע בזה?

ובכדי להסביר את העניין,
נשאל שאלה נוספת כמובן:
מדוע ירד המן בכל יום?
ולא פעם אחת וזהו –שלום.
חז"ל אומרים שהמן ירד לישראל
בכמות שיכלה להספיק לאלפיים שנה.
ומידי יום ירד הוא מחדש...
ומה שנותר פשוט נמס.
וזרם בצורה אדירה
כמים טובים לירדן,
(וכמבואר במדרש וברש"י בשלח ט"ז, כ"א , )
מה ניתן ללמוד מכאן?
הגמרא מסבירה שהשם הגדול
הנהיג את דור המדבר דווקא כך, בכל יום.
הולכים במדבר
כביכול אין דבר...
באמצע מדבר גדול ונורא,
שום אפשרות להגיע למקום יישוב במהרה,
גוועים ברעב.
מה כאן נורא המצב,
וכיוון שהשם רצה שיהיה להם בו ביטחון,
מידי יום נמס להם הכל.
לא נשאר להם כלום !
זה נשמע נורא,
אך במצב כזה נשאו עיניהם השמימה.
וידעו כפי שדאג להם היום,
כך יחזור ויהיה בכל מצב ומקום.

חז"ל על כך משל מביאים:

על בן מלך שנסע למרחקים,
מצויד בממון רב שקיבל,
מאביו הטוב שרק נותן.
לאחר כשנה הכסף אזל,
הבן יצא חזרה לבית אביו וחסל.
ששלח "מברק" ובו הודיע:
אני בדרך! עוד מעט אגיע...
קבלת פנים מפוארת לו ערכו,
כן כולם ממש התרגשו.
הוא שב ונכנס לבית אביו
לאחר כשבוע אמר והוסיף:
כי בדעתו לשוב למקומו,

האב התעניין:
האם זקוק לכסף הבן?
בחיוב השיב הבן על זו השאלה,
המלך חתם על הצ'ק,
מסר אותו לבן ללא ספק.
הביט הבן וחשכו עיניו,
הושיט בחזרה את הצ'ק לידיו.
שאל אותו אביו מה כאן העניין?
החתימה לא נכונה? אולי התאריך?
כאן הבן החליט להגיב:
התאריך והחתימה בסדר גמור,
אך, הסכום... שרשמת לי לא ברור...
סכום פעוט מאד,
שיכול להספיק,
לשבוע ימים בלבד,
לכן אני מחזיר לך את הצ'ק,
בו לי כלל לא מתחשק,
אין לי מה לעשות שם במרחקים,
סכום כזה . ..לא מתאים!

כן ילדי – השיב האב:
זה מה שאני רוצה עכשיו!
שלא תפליג לך למרחקים,
תישאר קרוב ותבוא בכל יום לבקר-מבין?
כך גם במן, כפי שאמרנו,
השם הטוב רוצה אותנו,
שנשא את עינינו לשמיים מידי יום,
כל בפעם מחדש, בשמחה וששון.
שנבטח בו באופן מלא,
שנבין שאת קירבתנו הוא כל כך רוצה.

במצרים עבדו קשה היהודים,
לא היו צריכים לשאת את עיניהם לבורא העולמים,
"חינם מן המצוות" ללא שום עבודה!
במצוות הביטחון תהיה הברכה.
אך, במדבר להם עבודה מיוחדת
מידי יום, לבטוח בהקב"ה ולא אחרת.
שידאג להם גם היום למזון,
יתמלאו בביטחון.
זה היה חטאם
הם רצו אוכל "חנם"
ללא עבודת הביטחון בה'!....
הרי הוא אביהם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

המשיך המגיד ואמר:
אביא בפניכם עובדות חשובות
שתבינו מידת הביטחון מה צריכה להיות.
כי הדברים צריכים חיזוק,
בכל יום מחדש,זה לא פשוט.
על הגה"ק מבריסק זי"ע מסופר:
שבמלחמת העולם ברח עם בנו,
בוורשה הסתתרו,
גם שם כבכל האזור,
היה רעב , רב המחסור.
קשה להשיג כזית לחם,
כאשר השיגו פרוסה או שתיים
הרב ובנו אכלו ללא שאריים.
לא השאירו לחם למחרת,
ידעו שהשם ידאג להם לפת.
הרב מבריסק לא שמר מהיום למחר,
ועשה כן על פי שמה שבגמרא נאמר:
"האומר מה אוכל למחר הרי זה מקטני אמונה"...
ולכן אכל בלי לקמץ,
בטחון בהשם ללא כל שמץ.

הגיע יום לפני ערב יום הכיפורים (תש"א ,)
חשב הרב מבריסק ,מה כאן עושים?
כי היום בשונה מימים אחרים,
עליו להשתדל יותר משאר הימים,
כיוון שמחר זוהי מצווה לאכול .
צריך להשתדל ולהתארגן מבעוד יום.
הוא השיג לחם והטמינו למחר,
לערב יום כיפור זה מכבר,
במהלך הלילה נפל על הבית פגז,
ורסיס ממנו קלקל את הפת והוא לא נרגז...
ראה הרב בכך אות משמים,
כי היה עליו לסמוך על השם הגדול,
לא להיכנס לשום פקפוקים בביטחון! (פניני הר" יוסף ברגר הי"ו )
מה כאן נלמד מזו הפרשה?
שהשם הטוב דואג לך ללא הפסקה,
בטחי בבורא,
ללא הפסקה,
הוא דאג ודואג וידאג לך יקירה.
עבודתך כעת הינה,
ביטחון מלא,
על תדאגי מה יהיה...
שאי עינייך למרום,
ממש בכל יום,
אבא אוהב אבא יקר,
רוצה בקרבתך יותר מכל דבר.
וכעת נשא תפילה ליושב במרומים,
ולא נתרפק על העבר – לא מתאים.

התפילה:

"אבי הטוב שבמרומים,
עזור נא לי להיות איתך בתמים,
שאזכה אבא להיות קרובה,
לבטוח בך ולהסיר כל דאגה.
לא להביט לאחור,
את האמת הפשוטה לזכור,
שאתה לי דואג בכל יום מחדש,
אבא תסיר ממני כל חשש.
רק איתך שאצעד ביון ובליל,
שאזכה מהלב אליך להתפלל,
אבא הרי אני בתך,
וזקוקה בכל יום לעזרתך,
כשנכנס הדמיון פתאום לחיי,
עזור לי לומר לו די ודי!
תן בקרבי ביטחון מלא,
שבטובתי הנך רוצה,
שמה שאתה נותן לי בזה הרגע,
הוא בדיוק בשבילי ללא כל פגע,
שאזכה להבין שאיני מבינה,
כל חשבון וחשבון שכאן נעשה.
מבתך האוהבת,
שכבר לא דואגת."

הרבנית מאיה לב מחברת הספר "את נסיכה אמיתית, M.A".במנהל חינוכי ומגשרת בתחום המשפחה, להזמנת הספר ושיעורים ברחבי הארץ. ולתגובות ניתן לפנות למייל coach.milev@walla.co.il

]]>