מאבקים חברתיים ופוליטיים דרך הדיגיטל

בערב שכולו חוויה, תפגשו נשים מובילות שעשו שימוש חכם בעולם הדיגיטל והצליחו להקים עסק משגשג. בפאנל מיוחד יספרו נשות הדגיטל איך הגשימו את חלומן, איך הצליחו לטפס למעלה, כל אחת בתחומה.

איפה? מלון וולדרוף אסטוריה ירושלים | מתי? ו' שבט 22.1 בשעה 19:00

מאחורי כל המאבקים החברתיים יש מרחב דיגיטלי

אנשים שמכירים אותי יתפלאו לשמוע שאני טכנפובית לא קטנה. קלקול במחשב, החלפה של טלפון, או דאגה לגיבוי שנאבד, מלחיצים אותי ממש. איך זה מסתדר עם 16 שנה עבודה בפיתוח בהיי טק? ועם זה שאני מהאלה שהסמארטפון שלהם הוא החבר הכי טוב שלהם? מתברר שהחיים, גם הדיגיטליים די מורכבים.

אנשים מתלוננים על הפייסבוק ועל הווטסאפ שהוא גוזל להם את החיים. אבל לעשות את הפעילות החברתית והפוליטית שאני עושה, היה הרבה יותר קשה בלי המרחב הוירטואלי הזה.

המאבק למען זכויות העובדות והעובדים החרדים. המאבק למען זכויות הילדים, ההורים ועובדות ועובדי ההוראה במערכת החינוך החרדית. המאבק באפליה ובגזענות. המאבקים למען זכויות הנשים, ולמען הכנסת נשים חרדיות למוקדי קבלת ההחלטות.

מאחורי כל המאבקים האלה יש קבוצות פייסבוק של דיונים וקבוצות ווטסאפ של פעילים. יש חיפושים בגוגל שמניבים בכמה שעות נתונים שפעם היה לוקח חודשים להשיג. יש כמויות של עדויות מהשטח שמגיעות בעקבות הודעה שמעלים בקבוצות הנשים החרדיות בפייס, או כמו שאני קוראת להן – שיחת הגינה הגדולה בתבל.

כי איפה עוד אפשר לדבר עם כמעט כל מרחבי החברה הנשית החרדית, גם אם לא ישירות, אז דרך האחות, או השכנה או החברה? יש שותפות ושותפים לפעילות, וקשרים וחיבורים שהתחילו במרחב הוירטואלי, והפכו לשיתוף פעולה אמיתי ומועיל בחיים האמיתיים.

לפני כמה חודשים, כחברת הנהלה בשדולת הנשים, פתחנו בשדולה קו סיוע משפטי ייעודי לנשים חרדיות, בנושא זכויותיהן בעבודה. היה לנו עבור הפרסום סכום קטנטן. ואף על פי כן, הגענו מאפס פניות מנשים חרדיות לקו הכללי, למאות פניות תוך תקופה קצרה מאד לקו הייעודי.

כל מה שעשינו זה כמה מודעות קטנות במקומונים בריכוזים החרדיים, והרבה עבודה במרחב הדיגיטלי. כמה פוסטים שבהם דברנו על הנושא של הפרת זכויות בעבודה, ושנשים העלו בהן סיפורים ושאלות שלהן, ווידאו לייב עם עורכת דין מהשדולה שענתה לשאלות הגולשות, והפניות זרמו. מרואיינות לכתבות שהעלנו על הקו החדש, כדי לסייע לפרסום שלו, גם איתרנו כמובן דרך הפייסבוק. מאז אני לפחות פעם בשבוע מתוייגת בתגובות לפוסטים שנשים מעלות עם שאלות בענייני זכויותיהן במקום העבודה שלהן, ומפנה הלאה לקו הסיוע.

בציבור החרדי יש לדיגיטל תפקיד חשוב נוסף. כי הוא מאפשר אנונימיות. וכך מאפשר לנשים ואנשים לשתף, לספר ולהתייעץ בלי לפחד מטלפון מהמנהל בבית הספר, או ממה יהיה עם השידוכים של הילדים.

כל מאבק שלנו כלל הציבור, באנשים שחזקים מאיתנו, או במדיניות ממשלתית או ממסדית שפועלת לטובתם של בעלי ההון והכוח בלבד, או שמושתתת על תפיסות חברתיות ותרבותיות רבות שנים.

כל מאבק כזה למען הצדק מתחיל באנשים שיושבים ומדברים ומבינים שהבעיות שהם נתקלים בהם, זה לא הבעיה הפרטית שלהם, אלא שזה בעיה חברתית כללית, ושביחד אפשר לשנות את זה.

המרחב הוירטואלי מאפשר את מעגלי השיחה הראשוניים האלה, ובהמשך גם את מעגלי הפעילות. אבל אנחנו הפעילות והפעילים החברתיים צריכים לזכור כל הזמן, שחלק ניכר מהציבור החרדי, ואולי דווקא החלקים הכי מוחלשים שבו, לא נמצאים במרחב הזה. לא משתמשים בפייסבוק ולא בווטסאפ. לרבות ורבים מהם אין גישה לאינטרנט בכלל, ולפעמים אפילו לא לאימייל. ושמחובתנו להגיע אליהם.

אני מאמינה שדרך המרחב הוירטואלי אנחנו מצליחים להגיע גם לשם בעקיפין. ושמה שקורה ברשת מגיע הרבה פעמים גם לנשים ולגברים שלא נמצאים שם, דרך השכנה, החברה, האחות, העמיתה לעבודה, וכדומה. אבל זה משהו שאנחנו צריכים לזכור כל הזמן ולהשקיע בזה חלק ניכר מהפעילות שלנו, ולא רק לשמוע ולהשמיע, אלא גם לגייס אותם כשותפות ושותפים בפעילות.