אאא

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ארנון דראל, הורה היום (שני) לחשוף את מועדי הפגישות ומקומן בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובעל השליטה בבזק שאול אלוביץ', בשנים 2013 עד 2015. נתניהו כיהן כשר התקשורת מסוף 2014 ועד תחילת 2017.

היום (ב') נערך דיון בעתירה שבו הוצגה עמדת הפרקליטות בעתירה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר. הפרקליטות תמכה במסירת המידע, עמדה שהתגבשה לדבריה לאור פסק דינו של בית המשפט העליון בעתירה שהגיש עיתונאי ערוץ 10 רביב דרוקר נגד נתניהו, ובה דרישה לחשוף את מועדי השיחות בין נתניהו למו"ל "ישראל היום", שלדון אדלסון, ולעורך העיתון לשעבר, עמוס רגב. עו"ד בן מאיר ביקש בדיון להרחיב את המידע שיגולה מלבד מועדי הפגישות ומקומן, גם למועדי שיחות הטלפון בין נתניהו לאלוביץ'.

"בהתייעצויות שנערכו", כתב בהודעה עו"ד יעקב פונקלשטיין מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), "הוחלט כי לנוכח המידע המצוי בידי משרד ראש הממשלה, ובין מה שהתבקש בעתירת דרוקר הנוגע למועד שיחות טלפוניות בלבד – יש מקום למסור לעותר את המידע המבוקש המצוי בידי משרד ראש הממשלה, אודות הפגישות שנערכו בין נתניהו לאלוביץ' ומקומן, בתקופה שבין 1.1.2013 ליום 17.11.2015.

"בידי משרד ראש הממשלה מצוי רק מידע ביחס למועד כל פגישה", כתבה הפרקליטות, "המקום בו נערכה וזהו המשתתפים בה, אך אין בידיו כל תיעוד לגבי משך ותוכן הפגישות, ולא נערכו פרוטוקולים לפגישות אלה אשר היו פגישות פרטיות. עמדת המדינה מבוססת בין היתר על קביעת העליון לפיה מסירת מועדי שיחות טלפון בלבד, אינו חושף את עצם הקשר בין הצדדים לשיחה ומהווה 'פגיעה קלה, בשוליה של הזכות לפרטיות'".

"בהקשר זה", כתבה הפרקליטות, "נבחנה בענייננו, בין היתר, מידת הפגיע בפרטיות במסירת מועדי הפגישה, העניין הציבורי, מידת השפעתו של נתניהו על שוק התקשורת באותה העת והעובדה שאלוביץ' הוא בעלים של חברת תקשורת. החלטת הממונה על חופש המידע באשר לפרטי האנשים הנוספים שהשתתפו בפגישות שנערכו בין נתניהו לאלוביץ' נותרה בעינה – אין לחשוף את זהותן. הדמויות שהשתתפו בפגישות בין האישים אינן דמויות ציבוריות אשר עיסוקן בתחום התקשורת".