אאא

בית הדין הרבני נדרש לדון לאחרונה בסיפור מורכב של אדם שהתחתן ואף התגרש כדת משה וישראל בזהות בדויה.

הפרשה נחשפה בבית הדין הרבני האזורי בחיפה כאשר אישה סיפרה לבית הדין כי הכירה את בעלה ונישאה לו פעמיים כדת משה וישראל. בפעם הראשונה בנישואין פרטיים - בלתי חוקיים - בירושלים, ובפעם השנייה כעבור מספר שנים באמצעות הרבנות המקומית בבית שמש.

לדבריה, בעלה הציג את עצמו בפני הרשויות השונות וברבנות בשם של אחיו. הוא גנב את תעודת הזהות של אחיו, ישראלי המתגורר בארצות הברית, וזאת כדי לחמוק מחובות וקנסות משפטיים ואפילו מרישום שהוא נשא מחלה שבה נדבק באפריקה.

כך האח, שהוא רווק ושוהה בארצות הברית, נרשם בישראל במשרד הפנים כאילו הוא נשוי ואב לילדים. במשטרה הוא מבוקש על עבירות שלא ביצע, בהוצאה לפועל על חובות שלא היו לו, ובמשרד הבריאות כנשא מחלה מדבקת.

האח שגנב את זהות אחיו הרווק חתם בשמו גם על הסכם הגירושין, אבל כיוון שגונב הזהות הבין בהלכות גיטין - בחקירת השמות כשנשאל אם יש לו כינויים, הוא הודיע לבית הדין כי מכונה גם בשמו האמיתי. אביו ועד נוסף שיתפו פעולה ואמרו כי הוא מכונה גם בשמו האמיתי.

חברי בית הדין הרבני האזורי בחיפה הרב דניאל אדרי - אב"ד, הרב בן ציון הכהן רבין והרב אלעד עלי דנו ארוכות בכשרות הגט ואגב כך ברישומי הנישואין והאבהות לשני ילדים.

לאחר דיון מהיר אך ייסודי ומקיף פרסמו הדיינים פסק דין ארוך המבוסס על עשרות פוסקים - החל במרן ההשולחן ערוך וכלה במרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו "יביע אומר".

בסופו של דבר החליט בית הדין: "א. להורות למשרד הפנים לרשום את האישה כגרושתו של בעלה בשמו האמיתי ולבטל את רישום אחיו כגרוש. ב. לרשום את הילדים כילדיו של אביהם האמיתי ולא של אחיו הרווק. ג. בית הדין הורה למשרד הפנים, הביטוח הלאומי, משרד הבריאות ושאר הרשויות לעדכן את הרישומים ולהסב את שם גונב הזהות משם אחיו לשמו האמיתי".

והעיקר: "לאחר דיון ממושך קבעו הדיינים כי הגט שניתן לאישה עם שמו של בעלה ככינוי – כשר מלכתחילה ואין צורך בסידור גט נוסף לחומרה. בית הדין ידון בנפרד בסוגיית חיוב הבעל ואביו בהוצאות לאוצר המדינה בשל תרמית הזהות האמיתית".