להבדיל בין שרשרת ענברים מזויפת לאמיתית זה כבר סיפור יותר קשה! אז מה באמת הדרכים שנוכל להיות בטוחים כי בידינו ענבר אמיתי?
מבחן ציפה = אם נניח ענבר מפלסטיק במים הרי שהוא יצוף מעל פני המים לעומת ענבר אמיתי אשר ישקע בקרקעית.
אך דבר זה אינו נכון במקרה של ענבר עשוי גם מ-COPAL.
הענבר הוא בעצם שרף שהתאבן מתקופה פרה היסטורית. את הענבר ניתן לקבל מהאזור הבלטיושם מדובר בשרף מעצי האיקליפטוס או אורן (בעוד שבמקומות אחרים בעולם מדובר בשרף של עצים אחרים). השרף מעצים אלו כשהוא נמצא בתנאים מתאימים הופך לענבר.
ישנו שלב ביניים שהשרף נראה כמו ענבר אבל לא משתנה מספיק על מנת שיחשב כענבר אמיתי. השרף ה "צעיר " הזה נקרא COPAL, הוא צעיר בהרבה מענבר ויש לו כמה תכונות שמבדילות בינו לבין ענבר אמיתי. לדוגמא : COPAL הוא פחות צפוף מענבר. הצפיפות היא מדד על מנת לדעת האם הענבר הוא אכן אמיתי.
לענבר יש מדד צפיפות – 1.05 – 1.10 ול COPAL יש מדד נמוך יותר בין 1.03-1.08 . מאחר ולשניהם יש צפיפות של מעל 1 שניהם יצופו מעל מים עם מלח וישקעו במים ולכן בדיקה זו איננה נכונה עבור ענבר מזוייף COPAL.
מבחן החימום הנקודתי = דרך טובה לבדיקת ענבר – היא בדיקה ע"י מבחן החימום הנקודתי, מחט חמה מאוד אשר חודרת אל הענבר. אם הענבר הוא אמיתי יהיה ריח של אורן או ריח שרף ויראה באותו נקודה עשן של קטורת ולא שריפה. (ענבר בעבר השתמשו בו כמו קטורת) וענבר שאינו אמיתי יכול להיות לו ריח של פלסטיק שרוף והוא ממש נשרף.
מבחן השריפה = כששורפים ענבר אמיתי יוצא עשן שחור, כששורפים COPAL יוצא עשן לבן ופלסטיק יוצא גם עשן שחור אבל מיד עם קבלת הריח יודעים שזה פלסטיק.
מבחן האצטון = אצטון הינו כימיקלי ריחני. במגע עם COPAL הוא יגרום לו להיות דביק. במדע של אצטון עם מחרוזת ענבר לא יקרה כלום לאבן הענבר. במגע עם חיקוי מפלסטיק ניתן יהיה לראות כי השכבה החיצונית שלו נמסה. זהו אחד מהמבחנים הקלים יותר לגילוי זיופים.
מבחן פְלוּאוֹרֶסְצֶנְטִי – אבן הענבר היא פלאורוצנטית. כלומר: כשעובר דרכה קרן UV היא תאיר קרניים. כאשר המקובלות יותר לראות הן צהובות, כחולות, ירוקות וכתום.
והכי חשוב מבחן התוצאה והאמונה.
]]>
