אאא

"הצעת החוק לאסור על חקירות ראש ממשלה במהלך תקופת כהונתו, היא פגיעה מהותית בשלטון החוק, בעיקרון השוויון בפני החוק, ובאמון הציבור", כך אמר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בכנס פורום קהלת בירושלים.

לפי הצעת החוק, "לא יאשר היועץ המשפטי לממשלה לחקור באזהרה ראש ממשלה מכהן, אלא בשל עבירת מין או אלימות או ביטחון או סמים, או אם דחיית החקירה עלולה לגרום לנזק ביטחוני או נזק כלכלי משמעותי".

לדברי מנדלבליט, "תפקיד ראש הממשלה, התפקיד החשוב ביותר במדינה, יהפוך ל'עיר מקלט' עבור אותו עבריין. האמת צריכה להיאמר – עצם העובדה שצריך להסביר מדוע הדבר איננו מתקבל על הדעת, היא כשלעצמה איננה מתקבלת על הדעת. כלומר, תיאורטית, גם אם קיימות ראיות חד-משמעיות על כך שראש ממשלה מכהן שילם – טרם בחירתו – שוחד לאדם אחר, או קיבל שוחד בתפקידו כראש ממשלה מאדם אחר, לא תיפתח חקירה בעניינו, למשך תקופת כהונתו".

"המצב המשפטי הקיים במדינת ישראל משקף איזון עדין בין האינטרסים השונים הנוגעים לחקירה של נבחרי ציבור, ובהם ראש הממשלה. על פי כללי החסינות של חברי הכנסת, חקירה נגד חבר כנסת, ובתוך כך נגד ראש ממשלה, אינה יכולה להיפתח בשל מעשה שעשה אותו נבחר ציבור במסגרת מילוי תפקידו כחבר כנסת.

"נוסף על כך, פתיחתה של חקירה נגד ראש ממשלה מותנית באישורו האישי שלהגורם הבכיר ביותר במערכת אכיפת החוק – היועץ המשפטי לממשלה, וכך גם החלטה על הגשת כתב אישום. יתר על כן, ההחלטות הללו מתקבלות מטבע הדברים ביסודיות ובזהירות.

"לעיתים קודמת לפתיחה בחקירה בדיקה מקדימה שנועדה להבטיח כי טענות סרק, או חשדות ברמה נמוכה שאינם עולים כדי חשד סביר לביצוע מעשה עבירה, ייבחנו היטב, וכאשר אין הצדקה לפתיחה בחקירה פלילית, הטענות לא יובילו לפתיחה בחקירה פלילית, על כל הכרוך בדבר מבחינת הפגיעה הפוטנציאלית בשגרת העבודה של ראש הממשלה.

"החלטות הנוגעות למקרים כאמור מתקבלות ע"י הדרג הבכיר ביותר במערכת אכיפת החוק – היועץ המשפטי לממשלה, שנועץ גם בפרקליט המדינה, ובראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה.

"כל החלטה נשקלת בזהירות, באחריות ובקפידה רבה, בשים לב לעוצמת החשדות ולאינטרס הציבורי בבדיקתן. הצעת החוק המתוארת, לעומת זאת, נעדרת כל איזון. פגיעתה בשלטון החוק ובאמון הציבור – היא קשה וחד-משמעית.

"תוצאתה האפשרית היא ראש ממשלה מכהן, שעל ראשו רובצת "עננת חשדות" בלתי מבוררת. חמור מכך – ייתכן כי שותפיו של אותו ראש ממשלה תיאורטי למעשה

העבירה, ייחקרו ואף יורשעו בדין, באופן שמכתים אותו בצורה ברורה במעשה העבירה, בעוד שהוא עצמו ימשיך לכהן בתפקיד למשך פרק זמן משמעותי של מספר שנים. ובחלוף השנים, לאחר סיום הכהונה, כאשר המשטרה תהא רשאית לחקור את החשדות, האם יישארו ראיות לאסוף, שטרם זוהמו או נעלמו? במדינה דמוקרטית שלטון החוק הוא אחד לכל אדם – מהאזרח הפשוט, ועד לראש הממשלה. כך היה, וכך ראוי שימשיך להיות.

