מנתונים חדשים שמפרסם היום (ראשון) משרד התפוצות עולה, כי ישנן מגמות מדאיגות בכל הקשור להתנכלויות מכוונות כלפי יהודים באירופה.
מהדו"ח, שהופץ לקראת יום השואה הבינלאומי שיחול בסוף השבוע, נראה בבירור כי שיעור פשעי השנאה באירופה המשיכו לזנק בשנת 2017, בעיקר במערב אירופה.
הנתונים גם מציגים תוצאות מחקר שערך מכון המחקר PEW בחודש מאי האחרון בקרב 2,000 תושבים בכל אחת מ-18 מדינות במזרח ומרכז אירופה. מהמחקר עלה כי 20 אחוזים מהנשאלים לא מעוניינים לקבל את היהודים במדינתם ו-30% מהם לא היו רוצים לקבל את היהודים כשכנים. בנוסף, 22% מאזרחי רומניה ו-18 אחוזים מאזרחי פולין היו מעוניינים לשלול את זכותם של היהודים לאזרחות במדינתם.
בפירוט האנטישמיות בפועל מופיע, כי בבריטניה היוותה השנה החולפת שנת שיא במספר התקריות האנטישמיות מאז 1984 - השנה בה החל ארגון הביטחון של הקהילה היהודית במדינה לתעד את ההתנכלויות כלפי יהודים בממלכה, כשבתקריות של אלימות פיזית נגד יהודים חלה עלייה של 78 אחוזים ובסך כל התקריות האנטישמיות במדינה חלה עלייה של 30%.
כמו כן, בגרמניה נרשמה ב-2017 מגמת עלייה במספר התקריות האנטישמיות, גם כתוצאה מעליית הימין הקיצוני וגם כתוצאה מאנטישמיות מוסלמית בוטה - שניהם תוצרי משבר הפליטים (רובם ערבים) במדינה. כזכור, לאחר הכרת ארה"ב בירושלים בירת ישראל כללו הפגנות המחאה על כך קריאות פומביות להשמדת ישראל.
צרפת התמודדה בשנה האחרונה עם אירועים קשים דוגמת רצח היהודייה שרה לוסי חלימי על ידי צעיר מוסלמי, שעורר סערה ציבורית, וכן עם הצתת חנויות כשרות בפרבר סמוך לפריז ותקיפת ילדה יהודייה על ידי מהגר מוסלמי, כל זאת למרות פעולה ממשלתית נחרצת למניעת תופעת פשעי שנאה נגד יהודים במסגרת "התכנית הממשלתית למאבק בגזענות ואנטישמיות" וירידה מסוימת במספר התקריות.
גם באוקראינה חלה בשנה החולפת הכפלה במספר התקריות האנטישמיות המדווחות, דוגמת עשרות חילולי אנדרטאות וקברים, מוזיאונים ובתי כנסת בעיר אודסה. התופעות הללו הן ככל הנראה חלק ממגמת הלאומנות המתחדשת במזרח אירופה והניסיונות לטהר דמויות של מנהיגים ותנועות לאומניות מן העבר, שאחראים על רצח וגירוש יהודים בתקופת השואה.
יצויין, כי הדו"ח מציג התרחשויות מדאיגות גם בארצות הברית. לפי הנתונים, חלה התחזקות של קואליציית הימין הקיצוני והאלטרנטיבי, שהגיעה לשיאה בצעדת הימין בשרלוטסוויל תחת הכותרת "לאחד את הימין". בארה"ב אף חלה עלייה בשיח השנאה בקרב תנועות השמאל הרדיקלי, בעיקר באוניברסיטאות, שהמשיכו בתעמולה אנטי ישראלית שגרמה לסטודנטים יהודים לחוש לא בטוחים ולא חופשיים בביטוי דעותיהם.
בדו"ח צוין כי אוכלוסיית הפליטים והמהגרים, שהגיעה לאירופה בשנים האחרונות, הולכת והופכת לגורם סיכון משמעותי לקהילות היהודיות. לפי סקרים שנערכו, יותר מ-50% מהפליטים במערב האירופה, רובם מוסלמים, מחזיקים בדעות אנטישמיות. בעקבות הכרזת טראמפ על ירושלים, נקראו לראשונה זה שנים בכמה בירות באירופה קריאות "מוות לישראל" ונשרפו דגלי ישראל.
בדו"ח נאמר עוד כי האנטישמיות האסלאמיסטית ממשיכה להוות את גורם האיום המרכזי והמסוכן ביותר עבור הקהילות היהודיות, והיא זו שבהשראתה נרצחה שרה חלימי בפריז. במקביל, ההסתה מצד מדינות ומוסדות איסלאמיסטיים קיצוניים נמשכה בלא שינוי השנה ונתנה לגיטימציה דתית ונורמטיבית לפגיעה ביהודים.
הנתונים מתייחסים גם ל"אנטישמיות החדשה" - אנטי ישראליות בכסות אנטישמית. אנטישמיות זו ממשיכה לפעול כתופעת רשת רחבה בדמות הסתה אנטישמית, שימוש בביטויים אנטישמיים, קריקטורות, תיאוריות קונספירציה ועוד. לפי הדו"ח, מוסדות בינלאומיים דוגמת האו"ם ואונסק"ו המשיכו בהצגת סטנדרטים כפולים וניסיונות לגמד את הקשר של העם היהודי לארץ ישראל, להר הבית, לירושלים ולמערת המכפלה.
לפי הדו"ח, מפלגות הימין הקיצוני במערב אירופה רשמו הישגים יוצאי דופן מבחינת התמיכה הציבורית. הקמפיינים שערכו המפלגות בצרפת, בבריטניה ובגרמניה האיצו את חדירת האנטישמיות למרכז השיח הפוליטי, דבר שבא לידי ביטוי בעלייה ברטוריקה אנטישמית ובהתבטאויות אנטישמיות.
עוד נטען כי קיימת הסתה אנטישמית מתמשכת ברשות הפלסטינית, הכוללת שימוש שיטתי בנראטיבים אנטישמיים דתיים כדי לטפח שנאת יהודים בקרב תושביה. כזכור, התאריך של 100 שנה ל'הצהרת בלפור', הדיונים על מעמד מקומות קדושים באונסק"ו וכמובן החלטת טראמפ להכיר בירושלים כבירת ישראל לוו בהתפרצות אנטישמית במדינות ערב ובקרב קהלים אסלאמיסטיים ברחבי העולם. הדו"ח אף מזכיר את נאומו מעורר המחלוקת של ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, שאמר במהלך ישיבת המועצה המרכזית של אש"ף ברמאללה כי "ישראל היא פרויקט קולוניאליסטי שאין לו קשר ליהודים".
בתגובה לנתונים, אמר שר התפוצות נפתלי בנט: "אנטישמיות היא הדלק המסוכן שמבעיר את אויבנו מאז ומתמיד. עלינו לוודא שכל יהודי בכל מקום בעולם יכול לחיות את חייו בבטחה ובגאווה. גם בשנת 2017 ראינו נוכחות אנטישמית משמעותית ברחובות וברשת האינטרנט בעקבות שינויים במאזני הכוחות בקרב ממשלות ברחבי העולם, משבר פליטים באירופה ועליית השיח האנטישמי ברשתות החברתיות. עלינו לפעול בכל הדרכים שבידינו על מנת להיאבק באנטישמיות המודרנית כדי להבטיח את ביטחונו של העם היהודי, בישראל ובתפוצות".