"החקירות הנוגעות לנבחרי ציבור, בהם גם ראש הממשלה, מתנהלות באחריות רבה, במקצועיות רבה, מתוך הבנה מלאה של המשמעות הציבורית הכרוכה בכך. ההחלטות יתקבלו בסופו של יום על ידי, וזאת על פי המבחנים המשפטיים המקובלים – דיות הראיות להגשת כתב אישום והאינטרס הציבורי – ועל פיהם בלבד.

"כפי שהבהרתי בשעתו, ביחס להפגנות שנערכו בסמוך לביתי, אבהיר גם כעת ביחס לכל אלו המטילים ספק בשיקולים וביושרה של גורמי האכיפה – אנחנו לא ניתן לשום שיקול זר ולשום קולות לא-ענייניים, להשפיע עלינו. מערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל היא מערכת עצמאית, והיא פועלת כנאמנה של שלטון החוק ושל האינטרס הציבורי בלבד. טקס כניסתי לתפקיד אמרתי כי אני ממלא תפקיד זה בחרדת קודש של ממש. כך אני פועל וכך אמשיך לפעול גם ביחס לחקירותיהם של נבחרי ציבור, בהם ראש הממשלה, על מנת להבטיח כי החקירות האמורות יתנהלו באחריות, במקצועיות וביסודיות", אמר מנדלבליט.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

"היה די מעליב אם לא הייתה מוגשת עתירה נגד חוק הג'ובים"

לגבי לחוק הג'ובים – מינוי משנה למנכ"ל בידי הדרג הפוליטי ושינוי מבנה ועדות איתור – אמר: "היה די מעליב אם לא הייתה מוגשת עתירה לבג"ץ". היועץ הסביר כיצד התיקונים שהציע – הפכו את הצעות החוק לקבילות מבחינתו, כלומר מנעו מהקשיים המשפטיים להפוך למניעה משפטית. המשמעות היא שהפרקליטות תגן על החוקים האלה בבג"ץ.

"ייעוץ משפטי שכל תפקידו הוא להעמיד לרשות הממשלה כלים משפטיים לממש את מדיניותה, ללא הקפדה על כך שהכלים הללו יימצאו בגבולות הדין – יתרום בסופו שך יום לאובדן הסממנים הדמוקרטיים של המדינה, ובראשם כמובן שלטון החוק והגנה על זכויות האדם", אמר היועץ והוסיף: "מאידך גיסא, יעוץ משפטי שכל תפקידו הוא להגביל את פעולת הממשלה – יוביל לשיתוק מערכות הממשל ולפגיעה קשה ביכולת הממשלה להגשים את רצון הבוחר. עלינו להקפיד אפוא לפסוע כל העת בדרך המלך".

לעניין הפרסום בהבוקר בתקשורת לפיו יועץ השרה איילת שקד משכתב את עמדות הפרקליטות לבג"ץ אמר: "הדברים לא נכונים – עמדת הדרג המדיני היא נקודת מוצא לגיבוש תשובת המדינה. יש דיאלוג. כך מייצגים. נשמעות עמדות של גורמים שונים ואיני רואה בכך כל פגם. אני שמח לשמוע מכולם, בוודאי של גורמי מקצוע שעובדים עם השרים. ולכן, הדרג המדיני אומר את עמדתו והשורה התחתונה היא של הדרג המשפטי".

לגבי הייצוג הנפרד אמר מנדלבליט: "הסכמתי במקרה אחד חריג של חוק ההסדרה שלגביו חשבתי שיש מניעות משפטית, שהממשלה תיוצג בידי עורך דין פרטי. בשני מקרים – תיק המרכולים בשבת בתל אביב ועתירת הכותל – הסכמתי להביא בפני בית המשפט, במסגרת הודעת הפרקליטות, את עמדת שר הפנים והרבנות הראשית. בתיק המרכולים בשבת, קיבלתי בסופו של יום את עמדת שר הפנים דרעי לגופה של החלטתו לפסול את התיקון" (לפתיחת המתחמים בשבת – מ.ג.) את החלטת בג"ץ נדע בעוד יומיים, בהקראת פסק הדין האחרון של הנשיאה מרים נאור בטקס הפרידה שלה מבית המשפט העליון".